אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עש 1565/04

פסק-דין בתיק עש 1565/04

תאריך פרסום : 20/09/2007 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
1565-04
16/01/2007
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
התובע:
חב' ש.י. סימון אחזקות בע"מ
עו"ד יוסי שקד
הנתבע:
אגף המכס והמע"מ - אשדוד
עו"ד פמ"ד
פסק-דין

1.         לפני ערעור על החלטת מנהל מע"מ באשדוד (להלן: המשיב), מיום 15/07/04, שעניינה דחיית השגת המערער כנגד שומת עסקאות שהוצאה לו ע"י המשיב לתקופה שבין ינואר 2000 לינואר 2004, וזאת בעניין עסקאות שהמערערת דווחה עליהן כפטורות מתשלום מע"מ בהיותן, לטענתה, חוסות תחת הפטור הקבוע בסעיף 31(1) לחוק מס ערך התשל"ו - 1975 (להלן: חוק מע"מ), שעניינו השכרה למגורים.

2.         המערערת שהינה עוסק מורשה בתחום אחזקת בתים, רכשה בחודש מאי 1998, 9 מתוך 146 דירות בבניין "אשדוד ביץ'", ברחוב הטיילת 5 באשדוד, מאת חברת ס.ש. צרפתי השקעות ובנייה (1992) בע"מ (להלן: הקבלן). בעלות על 26 דירות נוספות בבניין, קיבלה חב' חי-טל פרוייקטים בניה ופיתוח בע"מ (להלן: חב' חי-טל), וזאת מכח הסכם קומבינציה שערכה עם הקבלן.

ביום 17/07/96 נחתם הסכם ניהול בין המערערת לבין חב' חי-טל והקבלן צרפתי, ולפיו המערערת קיבלה על עצמה את אחזקת וניהול הרכוש המשותף בבניין הדירות המדובר.

בנוסף לזכות הבעלות שיש לחברות בדירות בבניין, קיבלה המערערת, עד סוף שנת 1999, הרשאות מ-41 בעלי דירות בבניין, להשכיר ולנהל את הדירות בעבורם וחב' חי-טל קיבלה הרשאה דומה מ-10 בעלי דירות בבניין.

ביום 5/08/99 זכתה חב' חי-טל במכרז של המשרד לקליטת עלייה, שבמסגרתו התחייבה להשכיר מקבץ של 85 דירות בבניין, לאוכלוסיה שתופנה ע"י משרד הקליטה ועמידר. הסכם זה כונה "הסכם האיכלוס".

עוד קודם לכן, ביום 25/07/99, נחתם הסכם בין המערערת לבין חב' חי-טל, שבו התחייבה המערערת להעמיד למשרד הקליטה, באמצעות חב' חי-טל, 50 יחידות דיור, וחב' חי-טל, מצידה, תעמיד 35 יחידות דיור למשרד הקליטה, ויחד, סה"כ 85 דירות, בהתאם להסכם האיכלוס. הסכם זה כונה "הסכם המקבץ". בנוסף, ערכה חב' חי-טל, וחתמה על הסכמים עם כל אחד מ-85 הדיירים במקבץ, שעיקרם האמור לעיל.

שני ההסכמים שתוארו לעיל, נכנסו לתוקף ביום 1.11.99, ומשכם 5 שנים, עד ליום 31.10.04, כאשר ניתנה אופציה להארכתם ל-5 שנים נוספות. אופציה זו מומשה, ובהתאם לכך הוארכה תקופת הסכם האיכלוס עד חודש אוקטובר 2009. 

3.         בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים לתיק זה, בע"ש 1550/00, ערערה המערערת דנן על החלטת המשיב בהשגה-תשומות, לשנים 1996-1999, בה דחה המשיב את בקשתה לנכות מס תשומות הכלול בחשבוניות רכישת 9 הדירות. הבסיס להוצאת השומה אז, היה ביקורו של מר דוד צדוק, מבקר החשבונות במע"מ אשדוד והתרשמותו כי: "בשלב עריכת הביקורת, התברר לי כי אותן דירות לא משמשות כלל וכלל לנופש, אלא להשכרה למגורים לתקופה ממושכת" (עדות מר צדוק בע"ש 1550/00, מיום 23/01/01 סעיפים 11-10). במהלך ניהול ההליך, וכעולה מפסה"ד שניתן בעניין זה ע"י כב' הנשיא דאז, השופט גלעדי, ביום 31/12/03, חזר בו המשיב מסירובו לדרישת המערערת, והיא הורשתה לנכות את מס התשומות, כדין עסקה חייבת.  

החזר מס התשומות ושינוי גישת המשיב שם, מקורם בהצהרה שמסר מנהל המערערת למשיב, ביום 23/09/98, ולפיה: "חברתנו רכשה את תשע הדירות מחברת ס.ש. צרפתי בע"מ לשם הפעלתן כמאגר דירות נופש להשכרה".

ואכן, כעולה מתיאור מצב הדברים ע"י הצדדים, המטרה והשימוש שנעשו בפועל בדירות עד סוף אוקטובר 99', היו השכרתן לנופש, ואילו שימושן לצרכי מגורים נעשה רק לאחר כניסתם לתוקף של הסכמי האיכלוס והמקבץ, שתוארו לעיל.

