1. עניינה של העתירה, בבקשת העותרת כי בית המשפט יורה על ביטול החלטתה של המשיבה 1 בדבר זכייתה של המשיבה 2, במכרז 40003679 לרכישת וקליטת שמן מנועים משומש מיחידות צה"ל (להלן "המכרז"), ויכריז כי העותרת היא הזוכה במכרז, ולחילופין, יורה, כי יש להחזיר את הדיון בשאלת הזוכה במכרז אל ועדת המכרזים של המשיבה 1.
תמצית טענות העותרת
2. לטענת העותרת, הצעתה של משיבה 2 איננה עומדת בתנאי הסף של המכרז, כיוון שלהצעה צורפו רק חלקים מתוך הרישיונות לניהול עסק ומהיתר הרעלים, הנדרשים מתוקף תנאי הסף, וזאת ללא התנאים והתוספות המהווים חלק בלתי נפרד מהם. לפיכך, לדידי העותרת, על ועדת המכרזים של המשיבה 1 היה לפסול את הצעתה של משיבה 2 מחמת אי צירוף מסמכים נדרשים.
3. עוד טוענת העותרת, כי המשיבה 2 אינה עומדת בתנאים המהותיים לקבלת הרישיונות והיתר הרעלים, וכי במועד הגשת הצעתה, הרישיונות וההיתר האמורים כלל לא היו בתוקף.
4. לגישת העותרת, טענה זו עולה מהדו"ח התקופתי לשנת 2011 שהגישה משיבה 2 לבורסה לניירות ערך, וביתר פירוט, ממסמך סיכום השימוע (נספח ע/16 לנספחי העתירה המתוקנת, להלן: "מכתב השימוע"), שנערך למשיבה 2 ביום 12.3.12 (עוד בטרם הוגשה הצעתה למכרז), בו נמנו הפרות מהותיות של תנאי המשרד להגנת הסביבה, הנלווים למסמכי הרישוי, ונקבע על ידי מנהל מחוז חיפה (להלן: "מנהל המחוז"), כי בעקבות ההפרות, המשיבה 2 מנועה מלקלוט ממיסים אורגניים ושמנים משומשים.
5. לדידי העותרת, באמירתו זו, קבע מנהל המחוז, למעשה, כי רישיונות העסק והיתר הרעלים, בכל הנוגע לקליטה ולטיפול בשמנים משומשים, הפעילות נשואת המכרז הנדון בעתירה, אינם בתוקף.
תמצית טענות המשיבות
6. מנגד, טוענות המשיבות, כי המשיבה 2 צירפה להצעתה את כלל המסמכים הרלוונטיים שנדרשו בתנאי הסף של המכרז, ובכלל זה, את רישיונות העסק והיתר הרעילים, אשר היו בתוקף בעת הגשת ההצעה.
7. לגישת המשיבות, צירופם של התנאים הנלווים לרישיונות העסק ולהיתר הרעלים כלל לא נתבקש על ידי עורך המכרז, וממילא אין לכך הצדקה, שכן כלל התנאים הנלווים ו/או התוספות אינם נבדקים על ידי משיבה 1 ולא מצויים בתחום סמכותה או מומחיותה, ומכאן, חיוב המשיבה 1 לבדוק את התנאים האמורים, לא יהא אף יעיל גם מן הבחינה הכלכלית. בהקשר זה, טוענות המשיבות, כי גם במידה שהיה צורך לצרף את התנאים הנוספים, אי צירופם מהווה, לכל היותר, פגם טכני שנעשה בתום לב ואין בו בכדי לפגוע בתוקף ההצעה.
8. עוד נטען, כי במועד הגשת הצעתה של המשיבה 2 למכרז, צורפו על ידה מסמכי רישוי בני תוקף וכי התנאים שהוצמדו לחלק מהם, הם בבחינת "תנאים נוספים" (להבדיל מ"תנאים מוקדמים" או "תנאים מפקיעים"), אשר קיומם מתבצע בתהליך מתמשך ודינמי מול המשרד להגנת הסביבה תוך השקעת משאבים משמעותית, ומכל מקום, אין באי קיומם לשנות מתוקפם של מסמכי הרישוי.
