השופט ז' המר, סג"נ - אב"ד
:
1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ש' בן שלמה) בת"פ 4637/04, לפיו הורשע המערער בעבירות של סחר בסם לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן:
הפקודה), ועונשו נגזר ל-30 חודשי מאסר, מתוכם 18 לריצוי בפועל. כמו כן נקבע כי מתוך תקופה זו ירוצו 3 חודשים בחופף למאסר אותו ריצה המערער אותה עת. בנוסף הופעלה התחייבות בסך 1,000 ש"ח, והוטל קנס בסך 1,000 ש"ח (או 10 ימי מאסר תמורתו).
2. כתב האישום כולל בחובו שני אישומים שעניינם דומה. נטען כי המערער מכר בשתי הזדמנויות (12.5.04, 18.5.04) גרם אחד של סם מסוכן מסוג קוקאין לסוכנת משטרתית, וקיבל ממנה בכל פעם תמורה בסך 350 ש"ח. המשקל המדוייק נטו של הסם היה 0.9879 גרם באישום הראשון, ו- 0.8265 גרם באישום השני.
3. האישום הראשון
בהכרעת דין בהירה ומנומקת תאר בית משפט קמא את העובדות אשר הובילו למכירת הסם באישום הראשון. הסוכנת המשטרתית סמ"ר אירנה נאומוב (עת/2, להלן:
הסוכנת) נשלחה על-ידי מפעיליה, לעבוד בפאב בעיר בת ים. לאחר שהכירה את בעל הפאב, דוד אבייב (עה/2, להלן:
אבייב), ביקשה ממנו "לעזור" לה, היינו לספק לה סמים. בשיחת טלפון בין השניים, הסכים אבייב וביקש ממנה להגיע לרחוב הרצל בבת ים, כאשר לדבריו, אדם בשם "פיליפ" יפגוש אותה. הם סיכמו על סוג הסם והמחיר. הסוכנת קיבלה ממפעילה, רס"ר אלכס יעקובי (עת/1, להלן:
יעקובי), את הסכום הנדרש.
הסוכנת הגיעה לאותה כתובת, פגשה שם את "פיליפ", קיבלה מידיו את הסם ושילמה עבורו. כשביקשה לשמור עמו על קשר ישיר, השיב שהקשר יעשה דרך אבייב. מהפגישה עימו חזרה למקום המפגש עם מפעיליה.
בעת הפגישה צפה יעקובי במתרחש מעמדת תצפית קרובה. יעקובי ראה כיצד נכנסת הסוכנת לבניין אליו התבקשה להגיע. עקב בעיות חניה וחשש מפני היחשפות לא תיעד את העסקה, ולא היה לו קשר עין עם הסוכנת. במקום המפגש לאחר העסקה, העבירה הסוכנת לידיו את החומר החשוד כסם. בסופו של דבר, לאחר שרשרת העברות (מיותרות לטעמי - ז' ה') הועבר החומר החשוד למז"פ.
חוות דעת מז"פ קבעה כי מדובר בסם מסוג קוקאין במשקל 0.9879 גרם נטו.
המערער זוהה על ידי הסוכנת כ"פיליפ" במסדר זיהוי תצלומים, למחרת העסקה (13.5.04).
על טענות המערער כנגד שרשרת העברות הסם קבע בית המשפט, כי: "
... שרשרת הסם, חרף העדר רישום מצד גרינברג, שלמה, ואין ספק שהסם שנתפס סמוך לאחר ביצוע העסקה הוא שנבדק" (עמ' 91).
4. האישום השני
גם באישום זה תואמה פגישה בין הסוכנת והמערער - באותו מקום - על ידי אבייב. גם הפעם נתן לה יעקובי את הסכום המבוקש ובטופס מסירת הכסף נרשם: "לצורך ביצוע עסקת סמים מבוקרת של סם קריסטל מחשוד בשם פיליפ (בתיווכו של דוד)" (נ/3).
הסוכנת הגיעה למקום המפגש, המערער ירד למטה, מסר לה את הסם וקיבל את תמורתו. הפעם הסכים למסור לה את מספר הטלפון הנייד שלו. מיד לאחר הכנסת המספר למכשיר שלה, חייגה אליו, ושמעה את מכשירו של המערער, העומד מולה, מצלצל.
לאחר ביצוע העסקה חזרה למקום המפגש ומסרה לידי יעקובי את הסם.
חוות דעת מז"פ קבעה כי מדובר קוקאין במשקל 0.8265 גרם נטו (ת/16).
לענין טענות המערער בדבר ליקויים בשרשרת הסם, קבע בית המשפט:
"
שרשרת הסם באישום זה, להבדיל מהראשון, בעייתית במקצת. עם זאת, אין המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, פגם המנתק בין חוליות השרשרת. במקרה דנן אלכס יעקובי תפס את הסם, שקל, הכניס למעטפת מטניר ואטם. פרטיו מופיעים על גבי המעטפה - נ/12. טופס הלוואי, הגם שלא מציין את מספר המוצג מציין את מספר הפ.א. ויחד עמו הגיעה המעטפה למז"פ מטא"ר - ת/7. פרטים אלו מופיעים בתע"צ קבלת מוצגים לבדיקה - ת/15 ובחוות הדעת ת/16. מכאן ניתן לקבוע שהסם שנתפס ונשקל הוא הסם שנבדק" (עמ' 95).
גירסת ההגנה בבית משפט קמא
5. בבית משפט קמא כפר המערער במיוחס לו. לדבריו, בעת הרלוונטית התגורר ברחוב אחר בבת ים (כובשי החרמון) ולא ברחוב בו בוצעו העסקאות (הרצל), שם התגוררו הוריו. המערער אישר שיחת טלפון עם אבייב בה התבקש לעזור לסוכנת, מבלי שאבייב פירט את טיב העזרה. לדבריו, באותה שיחה התבקשה רשותו של המערער למסור לסוכנת את מספר הטלפון שלו והוא הסכים.
לדבריו, יצרה עמו הסוכנת קשר עשרות פעמים, ולאחר השיחה הראשונה בה הבין את טיב "העזרה" שהיא מבקשת, השיב לה כי אינו מתעסק בכך יותר, וביקש שלא תיצור עמו קשר. הוא רצה "להתחיל" עמה אך לא מסר לה את שמו וכתובתו. גם אבייב לא ידע את כתובתו.
בעימות בינו ובין הסוכנת ביום 9.11.04, נמנע להסתכל על הסוכנת ולא נכנס לדבריה כאשר הטיחה בו את דבר העסקאות. הוא שלל את המיוחס לו ולא העלה בפניה את גרסתו. כל ששאל "למה עשית את זה". בעדות הבהיר כי התכוון לשאול למה הפללת אותי (קלטת העימות ת/17, התמליל ת/4).
6. עד ההגנה, חברו אבייב, תיאר כי פנה למערער לאחר שהסוכנת ביקשה שיסדר לה סם, משום שפעם היה למערער תיק על זה. הוא קיבל את אישורו של המערער למסור לה את מספר הטלפון. בהמשך היום התקשר אליו המערער ושאלו מדוע הפנה אליו בעניין סמים. לדברי העד, בהזדמנות הנוספת שהסוכנת פנתה אליו, הפנה אותה לפיליפ
אחר שכינויו "פיל", מאחר וביקשה מישהו אחר. בית המשפט קבע: "
עסקינן בעדות כבושה שלא מצאה את ביטויה בהודעתו במשטרה" (עמ' 97). בעדותו הסביר כי לא רצה להפליל את פיליפ האחר.