כללי
1. כנגד המערער, סא"ל שחר אטיאס, וכנגד המשיב, סרן איתי ונה, הוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי המיוחד, שבמסגרתו יוחסו להם שתי עבירות: גניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיפים 383, 390 ו-29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין), ו התנהגות שאינה הולמת לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. לאחר שמיעת הראיות בבית הדין המיוחד, הורשע סא"ל אטיאס בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ואילו סרן ונה זוכה מן העבירה שעניינה גניבה בידי עובד ציבור והורשע בעבירה של התנהגות שאינה הולמת.
2. בשל העבירות שבהן הורשע, הושתו על סא"ל אטיאס העונשים הבאים: שנת מאסר לריצוי בפועל; שישה חודשי מאסר על-תנאי, למשך שנתיים, לבל יעבור עבירה שעניינה שליחת יד ברכוש הזולת; הורדה לדרגת טוראי וכן קנס בסך 15,000 ש"ח.
3. על סרן ונה הוטלו חודשיים מאסר על תנאי למשך שנתיים, לבל יעבור כל עבירה שעניינה התנהגות שאינה הולמת קצין, הורדה לדרגת סגן וקנס בסך 5,000 ש"ח.
4. לפנינו מונחים שני ערעורים. סא"ל אטיאס מערער על הרשעתו, ולחילופין על חומרת העונש שהוטל עליו בגין הרשעתו בעבירות האמורות. מנגד, התביעה הצבאית מערערת על זיכויו של סרן ונה מעבירה של גניבה בידי עובד ציבור וכן על מידת העונש שהוטל עליו. מאחר שעניינם של הערעורים באותה מסכת ראייתית, שמענו את שניהם יחד ופסק הדין ידון בשני הערעורים גם יחד.
המסכת העובדתית
5. סא"ל אטיאס וסרן ונה הואשמו בכך, שבהיותם קצינים בצה"ל, ביום 20.5.2009, נטלו מצה"ל שלא כדין, בצוותא עם האזרח גיא רחמים, שלושה תופים שעליהם היו מגולגלים כבלי מתכת, אשר נרכשו על-ידי רשויות המדינה תמורת 132,748 ש"ח . על-פי האישום, השלושה חברו יחדיו על מנת להוציא את תופי המתכת ממחנה XXX שבXXX.
6. זו המסכת העובדתית העומדת ברקע כתב האישום:
בשעת ערב של יום 20.5.2009, נכנסו סרן ונה ושכנו, האזרח גיא רחמים, לתוך מחנה XXX. סרן ונה, ששירת באותה העת בבסיס XXX, דאג לקבל אישור כניסה למחנה XXX, לו ולאזרח שעימו הגיע, וכן למשאית שאותה הזמין מבעוד מועד לצורך פינוי תופי המתכת. לאחר כניסת המשאית לXXX, אישר סא"ל אטיאס, מפקד מחנה XXX באותה העת, את כניסת המשאית לתוך מחנה XXX. בתוך המחנה העמיסו האזרח גיא רחמים ונהג המשאית את תופי המתכת על המשאית, בשעה שסרן ונה המתין מחוץ למחנה XXX. לאחר שתופי המתכת הועמסו עליה, יצאה המשאית מXXX והובילה את המתכות לחצר הבית המשותפת של סרן ונה ושל האזרח גיא רחמים, המתגוררים בראש העין, שם נותרו המתכות למשך אותו הלילה. למחרת היום, מכר האזרח גיא רחמים את התופים למגרש מתכות תמורת סכום של 26,700 ש"ח. לאחר מכירת המתכות וקבלת התמורה, הגיע גיא רחמים לXXX, ומשם הוסע לתל-אביב על-ידי נהג צבאי, שסא"ל אטיאס שלח עבורו.
