עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
19078-03-12
22/11/2012
|
בפני השופט:
א' קיסרי
|
| - נגד - |
התובע:
יוסף מהנא פרג' ו-22 אח'
|
הנתבע:
1. מועצה מקומית יאנוח ג'ת
2. אריק ברמי-יו"ר ועדה ממונה למ.מ.יאנוח ג'ת
3. אלי מורני-חשב מלווה למ.מ. יאנוח ג'ת
|
| פסק-דין |
עתירה לפי חוק חופש המידע תשנ"ח-1998 ("
החוק").
העותרים הם קבוצה של תושבי יאנוח-ג'ת ("
היישוב") והמשיבים הם, כסדרם, המועצה המקומית של היישוב ("
המועצה המקומית"), יו"ר הוועדה הממונה והחשב המלווה למועצה המקומית, שמונו לתפקידיהם על ידי שר הפנים.
בעתירה מבקשים העותרים כי המשיבים יעבירו להם את המידע והמסמכים כדלקמן: דו"ח הכנסות והוצאות של המועצה המקומית לשני הרבעונים האחרונים של שנת 2011; מסמכי המכרז להעסקת יועצת אסטרטגית אצל המועצה המקומית, ובכלל זה הסכם ההתקשרות עמה; מסמכי המכרז להתקנת תאורת הרחובות ביישוב, ובכלל זה הסכם ההתקשרות עם מי שנשכר לכך; מסמכי המכרז לגיזום עצים ביישוב, ובכלל זה הסכם ההתקשרות עם מי שנשכר לכך; האישור להעסקת נהג צמוד למשיב 2 וחוזה העסקתו; שמות העובדים שנקלטו במועצה המקומית מאז חודש יוני 2011, תפקידיהם ונתונים על אודות עובדים שקיבלו השלמת משרה או העלאה בדרגה ממועד זה; חוזה ההתקשרות עם החברה שנשכרה לבצע את סקר הנכסים ביישוב; ומידע אודות מקדמות שכר שקיבל המשיב 2 מקופת המועצה מאז חודש יוני 2011.
המשיבים מתנגדים לעתירה והם טוענים שהיא הוגשה בשיהוי, וכי על פי הוראות סעיף 9 לחוק וסעיף 23ב' לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981 ("
חוק הגנת הפרטיות") אין עליהם חובה למסור את המידע ולכן יש לדחות את העתירה.
ביום 9.9.12 התקיים דיון בעתירה, ומן הטענות שהושמעו במהלכו ניתן היה להתרשם שקיימת נכונות מצד המשיבים להעמיד לעיון העותרים חלק מן המסמכים והמידע שאותם הם ביקשו, ועל רקע זה אפשרתי לצדדים לנסות להשיג הסדר שייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית. מאוחר יותר הגישו הצדדים הודעות בדבר כישלון המגעים ביניהם, ובהתאם לכך התקיים ביום 20.11.12 דיון בעתירה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שהדין הוא עם העותרים, ואני רואה לקבל את העתירה ולהורות למשיבים למסור לעותרים באמצעות בא כוחם את המידע והמסמכים כנעתר ברישא של כתב העתירה. יחד עם זאת, וכפי שיצוין להלן, מסירת המסמכים והמידע תיעשה בכפוף לסייגים מסוימים, הנוגעים לענייניהם האישיים של עובדי המועצה המקומית.
נקודת המוצא לדיון היא הוראתו של סעיף 1 לחוק הקובעת כי "
לכל אזרח ישראלי או תושב, הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, בהתאם להוראות חוק זה". ביחס להוראה זו ציין המחבר זאב סגל בספרו
הזכות לדעת באור חוק חופש המידע, (2000) ("
סגל") כי "
מעצם היות אדם אזרח או תושב המדינה קמה ועולה זכותו לקבל מידע מרשויות ציבוריות, שהמידע הציבורי נמצא ברשותן כנאמנות הציבור" (בעמ' 11). על רקע הדברים האלה, וכאשר לפי סעיף 2 לחוק המונח "רשות ציבורית" כולל גם את המועצה המקומית, ניתן לקבוע כי על המשיבים לתת טעם לסירובם ולהראות כי הוא מוצדק על פי הוראות החוק או על פי דין אחר.
המשיבים השתיתו את סירובם על הוראות סעיף 9(א)(3) וסעיף 9(ב)(5) לחוק.
סעיף 9 לחוק קובע, בהוראותיו הרלוונטיות לטענות המשיבים, כי:
"
(א)
רשות ציבורית לא תמסור מידע שהוא אחד מאלה:
(1)
......
...........
(3)
מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות) אלא אם כן הגילוי מותר על פי הדין;
(4)
........
(ב)
רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה:
(1)....
..........
(5)
מידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית, שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור.
....... "