א. עניינה של העתירה שבפניי הינו ביטול דרישת תשלום והליכי גביה מנהליים אשר ננקטו כנגד העותרים, מר ויקטור שגיא והגב' ברוריה שגיא (להלן ביחד: "
שגיא" או "
העותרים"), עקב חוב תשלומי ארנונה ומים שהצטבר אצל המשיבה מס' 1, עיריית ראשון לציון (להלן ו"
העירייה").
ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן
העותרים הם זוג נשוי, ובעליה של דירת מגורים הנמצאת ברח' לויתן שבתחום שיפוטה של העירייה (להלן: "
הדירה"). המשיבה מס' 2 היא תאגיד המים, הניקוז והביוב של העירייה ומטפלת, בין היתר, בגביית חובות בגין אגרת מים וביוב (להלן: "
מניב").
עד שנת 1999 התגוררו העותרים בדירה. לטענת העותרים מיום 24.1.2001 ועד לחודש ינואר 2003 הושכרה הדירה לבני הזוג מר ששון והגב' כהן (להלן ביחד: "
הזוג ששון" או "
השוכרים"), אשר התחייבו כלפי העותרים לדאוג כי ירשמו בספרי העירייה כמחזיקים בדירה.
במהלך החודשים יולי 2001 ועד לחודש יוני 2002 לא שולמו תשלומי הארנונה והמים בגין הדירה ונוצר חוב בספרי העירייה בגין תקופה זו, הוא מושא המחלוקת בין הצדדים (להלן: "
חוב הארנונה").
לגרסת העותרים, בחודש מאי 2002, פנתה הגב' שגיא לעירייה יחד עם בני הזוג ששון, העבירה לעירייה את הסכם השכירות שנכרת עם ששון, והזוג ששון העביר לעירייה עשרה שיקים דחויים, ע"ש מר 'פשר עידו' לתשלום חוב הארנונה (להלן: "
השיקים"). העותרים טוענים כי במעמד זה התחייבה העירייה לרשום את בני הזוג 'ששון', באופן רטרואקטיבי, כמחזיקים בנכס.
לימים, ארבעה שיקים שנמסרו לעירייה לתשלום חוב הארנונה לא נפרעו, וביום 7.9.2003 פתחה העירייה בהליכי הוצל"פ נגד מר פשר עידו, החתום על השיקים. בחודש יוני 2008 נסגר תיק ההוצל"פ כנגד מר פשר עידו.
ביום 23.12.2009 פתחה העירייה בהליכי גבייה כנגד העותרים בגין חוב הארנונה, במסגרתם הטילה העיריה עיקול על חשבון הבנק שבבעלות הגב' שגיא. לטענת העיריה, בטרם פתיחת הליכי הגבייה האמורים, נשלחו ע"י העירייה לעותרים בחודשים מאי - נובמבר 2009 מספר מכתבי התראה, בעניין חוב הארנונה ודרישות תשלום לפרעונו.
ביום 21.1.2010 פנו העותרים לעירייה בדרישה לביטול הליכי הגבייה הננקטים נגדם, בטענה כי לא הם החבים בחוב הארנונה, אלא בני הזוג ששון. ביום 24.1.2010 הוגשה העתירה שבפניי.
ג.
עיקרי טענות הצדדים
העותרים טוענים כי חוב הארנונה הנטען על ידי העירייה התיישן וכי ההתראות שנשלחו, כביכול, על ידי העירייה לעותרים נשלחו לכתובת שגויה, היא כתובת הדירה, למרות שבמשך שנים לא רשומים העותרים כמחזיקים בנכס.
העותרים טוענים כי הם אינם המחזיקים בנכס לצורך תשלום הארנונה, והמחזיקים בנכס בתקופה הרלוונטית היו בני הזוג ששון, אשר הגיעו עם העירייה להסדר בעניין תשלום החוב. בהקשר זה טענו העותרים כי במועד הסדרת תשלום חוב הארנונה עם בני הזוג ששון הבהירה העירייה לעותרים כי היא תבצע שינוי רטרואקטיבי של רישום המחזיקים בדירה, וכי העותרים אינם עוד צד לחוב הארנונה, למרות שהסדר התשלומים שנערך עם בני הזוג ששון לתשלום הארנונה, איפשר לבני הזוג ששון לשלם את חוב הארנונה בעשרה שיקים דחויים.
העותרים טוענים כי רק בדיעבד, ולאחר שהעירייה פתחה בהליכי גבייה כנגדם, גילו כי בני הזוג ששון מסרו לעירייה שיקים ע"ש פלוני, מר פשר עידו.
לטענת העותרים, ביצעה העירייה רישום רטרואקטיבי של בני הזוג ששון כמחזיקים בדירה. זאת למדים העותרים ממסמך שצורף על ידם לעתירה, המהווה דרישת תשלום שהוצאה על ידי העירייה, המופנית לבני הזוג ששון.
עוד טענו העותרים כי העירייה אשר המתינה שנים רבות טרם גביית החוב מנעה מהם את האפשרות לדאוג לפרעונו של החוב על ידי בני הזוג ששון.
בשולי סיכומיהם טענו העותרים כי העתירה דנא הוגשה במועד, ללא כל שיהוי, וכי לא היה צורך לצרף את בני הזוג ששון כמשיבים לעתירה.
לטענת העירייה, דין העתירה להידחות על הסף בשל מספר טעמים. העירייה טוענת כי העותרים חייבים היו, על פי דין, להעלות את טענותיהם במסגרת השגה לפי סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן: "
חוק הערר"). כן טוענת העירייה כי העתירה הוגשה באיחור תוך שיהוי ובנוסף טוענת העירייה כי יש למחוק את העתירה על הסף, משהעותרים לא צירפו את בני הזוג ששון כמשיבים לעתירה.
לגופם של דברים טענה העירייה כי במעמד קבלת השיקים לתשלום חוב הארנונה, לא שונה, רטרואקטיבית, רישום שם המחזיק בדירה, והעירייה איננה רשאית, משפטית, לשנות רטרואקטיבית את זהות המחזיק בדירה. העירייה טוענת כי בהעדר הודעה על שינוי מחזיק, עפ"י סעיפים 326-325 לפקודת העיריות (להלן: "
הפקודה"), נותרו העותרים, במשך השנים, רשומים כמי ש'מחזיק' בדירה, כך שכאשר לא כובדו השיקים שנמסרו לפרעון החוב, רשאית היתה העירייה לפנות לעותרים בדרישה לתשלום חוב הארנונה.
בהקשר זה טענה העירייה כי טופס דרישת התשלום, עליו מסתמכים העותרים, אינו מעיד על שינוי רישום המחזיק בדירה, אלא המדובר בשובר תשלום שניתן למי המבקש לשלם חוב לעירייה, בין אם המדובר בחוב על שמו ובין אם המדובר בחוב הרשום על אדם אחר.