פסק-דין בתיק עפ 72029/04

השופטת ד' ברלינר, סג"נ- אב"ד

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט ד' בארי) בת"פ 2256/02 אשר הרשיע את המערערים בגרימת מוות ברשלנות, עבירה על סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק) והשית על המערערים בע"פ 72029/04 עונש של חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, ועל המערערת בע"פ 72043/04 שמונים שעות של"צ ללא הרשעה.

רקע :

2.         מדי שנה חוגגת תנועת הנוער העובד והלומד את חגה המסורתי, "חג המעלות" לציון פתיחת שנת הפעילות המסורתית בקנים (סניפי התנועה) לאחר מפעלי הקיץ (להלן: חג המעלות או האירוע). באירוע זה מצטרפים חניכים חדשים לקו וחניכים עולים בסולם הדרגות. האירוע המיוחס לכתב האישום נקבע ליום 23.9.00. על פי תוכנית האירוע יתכנסו כ-500 חניכי "קן בורוכוב" בגבעתיים, מלווים ב-150 מדריכים ועוזרי מדריכים במקום משכנו של הקן ברחוב בלוך 17 בגבעתיים, ומשם יצאו במצעד לפידים לשטח האירוע ברחבה הסמוכה לבית הספר שיבת ציון ברחוב דרך רבין בגבעתיים. במהלך האירוע תוכננה הדלקה של כתובות אש אשר יועדו להצבה על הגבעה הנמצאת מעברו השני של כביש דרך רבין והמשקיפה אל רחבת האירוע.

המערער 1, שימש בתקופה הרלוונטית כרכז "קן בורוכוב". במסגרת האירוע מונה על ידו הרכז הארצי של הנוער העובד והלומד כאחראי על תוכנית וביצוע האירוע לרבות בטיחותו וקבלת האישורים הבטיחותיים והביטחוניים הנדרשים מהגורמים השונים. המערער 2 שימש אותה עת כרכז מחוז תיכון בתנועה (להלן יכונו המערערים 1 ו-2: המערערים).

המערערת 3 (להלן: המערערת) שימשה בתקופה הרלוונטית כ"קומונרית" בקן בורוכוב (שנת שירות בטרום צבא).

כהכנה לאירוע, התמקמה ביום 19.9.00, 3 ימים לפני האירוע, קבוצה של פעילי הקן על הגבעה מעבר לקו ומיקמה בו ציליה וציוד מחנאות לצרכי שהייה במקום, במטרה להציב כתובות אש, לרכז ולשמור על ציוד במהלך הימים והלילות של ההקמה, עד לסיום האירוע.

על פי הנטען בכתב האישום, הוקמה הציליה על מסלול עפר שרוחבו המקסימאלי 12 מטר, תחום מדרום במדרון בגובה של כ-5 מטרים היורד אל כביש דרך רבין, ומצפון - בתלולית הניצבת לגובה כ-8 מטרים. הציליה נפרשה במסלול באופן כזה שאחוריה נושקים למדרון הגבעה ופתחה גובל בשולי דרך עפר ברוחב של כ-7 מטרים שנסלל במקום ושנכבש בידי רכבים אשר עברו בו (להלן: הדרך או השביל). הדרך מקשרת בין רחוב בן צבי ורחבת הקאנטרי קלאב הפונה לדרך בן-גוריון וכן משמשת לפריקת פסולת בניין במקום. 

בליל חג המעלות, 23.9.00, נמשך האירוע עד השעות הקטנות של  הלילה, או אז נתכנסו בציליה 20 מפעילי הקן. המערער 1 הגיע למקום בסביבות השעה 06:45 (בבוקר של יום הסיום ופירוק הציוד), עת עסקו חלק מהפעילים באיסוף הציוד מאזור הציליה בעוד חלק נותר ישן בציליה ומחוצה לה. אייל צור ז"ל (להלן: המנוח), ששימש אף הוא בתקופה הרלוונטית כ"קומונר" בקן בורוכוב, ישן באותה העת בשק שינה כחול על הדרך - מרחק קצר מפתח הציליה. סמוך לשעה 07:30 נסע טרקטור מסוג "יעה" בדרך לכיוון מאהל פעילי התנועה. נהג הטרקטור (מי שהיה נאשם 1 בבית משפט קמא), לא הבחין במנוח אשר ישן על הדרך בנתיב נסיעתו. הטרקטור דרס את המנוח עם אחד מגלגליו וגרם למותו.