4.         ביום 21/03/04 הוציא המשיב למערערת שומת עסקאות לפי מיטב השפיטה, בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף 77 לחוק מע"מ, לתקופה שבין ינואר 2000 לינואר 2004, בגין תקבולים שקיבלה מחב' חי-טל ומהדיירים, ואשר כנגדם הוציאה חשבוניות מס ללא מע"מ ודיווחה על ההכנסות כעסקאות פטורות. ביום 29/03/04 הגישה המערערת השגה על שומה זו, וטענה כי העמדת 50 הדירות בבניין לטובת מקבץ הדיור, מהווה השכרה למגורים, ועל כן פטורה מכח סעיף 31(1) לחוק מע"מ. ביום 15/07/04 דחה המשיב את ההשגה. מכאן הערעור דנן.

השאלה המרכזית העומדת בבסיס דיוננו, היא האם הדירות בהן מחזיקה המערערת בבניין הדירות, מושכרות לצרכי מגורים - עסקה הפטורה ממס, עפ"י סעיף 31(1) לחוק מע"מ, או שמא יש לראותן כהשכרה לעסק - עסקה החייבת במס.

בשלב זה יובהר, כי במהלך הסיכומים העלה המשיב טענה ולפיה הבסיס לחיוב המערערת בעסקאות האמורות, יסודו במתן שירותי מלונאות לדיירים, להבדיל מהשכרה לנופש, עסקת שכירות המחויבת במס. טענה זו דינה להדחות. השלב הנוכחי אינו כזה המאפשר "מקצה שיפורים" למי מהצדדים, וטענה כזו שתוארה, ניכר שנזנחה ע"י המשיב כבר בגלגולו הקודם של התיק, כפי שטוענת המערערת. על כן, יתמקד הדיון בטענת המשיב, אשר באה לידי ביטוי גם בהנמקות השומה שהוציא תחת ידיו, ולפיה ההשכרה לא היתה למטרת מגורים, כי אם למטרת עסק. עם זאת, ולמען הסדר הטוב, נתייחס בקצרה להלן גם לגופה של הטענה.

5.         המערערת טוענת כי בעוד שרכישת הדירות היתה במטרה עסקית להשכירן כיחידות נופש, החייבות במס, הרי שבפועל כעבור מספר שנים, שונתה תכליתם, ויחד עם עוד 41 דירות שבשליטתה, הפכה להשכרה למגורים, באמצעות מקבץ דירות שנחתם בינה לבין חב' חי-טל ועמידר. אשר-על-כן, לגישתה, היא פטורה ממע"מ, בגין הפטור המוענק ל"השכרה למגורים" וזאת בהתאם ועפ"י ס' 31(1) לחוק מע"מ. כך מנהל המערערת, מר יוסף סיימון, בעדותו מיום 11/10/05, עמ' 4 ש' 21 ואילך, נשאל: "הדירות שרכשת המטרה היתה להשכרת נופש לאירוח" והשיב: "בהתחלה נכון. במשך שנה וחצי שימשו להשכרה של כל מיני גורמים שאנו לא ראינו בזה השכרה למגורים. אבל מרגע שהחל מקבץ הדיור הדירות האלה הפכו להשכרת מגורים. זאת החל מחתימת החוזה עם חי טל ב-11/99. זאת היתה הנחיה של המבקר מטעמכם שהגיש את השומה הראשונה שחזרו בהם. שם בסיס השומה היא קביעתם שזה השכרה למגורים".   

בנוסף, מבקשת המערערת להבחין בין שני חוזים שבהם התקשרה עם חב' חי טל, ואשר לכל אחד מהם השלכות מס שונות. האחד, מרכיב השכירות - שהוא נשוא ענייננו והשני, מרכיב דמי האחזקה והניהול.

המשיב, בניגוד למערערת, אוחז בדעה כי השכרת הדירות לחב' חי-טל איננה יכולה לעמוד בתנאי השכרה למגורים, לצורך החלת הפטור האמור בסעיף 31(1) לחוק מע"מ, שכן השכרה לחברה איננה השכרה למגורים, מאחר והדירות משמשות לניהול עסקי החברה ומטרותיה ולא למגורים. עוד הוא סבור, כי "שינוי ייעוד" הדירות, נעשה לצורך הטבת מס באופן שבו מבקשת המערערת לאחוז בחבל משני קצותיו - מחד, לנכות מס תשומות על רכישת הדירות בע"ש 1550/00, ומאידך, להימנע מתשלום מס עסקאות בהשכרה לחב' חי-טל בהליך הנוכחי.

לדידו, הסכם המקבץ שבין חב' חי-טל לעמידר, מיום 5/08/99, מעלה כי אין מדובר בהשכרה למגורים, כי אם במתן שרותי אירוח הדומים באופיים לכאלה הניתנים בבית מלון, וזאת בהסתמך של לשון החוזה ופרשנות השירותים הניתנים לדיירים אגב המגורים במקבץ הדיור, בהם משרד קבלה, רשת אינטרקום, שומר, חדר כביסה מרכזי, שירותי ניקיון, שלטי הכוונה וריהוט בשטח הציבורי לצורך פעילויות חברתיות.    

על תיזה זו משיב מנהל המערערת, מר יוסף סיימון, בעדותו מיום 11/10/05, עמ' 3 ש' 4 ואילך: "יש דמי אחזקה. הם משתנים לפי ההסכם והם יכולים מותאמים לחבילת השירותים. אם ברז מתקלקל בדירה אנו מתקנים ומחייבים את בעל הדירה ולא את הדייר. כל השירותים האלה שניתנים מתאימים לשימוש למגורים. אנו לא נותנים שירותי הסעדה ואוכל".  

6.         סעיף 31(1) לחוק מע"מ, קובע כי המשכיר מקרקעין לצרכי מגורים, פטור מתשלום מע"מ, אשר משתלם ברגיל בעסקה, בזו הלשון: "אלה עיסקאות הפטורות ממס: (1)השכרה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים, למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