פסק-דין בתיק עת"מ 15377-12-12

1.         העותרים הגישו עתירה, שעניינה השגה על אישורה של תכנית מפורטת מס' 123/6 ביישוב שערי תקווה, המצוי ב"אזור". העותרים תוקפים את אישור התכנית בטענות שונות - פרוצדוראליות ותכנוניות. 

2.         בהחלטה מיום 25.12.2012 הוריתי לעותרים לנמק מדוע לא תסולק העתירה על הסף בהיעדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בעתירה.

3.         עמדת העותרים הוגשה ביום 27.1.2013. העותרים הפנו לבג"ץ 4487/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה (4.9.2008), ועל-פיו טענו שאף אם מדובר בעניין הקשור ל"אזור" בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירה אם מדובר בעניין המנוי בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000. העותרים טענו, בהמשך לכך, שחל בענייננו פרט 10(ב) לתוספת הראשונה, ולחלופין שחל פרט 10(א) לתוספת הראשונה. עוד נטען, שאם ניתן למצוא עיגון לסמכות בתוספת הראשונה אין נפקא מינא לשאלה אם ההחלטה ניתנה על-ידי "רשות" שהוקמה מכוח הדין הישראלי או רשות שהוקמה מכוח סמכותו של מפקד האזור. בנוסף טענו העותרים, ששיקולים מערכתיים תומכים בכך שהעתירה תידון בבית המשפט לעניינים מינהליים ולא בבית המשפט הגבוה לצדק. לבסוף, התבקש, לחלופין, להעביר את העתירה לבית המשפט הגבוה לצדק לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

4.         נתתי את דעתי לטענות העותרים, ומסקנתי היא שאין מנוס מסילוק העתירה על הסף מפאת היעדר סמכות עניינית. לשיטת העותרים עצמם חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 אינו חל על העניין שבמוקד העתירה. משכך, אין תחולה לפרט 10(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, המקנה סמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים בנוגע ל"ענייני תכנון ובניה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965..." (ראו, עת"מ (י-ם) 29973-06-12 עו"ד אמנון גלברט בתפקידו ככונס נכסים וכמנהל מיוחד של גני מודיעין - הגבעה המערבית נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מודיעין עילית (7.8.2012)). העותרים טענו, כאמור, גם לתחולת פרט 10(ב) לתוספת הראשונה. הדין החל הוא, לטענת העותרים, חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966, וזאת מכוח צו המפקד הצבאי של אזור יהודה ושומרון: צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה ושומרון) (מס' 418), התשל"א-1971. משיבות 2-1 הוקמו, כך נטען, מכוח הצו. מדובר לטענת העותרים, ב"החלטה של רשות בענייניי תכנון ובניה אחרים" כאמור בפרט 10(ב) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. טענה זו אין בידי לקבל. פרט 10(ב) מקנה סמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים בנוגע להחלטה של רשות בענייני תכנון ובניה אחרים ספציפיים - לפי רשימה סגורה ומתוחמת של חיקוקים המפורטים בהמשך הסעיף. חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים וצו מס' 418 של מפקד האזור אינם נמנים על חיקוקים אלה. משכך, גם בפרט 10(ב) לתוספת אין כדי להקנות סמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטה של רשויות התכנון באזור, כמבוקש בעתירה.

5.         על כך יש להוסיף, שכפי שפסקו מותבים שונים בבית משפט זה לאורך השנים - סמכותו של בית משפט זה היא "טריטוריאלית" (ראו ת"צ (י-ם) 27643-06-11 מילר נ' עיריית מעלה אדומים (20.3.2012) בפסקאות 9-8 והאסמכתאות שם) ואין היא מתפרשת על החלטות של רשויות הפועלות באזור מכוח סמכותו של המפקד הצבאי. זאת, בהיעדר הסמכה מפורשת לכך (ראו בג"ץ 4487/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה (4.9.2008)). הסמכה מפורשת אין בנמצא במקרה דנן, כפי שהוסבר לעיל. גם בשיקולים המערכתיים הנטענים על-ידי העותרים אין כדי לשנות ממסקנה זו (השוו גם, פרשת מילר, לעיל, בפסקאות 22-16).

6.         לבסוף, לא מצאתי להיעתר לבקשת העותרים החלופית - העברת העתירה לבית המשפט הגבוה לצדק לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (ראו, רע"א 3748/05 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שרת התקשורת (6.5.2005)). זאת, גם בשים לב לכך שהעותרים הניחו כעניין מובן מאליו, שבהיעדר סמכות לבית משפט לעניינים מינהליים הסכמות היא לבית המשפט הגבוה לצדק דווקא, וזאת מבלי ששאלה זו לובנה לפניי די צורכה.

7.         התוצאה היא, שהעתירה מסולקת בזאת על הסף. משלא התבקשה תשובת המשיבות, לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ג, 28 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.