פסק-דין בתיק עת"מ 1302/02

            העותרים 2-1, חברי מליאת משיבה 2, והועד המקומי של הישוב צור יגאל מבקשים לבטל את החלטת המשיבה 2 מיום 13/11/01 שנתנה למשיבה 7 היתר בניה למפעל - מבנה תעשיה ( להלן: המפעל) באזור התעשיה מצפה ספיר (ראה ההחלטה שצורפה כנספח א' לעתירה המתוקנת) ואת החלטת המשיבה 1 מיום 27/5/02 שדחתה ערר שהגישו העותרים 2-1 על החלטת המשיבה 2 (ראה ההחלטה שצורפה כנספח ב' לעתירה המתוקנת).

            כמו כן מבקשים העותרים להצהיר שהאישורים שנתנו משיבים 6-4 ונציבות המים להקמת המפעל נשוא העתירה ניתנו על סמך מידע שגוי, תוך הפרת תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה) תשנ"ה 1995 (להלן: התקנות) והתעלמות מהמרחקים האמיתיים בין המיקום המיועד של המפעל לבין בתי צור יגאל ולכן הם בטלים וחסרי תוקף.

            העובדות

1.         בתאריך 27/12/99 נתנה המשיבה 2 היתר בניה למשיבה 7, להקמת מבנה תעשיה באזור התעשיה מצפה ספיר בצור יגאל (ראה ההיתר על נספחיו מש/2 א') בהתאם לתוכנית מתאר שד/9/1002 שאושרה ע"י הועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז המרכז ביום 13/9/92 ופורסמה למתן תוקף ביום 17/6/03 (ראה נספח א' לתגובת משיבים 1, 4-6).

2.         העותרים 1 ו-2 הגישו ערר על מתן היתר הבניה וביום 15/5/00 החליטה המשיבה 1 שהתיק יוחזר למשיבה 2 כדי שתעביר למשרד הבריאות את המפות והנתונים העדכניים לעריכת בדיקה מחודשת ומתן אישור, אם ניתן לאשר היתר כזה, ותקבל מהמשרד לאיכות הסביבה רשימת תנאים מפורטת שתהווה חלק מהיתר הבניה וכי חבור המפעל למים לא יאושר אלא בכפוף לקיום כל התנאים (ראה ההחלטה שצורפה כנספח ב' לתגובה הנ"ל).

3.         ביום 24.8.00 הגישו העותרים עתירה כנגד החלטת המשיבה 1 ובמקביל ביקשו להורות למשיבה 2 להימנע מלהוציא היתר בניה למשיבה 7 לבניית המפעל.

            ביהמ"ש המחוזי בת"א, (כב' השופטת ד"ר פלפל), החליטה ביום 12/11/00 להשאיר את צו המניעה שהוצא במעמד צד אחד ביום 24/8/00 על כנו והמליצה למשיבה 2 לנהוג לפי הנחיות המשיבה 1 ולאור נתונים אלה לבדוק מחדש כל אישור והיתר רלוונטים וליתן החלטה מתאימה (ראה ההחלטה שצורפה לעתירה המתוקנת ולתגובה הנ"ל).

            ביום 26/11/00 החליט ביהמ"ש כי לאור הסכמת הצדדים, להחזיר הדיון למשיבה 2 כדי שתבדוק הנתונים הנכונים לענין שפכים תעשיתיים ומיקום המפעל ביחס לרדיוס המגן של קידוח אייל, הדיון בעתירה מתייתר, היתר הבניה הוקפא עד סיום הבדיקה וצו המניעה הזמני בוטל (ראה פסק הדין שצורף לעתירה המתוקנת ולתגובה הנ"ל).

4.         המשיבה 2 שלחה מכתבים למשיבים 6-4, שצורפו כנספחים ו' לתגובת המשיבים 1, 4 ו-6, בבקשה למתן חוות דעת מפורטות שתכלולנה את העובדות והנימוקים עליהם הן מסתמכות, תוך המלצה לערוך ביקור במפעל זהה של משיבה 7 שנמצא בצומת סגולה.