7. סא"ל אטיאס וסרן ונה כפרו באשמות שיוחסו להם, וטענו כי המעשים שבוצעו לא לוו במחשבה הפלילית הנדרשת לצורך גיבוש העבירות שבעשייתן הואשמו. סא"ל אטיאס טען כי הוא הולך שולל על-ידי סרן ונה, והמעשים שעשה, אשר היה בהם כדי לסייע בגניבה, בוצעו על-ידיו ללא שהבין כי הוא עושה כן, היינו בלא שתתקיים בו המודעות הנדרשת לצורך הרשעתו בעבירות שיוחסו לו. סרן ונה טען, כי אכן ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום: איתור נהג משאית עבור הפינוי, אישור כניסת המשאית כשהאזרח גיא רחמים בתוכה לXXX ואחסון תופי המתכת בחצר ביתו; עם זאת, טען כי המעשים לא לוו במחשבה הפלילית הנדרשת לצורך גיבוש העבירה. לנוכח גדר הכפירה, נשמעו לפני בית הדין ראיות הצדדים. על-סמך ראיות אלו קבע בית הדין המיוחד שורה של קביעות עובדתיות הניצבות בבסיס הכרעת דינו. נעמוד להלן בקצרה על תיאור הראיות וכן על התשתית העובדתית האמורה - הן בעניינים שלא עמדו במחלוקת בין הצדדים, הן בכאלו שניטשה לגביהם מחלוקת.
התשתית הראייתית
8. בפני בית הדין המיוחד נפרשה תשתית ראייתית רחבה: מספר אמרות במצ"ח אשר נגבו מהמערער ומהמשיב הוגשו לבית הדין בהסכמה; בנוסף העידו בפני בית הדין המעורבים הנוספים בפרשה: האזרח גיא רחמים, שהוציא בפועל את תופי המתכת ממחנה XXX ומכרם; מיכאל קולנגורוב, נהג המשאית אשר בעזרתה הוצאו תופי המתכת; וכן אנשי צבא רבים - קצין האבטחה של מחנה XXX, סרן צביקה קוז'יקרו; קצין הרכב בXXX, רס"ם יעקב אלעזר; הקצין התורן בליל הגניבה, סרן אלכס שפינר; פקידותיו של סא"ל אטיאס, ועוד. בנוסף, שטחו סא"ל אטיאס וסרן ונה את גרסתם בפני בית הדין המיוחד.
9. כן הוגשו תוצרי פעולות חקירה רבות שנערכו: בין היתר, הוגשו פלטי שיחות טלפון שנערכו בין כלל המעורבים בפרשה; הוגשו תוצאות איכון הטלפונים של המעורבים; הוגש דו"ח זיכרון דברים, המתעד פעולת דיבוב שנערכה לסא"ל אטיאס במהלך שהייתו במעצר; הוגשו זכרונות-דברים, המתעדים עימותים בין המעורבים השונים ואף חXXXשים, אשר נערכו במשרדו של סא"ל אטיאס ובאזור, שבו, על-פי גרסתו של האזרח גיא רחמים, הניח האחרון את סכום הכסף, שאותו קיבל גיא תמורת מכירת המתכות.
העובדות שאינן במחלוקת
10. סרן ונה, אשר שירת בעת האירוע נשוא כתב האישום במחלקת מופ"ת בבסיס תל השומר, התבשר מספר חודשים לפני האירוע נשוא כתב האישום כי חרף הצטיינותו בתפקיד הוא אינו צפוי להיות מקודם בדרגה במסגרת יחידתו, וכי אם לא יימצא לו תפקיד בתקן רס"ן בצה"ל- הוא צפוי להשתחרר משירות. בין סרן ונה לסא"ל אטיאס שררו באותה העת קשרי ידידות אמיצים, על רקע היכרותם משנת 2002, התקופה שבה שימש סרן ונה קצין אבטחה בXXX. במסגרת מערכת יחסים זו, הבטיח סא"ל אטיאס, שהיה באותה העת מפקד מחנה XXX בXXX, לסרן ונה, כי יעשה על-מנת לסייע לו במציאת תפקיד בתקן רס"ן, ואף קישר בינו לבין בעלי תפקידים בכירים לצורך כך.
11. כחודש לפני קרות האירוע נשוא כתב האישום, עבר האזרח גיא רחמים להתגורר בראש העין, בסמוך לבית בו התגורר סרן ונה. בעת קרות האירוע, עבד גיא רחמים כסדרן עבודה בחברה למחזור נייר. יצוין, כי באותה התקופה ריצה רחמים תקופת שלילה של רישיונות הנהיגה שלו. ההיכרות בין סרן ונה לבין גיא החלה לאחר שהקצין הבחין ברכב ה"דחס" המשמש את גיא רחמים לצורך עבודתו. הקצין שאל אותו בעניין, ואז סיפר לו האזרח, גיא רחמים, כי הוא מתעסק, מעבר לשעות הפעילות בעבודתו, בפינוי פסולת.