3.         כנגד המערערים הוגש, כאמור, כתב אישום בגין גרם מותו של המנוח. פרטי ההתרשלות שיוחסו למערערים כפי שנמנו בכתב האישום (פסקה 14) התייחסו רובם ככולם למיקומה של הציליה, מיקום שהתעלם מן הסיכונים במקום; לאי תיחום המאהל באפן שיבטיח את שלום הלנים בו; לגודלה של הציליה שלא סיפקה את צורכי הלינה של הנוכחים וכיו"ב.

עוד נטען, כי המערערים התרשלו גם בכך שלא יידעו באופן מוסדר שום גורם מפקח ולא קיבלו כל אישור בטחוני, בטיחותי ועירוני ללינה כה ממושכת במקום המיועד. 

אקדים מאוחר למוקדם ואומר כי הרושם מקריאת כלל חומר הראיות בתיק הוא, כי אכן המעורבים כולם נתנו דעתם לסיכון שבכתובות האש, והתעלמו מהסכנות הכרוכות בשהיה לילית, לרבות לינה במקום פתוח המשמש כדרך.

4.         יחד עם המערערים הועמדו לדין בבית משפט קמא, בגין גרימת מותו של המנוח, גם נהג הטרקטור (הנאשם 1); קומונריות בקן בורוכוב (נאשמות 2 ו-3), שנגדן נטען כי היה עליהן למנוע מהמנוח לישון מחוץ לצליה, וכן כי היה עליהן להתריע על המצאות המנוח על השביל בעת שהבחינו בטרקטור; אחראי הביטחון (נאשמים 5 ו-6), שנגדם נטען, כי מתוקף תפקידם כפי שהוגדר בת/23 שהוגש למשטרה לצורך קבלת אישור במסגרת חוק רישוי עסקים, לא דאגו לתחום את המחנה ולא תדרכו את החניכים והקומונרים לגבי הסכנות הנובעות משינה מחוץ לצליה, ואפשרו שינה בשטח מבלי שקיבלו את האישורים הדרושים לכך . 

לאחר תחילת המשפט נעתר היועץ המשפטי לממשלה לבקשת בא כוח הקומונריות (נאשמות 2 ו-3) והחליט לעכב נגדן את ההליכים, בכפוף לכך שיבצעו 80 שעות שירות לתועלת הציבור. המשפט התנהל כנגד נהג הטרקטור, המערערת (שהיתה נאשמת 4), אחראי הביטחון והמערערים (נאשמים 7-8).  

ביום 1.6.04 זיכה בית משפט קמא את אחראי הביטחון והרשיע את נהג הטרקטור, את המערערים ואת המערערת. בתאריך 12.10.04, בהסכמת התביעה ובהמלצת שירות המבחן, ביטל בימ"ש קמא את הרשעתה של המערערת וההליך נגדה הסתיים ללא הרשעה. לשם השלמת התמונה אציין, כי נהג הטרקטור ערער אף הוא (ע"פ 70015/05). בדיון שהתקיים בפנינו ביום 15.3.06 קיבל נהג הטרקטור את המלצתנו וחזר בו מן הערעור.  

ממצאי בית משפט קמא :

5.         בגדר פסקה זו, יובאו הממצאים העובדתיים והמשפטיים הרלוונטיים לראשי הרשלנות המיוחסים למערערים, ואשר שמשו להרשעתם בבימ"ש קמא. ואלו הדברים:

            כללי:

א.      סרט הוידאו והתמונות שצולמו על ידי החוקרים מצביעים על קיומה של דרך  כבושה אשר עוברת סמוך לציליה, מתחתיה היו אמורים לישון פעילי הקן;