אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין בתיק ערר 238/09

פסק דין בתיק ערר 238/09

תאריך פרסום : 05/12/2011 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת הערר לפי חוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"א-1995
238-09
09/11/2011
בפני השופט:
1. עו"ד שמרית שלומוביץ' - שטיין
2. עו"ד מנחם שח"ק
3. עו"ד אינגריד הר-אבן


- נגד -
התובע:
לאון הרוש
הנתבע:
דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ
עו"ד יהודה רווה ואח'
פסק דין

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                                   ערר מס' 238/09

(כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995

בעניין:                          לאון הרוש

                                                                                                העורר

                                                נ   ג   ד

                                    דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ

                                    ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פס ק  - ד י ן

יו"ר הוועדה, עוה"ד מנחם שח"ק:

רקע עובדתי ודיוני

1.                  בכל המועדים הרלוונטיים לערר היה העורר הבעלים הרשום של רכב מס' 6243508 (להלן: " הרכב").

2.                  המשיבה, בעלת הזיכיון עפ"י חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק"), חייבה את העורר בחיובי פיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בסעיף 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), עקב אי תשלומם במועד של חיובי אגרת נסיעות, אשר הושתו על העורר בגין השימוש שנעשה באמצעות הרכב בכביש האגרה.

3.                  בכתב הערר, שהוגש ביום 18.2.09, ביקש העורר שיוקפאו כל הליכי ההוצל"פ "עד לבירור ו/או המצאת האישורים על הפניות שנעשו לכתובתו של העורר ובאילו תאריכים", ושיומצא לו מס' לוחית הזיהוי דרכה ניתן לדעת מי היה בעלי הרכב ולהעמיד ("בשלב זה") את סכום החוב שלו על שיעורו המקורי. להלן קיצור טענות העורר בכתב הערר ובתגובתו מיום 30.4.10 לתגובת המשיבה: ביום 6.2.09 התקבלה בכתובתו הקודמת, רחוב חיבת ציון 6/6 אשדוד (להלן: "הכתובת הקודמת"), בה התגורר עד 6 שנים קודם לכן, אזהרה מלשכת ההוצל"פ, עבור שתי נסיעות בכביש האגרה שלא שולמו על ידו (מעיון בתגובת המשיבה עולה, כי מדובר על שתי חשבוניות שכללו חיוב פו"ה, בגין אי תשלום אגרה 7 נסיעות והן סומנו כנספחים ג' + ה' לתגובה). העורר טוען שלא קיבל את דרישות התשלום בגין נסיעותיו על כביש האגרה וכי אין הוא יודע במה מדובר. לדבריו, בכתובתו הנוכחית, המעודכנת במשרד הפנים, רחוב שבט דן 12/16 אשדוד  (להלן: " הכתובת המעודכנת"), לא התקבל כל דבר דואר וככל שהיה מתקבל, וודאי שהיה משולם שכן תוצאות ההתעלמות "ידועות הן". לטענת העורר, בעבר שילם את כל חיוביו בגין אגרת נסיעות ואף היו אצל המשיבה פרטי כרטיס אשראי שלו שבאמצעותו שילם על נסיעותיו. הוא אינו יודע האם הנסיעות בוצעו על ידו, שכן "דו"ח החיוב שהודבק על האזהרה אינו נושא את מס' לוחית הזיהוי של כלי הרכב שביצע את הנסיעות בגינן חיוב זה". העורר מוסיף כי גם אם נשלחו החשבוניות לכתובת הקודמת, הוא היה מקבל אותן מן השוכר של הדירה, שכן הוא עדיין רשום כבעליה.