5.         ביום 14/1/04 ניתנה חוו"ד של המשיב 5 לפיה עפ"י תוצאות סקר סיכונים לא צפוי סיכון לאזור המגורים של צור יגאל כתוצאה מהקמת המפעל, שיימצא במרחק של 450 מ' מבתי המגורים ובמפלס טופוגרפי נמוך בעשרים מ' מהם, ומאחר והחומרים המסוכנים יאוחסנו בשטח המפעל באופן שימנע מהם לדלוף מחוצה לו לא יווצרו שפכים תעשיתיים מהמפעל ולא צפויים מטרדי ריח (ראה נספח ז' 1 לתגובה הנ"ל).

6.         בימים 14/1/01 ו-24/5/01 ניתנו חוו"ד של משיב 6 לפיהן המפעל נמצא מחוץ לרדיוס המגן של קידוח אייל, שהוא ללא הקלה לפי ספיקה מקסימלית 550 מ' ועפ"י ספיקה ממוצעת 321 מ', ובהקפדה על כך שלא יווצרו שפכים תעשיתיים מהמפעל ויופעלו אמצעי בקרה ופיקוח על אפסון נאות אין חשש לזיהום הקידוח או האקוויפר (ראה נספחים ז' 2 - ז' 5 לתגובה הנ"ל).

7.         ביום 29/7/01 הוגשה חוו"ד המשיב 4, לאחר ביקור במפעל המשיבה 7 בפתח תקווה, לפיה בתנאי המיגון שנקובים בה בנית המפעל לא יוצרת סיכון להזדהמות מקורות המים באזור (ראה נספח ז' 6 לתגובה הנ"ל).

8.         ביום 13/11/01 החליטה המשיבה 2 לתת למשיבה 7 היתר בניה למפעל כימיקלים ובתאריך 27/5/02 דחתה משיבה ,1 כאמור, ערר שהגישו העותרים לאחר שקבעה כי על רקע עמדות וחווה"ד של משיבים 6-4 פעלה המשיבה 2 כראוי ולא היתה רשאית לסרב לבקשה להיתר, שתואמת את הוראות התוכנית.

            ההחלטות וחווה"ד של המשיבים 1, 2, 4 ו-6 הן נשוא העתירה שבפני.

            גם במקביל לעתירה המקורית הגישו העותרים בקשה להורות למשיבה 2 להימנע ממתן היתר בניה למשיבה 7 לבניית המפעל אך בקשתם נדחתה ביום 26/7/02 כאשר המשיבות 2 ו-7 התחייבו להודיע לעותרים שבועיים לפני מתן "טופס 4" למפעל, אם הדיון בעתירה לא יסתיים עד להשלמת בנייתו (ראה ההחלטה בבש"א 30361/02).

            נימוקי העותרים

1.         ההחלטות נשוא העתירה לוקות בחוסר סבירות שכן הן מסתמכות על אישורים פגומים ובלתי נכונים של משיבים 4 ו-6, שלא משקפים את הסכנות שכרוכות בהקמת המפעל ומתעלמים מהנחיות ביהמ"ש בפסה"ד בעתירה הקודמת. המשיבים 2 ו-3 נמנעו מהפעלת שקול דעת עצמאי ונכון, כפי שחייב להפעיל גוף מנהלי עצמאי כמותם, כאשר לא בדקו בעצמם את טענות העותרים בדבר הפגמים והטעויות שנפלו באישורים עליהם הסתמכו.

2.    משיבה 2 התעלמה מסתירות מהותיות באישורים שהוצאו ע"י משיבים 4 ו-6, ששינו פעמים רבות את הבסיס העובדתי עליהם הם מבוססים, והגיעה להחלטה שתגרום לתושבי צור יגאל ולעותרים נזקים חמורים ובלתי הפיכים.

3.         משיבה 1 התעלמה מבקשתם של העותרים להזמין לעדות בפניה את נותני האישורים מטעם משיבים 4 ו-6 למרות שהחליטה לשקול את בקשתם.