ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה
ערר מס' 898/09
(כביש ארצי לישראל), התשנ"ה -
1995
בעניין:
ציפי קסל
העוררת
נ ג ד
דרך ארץ הייוייז (
1997
) בע"מ
ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'
המשיבה
פ ס ק - ד י ן
העובדות וטענות הצדדים
1. במועדים הרלוונטיים לערר הייתה העוררת הבעלים הרשום של רכב מ"ר 5229618 (להלן: "
הרכב"). המשיבה, בעלת הזיכיון עפ"י חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: "
החוק") חייבה את העוררת בחיובי אגרת נסיעות ובפיצוי והחזר הוצאות, כמשמעותם בס' 12 לחוק, ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: "
תקנות האכיפה"), עקב אי תשלומו במועד של חיוב אגרה.
2. בכתב הערר, שהוגש ביום 19.7.09, על ידי העוררת ובעלה, מר רענן קסל (להלן:
"הבעל", העוררת ובעלה יחדיו יכונו להלן, לשם הנוחות,
"העוררים"), התבקשה הוועדה לבטל חיוב אגרה שנכלל בחשבונית מס' 246275 (חשבונית נספח ד' לתגובת המשיבה. להלן:
"חשבונית ד'"), בסך כולל של 36.41 ש"ח, המגלם אגרה בגין 2 נסיעות. העוררים טוענים, כי נסיעה אחת התבצעה כשנסעו לבית הקברות בצומת ירקונים "
ובטעות חלפתי על בית הקברות והמשכתי הלאה תכננתי לצאת מהכביש במחלף ולחזור חזרה לכיוון בית הקברות. בטעות נכנסתי לכביש 6 ולכן יצאתי ממנו מיד ביציאה הקרובה ... חזרתי לכביש 6 בצד הנגדי ויצאתי באותו מחלף שממנו נכנסתי ...". לדברי העוררים - "
הטעות נבעה מהצבת שלט כניסה גדול המגמד שלטים אחרים ציבוריים בסביבתו וכן מבליט את המילה דרום על הכיתוב של כביש 6 או כביש אגרה". לטענת העוררים, פניות בפקס ובטלפון למשיבה, הביאו את נציגתה להסכים לביטול חד פעמי של האגרה אולם בפועל החיוב נותר והופיע בחשבונית ד'. העוררים טוענים כי החיוב השני, הינו בגין נסיעה שבוצעה כשנתיים לאחר החיוב הראשון, במסגרתה נכנסו שוב לתוך כביש האגרה בטעות, בדרכם לחתונה. הטעות נבעה, שוב, מן הסיבה שהשלט המכוון את התנועה לתוך כביש 6 "
הינו בולט ודומיננטי ומגמד את שאר שלטי היציאה הציבוריים ובנוסף מציין באופן בולט מאוד את המילה דרום ופחות, אם בכלל, את מספר הכביש או את הציון כביש אגרה...". הבעל מציין כי הוא הבין מייד שטעה, נכנס ליציאה הבאה וחזר לכביש הציבורי ומשם דרומה. העוררים טוענים, כי השילוט בכביש ובכניסות אליו הינו מטעה וגרם להם להיכנס אליו שלא ברצון.
3. בתגובתה מיום 30.8.09, טענה המשיבה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחיית הערר. מעיון בנספחים שצירפה המשיבה עולה, כי ביום 28.7.09 חויבה העוררת, במסגרת חשבונית נספח ה', בחיוב פו"ה בסך 46.6 ש"ח, בגין אי תשלום חשבונית ד' במועד. העוררת שילמה את חשבונית ה' ביום 20.8.09, לאחר הגשת הערר (הסיבה לכך לא התבררה). לטענת המשיבה, העוררת חויבה כדין בחיוב האגרה שבחשבונית ד'. ברישומי המשיבה (נספח 3) מופיע עוד, כי ביום 13.6.06 נוהלה שיחה עם מי מטעם העוררת ואכן בשיחה זו הסכימה המשיבה לבטל חיוב בגין נסיעה שנטען לגביה שבוצעה בטעות, אולם נמסר למתקשר שעל העוררת עצמה להתקשר ולבקש את הסרת הנסיעה. העוררת אכן התקשרה והנסיעה, שהוחשבה כשתי נסיעות (ככל הנראה נוכח העובדה שהעוררים שבו על עקבותיהם על כביש האגרה, כפי שצוין בערר), שנכללה בחשבונית שסומנה כנספח א' לתגובת המשיבה, בוטלה ביום 15.6.06. ביחס לאפיזודה השניה, ברישום מיום 19.7.09 מופיע, כי התקבלה תלונה של הלקוחה, "
המבקשת לזכותה בגין נסיעה הלוך ושוב שביצעה בטעות ביום 10.6.09 בעקבות שילוט לקוי במחלף קסם". הרישום מציין כי נשלחה תשובה לעוררת, לפיה "
מאחר ובעבר בוטלו 2 נסיעות שבוצעו בטעות ...אין אנו מוצאים לנכון לבטל ...".
כאן נציין, כי נוכח רישומי המחשב של המשיבה ניתן להניח כי העוררים נקלעו לכלל טעות בסוברם שחשבונית ד' כוללת נסיעה אחת שבוצעה שנתיים קודם לנסיעה האחרונה, ושלגביה נטען שלא בוטלה למרות הבטחת המשיבה. בפועל הנסיעה בוטלה, כאמור. חשבונית ד' כוללת חיוב בגין שתי נסיעות שבוצעו ביום 10.6.09, ומגלמות למעשה את הכניסה (המוטעית, לטענת העוררת) לכביש האגרה ואת הכניסה הנוספת לכביש, שבוצעה על מנת לחזור למחלף שבו בוצעה הכניסה השגויה. לעומת זאת, חשבונית א', כוללת את אותה נסיעה שהעוררים העריכו כי בוצעה שנתיים קודם לנסיעה האחרונה. הדברים מתיישבים גם עם התיאור העובדתי שבכתב הערר.
4. ביום 3.5.10 התקיים דיון בערר. לדיון התייצבו בא כוח המשיבה והבעל.
5. להלן קיצור העובדות שנטענו בדיון, שרלוונטיות לצורך הכרעתנו -
בראש הדיון הובהר לבעל שחשבונית ד' כוללת חיוב (כפול) בגין הנסיעה שבוצעה ביום 10.6.09 והוא מצידו הבהיר כי הוא עומד על "
השבת כל סכום ששולם בהתייחס לשתי הנסיעות שבוצעו בטעות וכן לבטל את החיוב בגין הנסיעות עצמן". בכך למעשה נוספה חשבונית נספח ה', הכוללת חיוב פו"ה בשל אי תשלום חשבונית ד' אשר שולם כאמור, להיות חלק מן הערר, שכן המשיבה הודיעה שאינה מתנגדת.
לשאלת בא כוח המשיבה מדוע לכשגילה שעלה על הכביש בטעות, חזר שוב אל כביש האגרה, והפעם בידיעה שמדובר על כביש האגרה, על מנת לשוב על עקבותיו, השיב הבעל - "
אני יוצא בנקודה שאני לא מכיר בערב. מה אתה מצפה, שאני אתחיל להתברבר במדינת ישראל ובמקום שאני לא מכיר? מה שאני עושה הוא מיד לחזור לאותה נקודה שממנה באתי ולתקן את הטעות".
דיון
6. דין הערר להידחות.