פסק-דין בתיק עש 1042/04

1.   רקע עובדתי

המערערים 1-4 הגישו למשיב תביעה במסגרת חוק  מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א - 1961  (להלן : " החוק") ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג - 1973 (להלן : " התקנות"), בגין נזקים אשר נגרמו לארבעה סניפים של המערער 1 בארבעה יישובים בארץ, שנגרמו לטענתם במסגרת "נזק מלחמה" כמשמעותו בסעיף 35 לחוק.

לאחר שתביעתם של המערערים נדחתה על ידי המשיב, בטענה כי אין מדובר בנזק מלחמה כהגדרתו בחוק, הגישו המערערים ערר לועדת ערר לפי החוק (להלן: " ועדת הערר").

לאחר הגשתו של הערר תיקן המשיב החלטתו והודיע כי הוא דוחה את תביעת המערער 1 הואיל ואין מדובר בנזק מלחמה, והוא דוחה את תביעת המערערות 2-4 הואיל ואין מדובר בנזק מלחמה וכן מאחר שאין הן בגדר "ניזוק" כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות.  

ערעור זה הוגש, לאחר שבהחלטתה מיום 20.1.04 דחתה ועדת הערר ברוב דעות את טענת המערערות כי הנזקים נשוא הערעור הנם נזקים הבאים בגדר המושג "נזק מלחמה", כמשמעותו בחוק מס רכוש ובפסיקה.

2.   גדר הדיון נשוא הערעור:

ערעורן של המערערות נסב סביב  הסוגיות  שלהלן :

א. מניעות או השתק של המשיב לטעון כנגד סיווגן של המערערות 2-4 כ"ניזוק" וזאת עקב שיהוי בהעלאתה של הטענה מצידו.

ב. האם יש תוקף משפטי לתיקון החלטת המשיב שנעשתה כשנה לאחר מתן החלטתו, ואם יש לה תוקף -

ג. האם חברת ביטוח, דוגמת המערערת 2-4, הינה "ניזוק" בהתאם לתקנות, לאחר שנשאה בהוצאות שיקום נזקי המערער 1 והאם בכל מקרה לא היה מקום להכיר בתביעת המערער 1.

ד. האם הנזקים נשוא הערעור, הינם נזקים הבאים בגדר המושג "נזק מלחמה" הנובע מפעולות איבה כמשמען בחוק ובפסיקה.

שאלה נוספת אשר עלי לבחון בעקבות טענותיו של המשיב, היא האם השאלות נשוא סעיפים ג' וד' הנן שאלות משפטיות או שאלות שבעובדה.

אדון בשלב ראשון בשאלות המקדמיות:

א. השתק עקב שיהוי בהעלאת הטענה מטעם המשיב ביחס לסיווגן של המערערות כ"ניזוק":

החלטתו הראשונה של המשיב הייתה כי הוא דוחה את התביעה הואיל ואין מדובר בנזק

מלחמה. 

במסגרת כתב הערעור אשר הוגש מטעמן טענו המערערות כי ועדת הערר טעתה משנתנה משקל לכתב התשובה שהגיש המשיב במענה לערר ביום 10.12.2002, שם טען לעניין מעמדן של המערערות 2-4 כניזוק. המערערות טענות כי כתב תשובה זה ניתן תוך הרחבת חזית אסורה, מכיון שקודם למועד הגשת כתב התשובה נדחתה תביעת המערערות ע"י המשיב אך ורק בטענה כי אין מדובר בנזק מלחמה.

בסיכומים טענו המערערות כי המשיב לא ניצל שתי הזדמנויות שונות להעלות טענות בדבר מעמדן של המערערות 2-4 כניזוק, ואף לא עשה כן במסגרת כתב תשובה מתוקן שהוגש במענה לערר המתוקן שהוגש מטעם המערערות. עוד טענו המערערות כי  שגתה הועדה בהפנותה לכתב התשובה שהגיש המשיב במענה לערר ביום 10.12.02, שם טען המשיב לעניין מעמד המערערות 2-4 כניזוק, מאחר שכתב התשובה בעצמו הוגש תוך הרחבת חזית אסורה.

המשיב טען בסיכומים כי סוגיית מעמדן של המערערות 2-4 הועלתה על ידו מתחילת בירור

הערר בפני ועדת הערר, כאשר טען כי אין להן כל מעמד בהליך מאחר שאין לראות בהן בגדר ניזוק. לטענת המשיב, הטענה עלתה בבקשת המשיב לסילוק על הסף וכן בכתב התשובה שהוגש. כמו כן, טען המשיב כי מאחר שמדובר בטענה משפטית צרופה, הרי שלנוכח הלכת ע"א 2/80 מרים ברגר נ' מנהל מס שבח מקרקעין מחוז המרכז, אשר צורף לסיכומים, ניתן היה להעלותה במסגרת סיכומי תשובה.