9. מעבר לכך, סבורות המשיבות, כי אמירותיו של מנהל המחוז במכתב השימוע אינן מבטלות את הרישיונות וההיתרים שניתנו למשיבה 2, שכן הוא אינו הגורם המוסמך לכך על פי הדין. לגישתן, תימוכין לכך ניתן למצוא במכתבו של מנהל המחוז עצמו מיום 28.6.12 (ראו נספח 7 שצורף לכתב התגובה של משיבה 1), בו הוא מגלה את דעתו ומבהיר כי לא חל כל שינוי במסמכי הרישוי, וכמו גם בהתנהלות המשרד להגנת הסביבה ביחס למשיבה 2 המאפשרת דה פקטו את קיום הפעילות נשואת המכרז גם לאחר קיומו של השימוע בעניינה.
10. לבסוף, נטען, כי דין העתירה להידחות גם על הסף מן הטעם של היעדר ערבות בנקאית תקפה של העותרת, וכן, נטען נגד העותרת, טענות של השתק ומניעות, שכן היא עצמה לא צירפה את התנאים הנוספים לרישיון העסק שהוגש מטעמה.
11. לאור כל האמור לעיל, סבורות המשיבות, כי החלטת ועדת המכרזים ניתנה כדין וכי העתירה המתוקנת אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה על פי כללי המשפט המנהלי.
דיון והכרעה
12. לאחר שנתתי דעתי לכל טענות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה, כי דין העתירה להידחות.
13. התערבות בית המשפט במעשה המינהלי הנה מצומצמת והנטייה היא, אפוא, שלא להתערב אלא מקום שנפל בו פגם משפטי, כגון חריגה מסמכות, פעולה בחוסר תום לב, או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות (בג"צ 2920/94
אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון, פ"ד נ (3) 441). במקרה דנן, לא מצאתי כי נפל פגם משפטי המחייב את קבלת העתירה. להלן אבאר מסקנתי זו.
14. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה על פרשנות ומשמעות אמירותיו של מנהל המחוז במכתב השימוע ובשאלה האם יש בהן כדי להפקיע מכללא את תוקפם של הרישיונות וההיתרים שהיו בידי המשיבה 2 ונדרשו כחלק מתנאי הסף של המכרז.
15. כלל ידוע בדיני המינהל הציבורי הינו העיקרון בדבר חוקיות המינהל לפיו, אין סמכות לרשות מנהלית אלא אותה סמכות אשר הוענקה לה על פי חוק. במקרה בו עסקינן, הסמכות למתן רישוי עסק נתונה על פי סעיף 5(א)(1) לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים") לראש הרשות המקומית או למי שהוא הסמיכו לכך, ואילו הסמכות למתן היתר רעלים נתונה על פי סעיף 3(א) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (להלן: "חוק החומרים המסוכנים") ל"ממונה" שהוא מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לשם כך. ואכן, הגורמים המוסמכים, הם אלה אשר אישרו ונתנו את מסמכי הרישוי למשיבה 2 (ראו נספח 1 שצורף לכתב התשובה של משיבה 2).
16. על פי החוקים האמורים, ברי הסמכא, (ובחוק רישוי עסקים גם "נותן האישור" לפי הגדרתו בסעיף 6(א) לחוק), ואיש זולתם, רשאים להתנות את מתן הרישיון/ההיתר בתנאים מיוחדים, להוסיף או לגרוע מהם. כמו כן, בחוקים אלו, נקבעו אותם ברי סמכא כגורמים הבלעדיים להם ניתנת הסמכות לבטל את הרישיון/ההיתר, וכן נקבעה את הפרוצדורה הדרושה לשם כך: מתן זכות טיעון, היוועצות עם "נותן האישור" במקרה של רישוי עסק וכיוצ"ב.