ע"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
71849-03
05/01/2005
|
בפני השופט:
1. ד' ברלינר סג"נ - אב"ד
2. ז' המר
3. י' שיצר
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל - על-ידי פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה)
עו"ד אורלי דורון
עו"ד ירון ליפשיץ
|
הנתבע:
איילה בן טובים
עו"ד אלון רון
עו"ד דפנה הולנדר
|
| פסק-דין |
1. ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בתל-אביב - יפו (כב' השופטת ז' הדסי הרמן) מיום 09.11.03, בת"פ 4177/02.
המשיבה שימשה כיועצת השקעות בכירה בניירות ערך בבנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן:
הבנק) סניף גבעתיים.
שני כתבי אישום הוגשו כנגד המשיבה, והדיון בהם אוחד. בכתב האישום הראשון (להלן:
תיק ני"ע) נטען כדלקמן: המשיבה ניהלה את הפעילות בניירות ערך של שני לקוחות בבנק, אילנה דנקנר (להלן:
דנקנר) ודוד וזהבה רובנר (להלן:
רובנר). המשיבה נתנה הוראות קניה בבורסה, של מניות חברת שגיא איי.פי.אס בע"מ (להלן:
שגיא) שנסחרו בשיטת הרצף.
בתאריכים בין 28.10.99 - 17.11.99 השפיעה בדרכי תרמית על תנודות השער של מניות שגיא בשמונה עסקאות שונות בשישה ימי מסחר שונים, על ידי ביצוע עסקאות מתואמות במניות אלה, תוך שימוש בחשבונותיהם של דנקנר ורובנר. בתחילה נתנה המשיבה הוראות קניה של מניות שגיא לחשבון דנקנר בכמות ובשער מסוים, בהמשך יום המסחר נתנה, בסמיכות זמנים, הוראת מכירה מחשבון דנקנר בשער גבוה יותר והוראת קניה לחשבון רובנר בכמות זהה ובשער זהה, באופן שתווצר עיסקה. בכך יצרה עיסקה מתוכננת ומתואמת בין שני החשבונות. בחשבונו של דנקנר נוצרו רווחים, כתוצאה מההפרשים בין מחיר הקניה למחיר המכירה באותו יום. בחשבונו של רובנר נוצרו כמובן הפסדים כתוצאה מכך.
בכתב האישום השני (להלן:
תיק המרמה) נטען כי המשיבה עשתה, על-פי הרשאה כללית, פעולות בחשבונה של לקוחה בשם פנינה אבירם (להלן:
אבירם) באופציות מעו"ף. כתוצאה מפעולות אלה נצברו הפסדים בחשבון בסכומים של מאות אלפי שקלים.
לצורך כיסוי הפסדים אלה נטלה המשיבה, שלא כדין וללא הרשאה, כספים מחשבון לקוח אחר, בשם דאי אברהם (להלן:
אברהם), והעבירה סכום כולל של 567,000 ש"ח לחשבון אבירם, וזאת בשישה תאריכים שונים בין 26.06.00 ל- 15.05.01 .
בשלב מאוחר יותר החזירה סך של 108,000 ש"ח מחשבון אבירם לחשבון אברהם. כמו כן, החזירה לחשבון אברהם 57,740 ש"ח מחשבונה האישי. כל הפעולות נעשו ללא דיווח לבעלי החשבונות, ללא ידיעתם וללא הסכמתם, וללא ידיעת הבנק.
המשיבה לא יצרה כל מסמכי בנק המתעדים את הפעילות הנ"ל.
המשיבה הודתה בעובדות המיוחסות לה בשני כתבי האישום והורשעה באלה: שמונה עבירות שעניינן השפעה בדרכי תרמית על תנודות שער של ניירות ערך, לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן:
חוק ניירות ערך) ; שורה של עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד בתיק ני"ע, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 225 ו-415 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (בתיק המרמה).
בית משפט קמא גזר על המשיבה את העונשים הבאים:
א. מאסר למשך 6 חודשים, אשר ירוצה בעבודות שירות;
ב. מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, לתקופה של שלוש שנים;
ג. קנס בסך 50,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר.
נימוקי הערעור
2. לדעת המדינה, שגה בית משפט קמא בהשיתו עונש מאסר לתקופה של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות.
ואלו הנימוקים:
א. הענישה שהוטלה אינה משקפת את נורמת הענישה הראויה והמתחייבת מן העבירות בהן הורשעה המשיבה, והיא סוטה ממדיניות הענישה שנקבעה בבית המשפט העליון.
ב. בית משפט קמא ציין כי הקל עם המשיבה "בשל מצבה", בפועל לא פרט את המיוחד במצבה.
ג. בית משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לנתונים שהוא עצמו קבע, והם:
1) חומרת העבירות.