עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
2646-09
07/01/2013
|
בפני השופט:
אביגיל כהן
|
- נגד - |
התובע:
ד"ר יואב רוזן עו"ד דקל - דוד עוזר
|
הנתבע:
1. חי אדיב 2. עירית הוד השרון 3. מהנדס העיר הוד השרון 4. מיכאל בלומנפלד-גזבר עיריית הוד השרון 5. מר יחיאל דמארי - חבר מועצת העיר הוד השר
עו"ד ירון סולברג ואבידע שדה
|
פסק-דין |
1. לפני בקשת העותר למחיקת הליך ולחיוב המשיבים בהוצאות.
2. העתירה הוגשה ע"י העותר עוד בחודש אוקטובר 2009 נגד 7 משיבים.
3. ביום 15/6/10 נתן כב' השופט אורי שהם פסק דין ולפיו דחה את העתירה על הסף מחמת היעדר זכות עמידה לעותר כעותר ציבורי.
4. העותר הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון במסגרת עע"מ 6385/10.
ביום 1/2/11 ניתן פסק דין בבית משפט העליון אשר קבע כדלקמן:
"1. בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב (כב' השופט א' שהם) דחה עתירה שהגיש המערער מן הטעם שלא ניתן להכיר בו כעותר ציבורי. מכאן הערעור שבפנינו.
2.
המערער הינו חבר מועצה של עיריית הוד השרון. בעתירה שהגיש הוא טען שהודעות שנשלחו לתושבי העיר בחודש אוגוסט 2009 ובהן נדרשו הם לשלם היטל תיעול הוצאו בחוסר סמכות. בית משפט קמא סבר כי מאחר שהנפגעים הישירים הם התושבים, אין מקום להכיר במעמדו של העותר כעותר ציבורי.
3.
מתברר, כי לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית העוסקת אף היא בדרישה הנזכרת שנשלחה לתושבים לשלם היטל תיעול (ת"צ 38109-01-10). ביום 9.2.11 אישר בית המשפט את הגשת התובענה הייצוגית. בדיון שנערך בפנינו הסכימו הצדדים דכאן כי היה והתובענה הייצוגית תתקבל יתייתר הדיון בעתירה שהגיש המערער. עם זאת, לטענת המערער אם תידחה התובענה בסופו של יום תעמוד לו טענתו בדבר חוסר סמכות לשלוח את הדרישות לתשלום היטב ביוב.
4.
בנסיבות המתוארות נראה לנו כי הדרך הנכונה שיש ללכת בה היא זו: הערעור יתקבל והעניין יחזור לבית משפט קמא. ברם, בית המשפט לעניינים מינהליים לא ידון בהליך כל עוד לא יסתיים הדיון בתובענה הייצוגית. היה והתובענה תתקבל תידחה העתירה ואילו אם התובענה תידחה תידון העתירה, תוך שלשני הצדדים שמורות כל טענותיהם.
5.
הערעור מתקבל איפוא כאמור בפסיקה 4 לעיל.
אין צו להוצאות".
5. עם מינויו של כב' השופט שהם לבית המשפט העליון הועבר התיק לטיפולי.
6. העותר בבקשתו מציין, כי בת"צ 38109-01-10 העוסק בנושא החשבונות שנשלחו לתושבים בגין תשלומי היטל תיעול הודתה העירייה, כי החשבונות היו שגויים.
הסדר הפשרה שהושג בנוגע לאגרת התיעול בתובענה הייצוגית הובא לאישור חברי מועצת העיר, ואלו אישרו אותו בהצבעת רוב ועל כן המשיבים מילאו הלכה למעשה את המבוקש בכתב העתירה.
המבקשים טוענים, כי הם זכאים לפסיקת הוצאות, שכן העתירה בהחלט היוותה שיקול בהחלטת מועצת העיר להביא את הסכם הפשרה להכרעתה בטרם החתימה עליו.
העותר טוען, כי יש לפסוק לטובתו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום שלא יפחת מסך 75,000 ש"ח + מע"מ. סכום הכולל את הוצאות הערעור לעליון "שבו ניצח העותר".
7. ב"כ המשיבים מתנגדים לבקשה לפסיקת הוצאות.
מדגישים, כי העותר התנגד להסדר הפשרה בתובענה הייצוגית הן בדיון שנערך במועצת העירייה והן במסגרת ההליך שהתנהל בתביעה הייצוגית.
העותר, אשר מבין שסיכויי העתירה נמוכים מאוד, מבצע "פניית פרסה" וטוען לראשונה, כי עתירתו היא זו שהביאה לכן שהסדר הפשרה הוגש לאישור מועצת העירייה. טענה שעומדת בניגוד לעמדתו ולדבריו במועצת העירייה ובניגוד להתנהלותו בעתירה.