עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
|
1184-12-10
05/08/2011
|
בפני השופט:
ברוך אזולאי
|
- נגד - |
התובע:
אגודת בית הכנסת בית יצחק עו"ד רותם ארביב
|
הנתבע:
1. עיריית ערד 2. עמותת בית הכנסת המרכזי ה אשכנזי ערד
עו"ד שימן חיים עו"ד עמירם בוגט עו"ד גליה אלמגור קידר
|
פסק-דין |
1. העותרת, שהינה עמותה המאגדת בית כנסת בערד, מבקשת להורות על ביטול החלטת המשיבה 1, עיריית ערד, להאריך הסכם להקצאת מקרקעין לעמותת בית הכנסת המרכזי בערד לארבע שנים נוספות .
2. לטענת העותרת:
א.
העובדות
מבנה בית הכנסת המצוי ברח' חן 19 בערד, נבנה על ידי עיריית ערד, ובמשך זמן רב התפללו בו מתפללים שונים, לרבות מתפללים מחסידות גור וחב"ד.
מאז הקמתו נוהל בית הכנסת על ידי אגודת בית הכנסת המרכזי ערד (להלן - האגודה), אגודה זאת כללה ציבור מתפללים מגוון מהציבור הספרדי ומהציבור האשכנזי, כפי שהדבר משתקף גם במטרות האגודה.
במרוצת השנים, המשיבה 2, התיימרה להפעיל והפעילה את בית הכנסת במקום האגודה המקורית, כאשר האגודה המקורית נועדה על פי מטרותיה וכפי שהדברים התנהלו בפועל ליתן מענה לכלל המתפללים, כולל אשכנזים וספרדים, בעוד שהעמותה (משיבה 2) התאגדה על מנת שבית הכנסת ישמש את הציבור האשכנזי.
בהמשך החליטה העמותה למסור את ניהול בית הכנסת לידי קהילת חב"ד.
כשלושה עשורים כיהן הרב ליפסקר ז"ל מתוקף תפקידו כרב העיר האשכנז, כרב בית הכנסת הנ"ל, בדומה לרב אלבו - רב העיר הספרדי שכיהן כרב בית הכנסת המרכזי הספרדי.
לאחר פטירת הרב ליפסקר, החליט יו"ר עמותת בית הכנסת למנות את חתנו הרב מנדלסון שנמנה על חברי קהילת חב"ד כרב בית הכנסת, אף שתפקיד זה היה מיוחד לרב העיר שהיה אמור להיבחר.
סמוך לפני פטירתו של הרב ליפסקר התמעט ציבור המתפללים בבית הכנסת ואז פנו מתפללי בית הכנסת אל חסידות גור על מנת להשלים מניין ופנייתם נענתה, חסידי גור החלו להגיע לתפילה, לימדו שיעורי תורה שותפו בעליות לתורה ושימשו כשליחי ציבור.
לחסידי חב"ד היה עד לחודש כסלו תש"ע (12/09) בית כנסת אחר משלהם שנוהל על ידי עמותת אוהל לוי יצחק וחנה, מר ישראל פשטיצקי המכהן כיו"ר העמותה - משיבה 2, מכהן כחבר עמותת לוי יצחק וחנה ומשמש בה כמורשה חתימה.
לאחר פטירתו של הרב ליפסקר, החליט הרב מנדלסון לסגור את בית הכנסת חב"ד בסיועו של מר פשטיצקי ולהעביר את המתפללים והציוד של בית הכנסת לבית הכנסת המרכזי האשכנזי, תוך דחיקת רגליהם של מתפללים ותיקים בקרב חסידי גור.
בנוסף, נעשו שינויים במבנה המשפטי של העמותה, בהוספת חברים לעמותה מבני קהילת חב"ד ויצירת רוב לקהילת חב"ד, וצירופו של אליהו ברדוגו המכהן בעמותת אוהל לוי יצחק וחנה לעמותת בית הכנסת המרכזי (נספח ז' לעתירה).
כמו כן, נעשה שינוי בתקנון העמותה על פיו נקבעה חלוקת מושבים בבית הכנסת בין מתפללים קבועים לבין אורחים, כשלמעשה האבחנה הייתה בין אנשי חב"ד כמתפללים קבועים, וחסידי גור כאורחים (נספח ט' לעתירה).
בדיקת העניינים העלתה כי המבנה הינו של עיריית ערד ומעולם לא עבר הליך הקצאה כדין בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים.
סמוך לבחירת ראש העיר החדש (18.4.10) האריכה העירייה את הסכם ההתקשרות באופן אוטומטי תוך ריקון הוראות הדין מכל תוכן והימנעות מהפעלת שיקול דעת בעניין זה.
במצב זה פנו נציגי העותרת במכתב מיום 28.4.10 למשיבה 2 בדרישה לבטל את מתן רשות השימוש שניתנה למשיבה 2 בניגוד לדין.
בתשובה לכך הודיעה להם העירייה במכתב מיום 13.10.10 כי כל פעולות נעשו כדין, מה גם שנציגי העותרת אינם מהווים אישיות משפטית הזכאית להקצאה (נספח יב' לעתירה).
ב.
הטענות המשפטיות