4.                  ביום 31.3.09 הגישה המשיבה תגובתה לערר, ואלו עיקרי טענותיה: המשיבה שלחה את החשבוניות בהתאם לחוק ולתקנות האכיפה, היינו למענו הרשום של העורר כמופיע ברישומי רשות הרישוי. לטענתה, החיוב בפו"ה נעשה כדין משלא שולמו חשבוניות האגרה במועד. לגבי חשבונית א' לתגובה, מציינת המשיבה כי זו שולמה בבנק, ויש בכך להעיד על דבר קבלתה אצל העורר. המשיבה מציינת כי בשיחות טלפון שנוהלו עם העורר הוסברו לעורר חיוביו, הוא שילם את חיובי האגרה והופנה לפורום החייבים. המשיבה מציינת כי במספר מועדים בשנים 2004 - 2007 בוצעו התקשרויות אוטומטיות לעורר, שצלחו, ולעורר נמסר על חיוביו. ביום 6.8.06 נשלח אל העורר מכתב התראה קודם לנקיטת הליכי הוצל"פ כנגדו ומשנואשה המשיבה מלגבות חיובי העורר, נפתח ביום 16.8.07 תיק הוצל"פ. המשיבה מציינת כי לפי רישומי הדואר שתי החשבונית שנשלחו בדואר רשום (נספחים ג', ה' לתגובתה), נמסרו לנמען. בנוגע לחשבון מנוי שהתנהל על שם העורר, מבהירה המשיבה כי כל חשבונות המנוי שנוהלו על ידי העורר, נפתחו בשנים 2005 - 2009 ומאוחרים למועדי הפקת החשבוניות הרלוונטיות (שהופקו בגין נסיעות שבוצעו בשנת 2003). בכל מקרה, טוענת המשיבה, החשבוניות הרלוונטיות נמסרו לעורר ולה אין אישור לעשות שימוש באמצעי תשלום הנמסר במנוי לצורך גביית חיובים אחרים. המשיבה מדגישה כי העברת הבעלות ברכב בוצעה לאחר הפקת החשבוניות הרלוונטיות וכי העורר הוא החייב הנכון כלפיה.

בנוסף, המשיבה מבקשת שהוועדה תבחן האם הוגש הערר במועד.

לתגובתה צירפה המשיבה נספחים שונים ובכלל זה את ריכוז החשבוניות, מועדי התשלום, רישומי הדואר ודו"ח בקשות שירות לפי חשבון. בנוסף, המשיבה צירפה את צילומי הרכב כפי שאלו נקלטו בשערי האגרה שעל הכביש, ולצידם תצהירו של מר לוי חדד, עובד המשיבה.

5.                  ביום 30.12.09 התקיים דיון בערר. לדיון התייצבו בא כוח המשיבה והעורר, שהעיד בפנינו.

מתוך עדות העורר ראויים לציון מספר דברים:

העורר ציין כי אינו מבין כיצד המשיבה פונה אליו שש שנים לאחר ביצוע הנסיעות "ודורשת ממני כאלה סכומים אחרי שאני שילמתי מה שמגיע להם". העורר טען כי מצבו האישי והכלכלי קשה והיה כזה בפרט בשנה הרלוונטית, שנת 2003, אז נפטרה רעייתו והוא מצא עצמו מטופל בגפו בארבעה ילדים. כן ציין, כי בנוסף לרכב, ברשותו מונית הנושאת מכשיר פסקל במנוי עוד משנת 03. העורר ציין כי בעת שהרכב היה ברשותו הוא היחיד שביצע את הנסיעות בו. לטענתו, הוא  ביצע עסקת טרייד אין עם חברת א.ב. מוטורס באשדוד, חתם על ייפוי כוח לצורך העברת הבעלות, ולדבריו לא הוא ביצע את הנסיעות הרלוונטיות. העורר זכר שנציגת המשיבה דיברה איתו באותו היום בו שילם (לפי רישומי המשיבה, היה זה ביום 2.9.03), הוא הסביר לה שהרכב אינו ברשותו ונענה שהיות והרכב על שמו הוא חייב לשלם את הסכום. לדבריו - "לא רציתי לעשות מזה עניין כי מדובר על סכום קטן של מאה ומשהו ש"ח ושילמתי. הייתי בטוח שבזה זה נגמר. לאחר כמה שנים פנו אליי ואמרו לי, נכון ששילמת אך נשארו הריביות". 

לגבי כתובתו, ציין העורר כי לאחר שאשתו נפטרה, בשנת 2003, הוא לא יכול היה להישאר בדירה מבחינה נפשית ושכר דירה בכתובת המעודכנת. העורר טען כי ביצע "העברה במשרד הדואר" וכי השוכר היה מעביר לו את הדואר שהגיע עבורו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