ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
7163-04
25/05/2005
|
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י. פלפל - אב"ד 2. כב' ס. הנשיא ב. אזולאי 3. ש. דברת
|
- נגד - |
התובע:
תורג'מן דוד עו"ד ר. רוזנבלום
|
הנתבע:
מדינת ישראל עו"ד ח.מגד
|
פסק-דין |
ש.דברת, שופטת:
1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, מסירת הודעה כוזבת על עבירת פשע, עבירה לפי סעיף 243 סיפא בצירוף סעיף 29(ב) לחוק הנ"ל ונסיון לקבל דבר במירמה, עבירה לפי סעיף 415 רישא בצירוף סעיף 25 לחוק הנ"ל, בכך שהעביר באמצעות עבריין אחר, במסגרת הקשר הנ"ל רכב של אחיו לשטחים, על מנת שיתקבלו בעקבות העלמת
הרכב תגמולי ביטוח.
בית משפט קמא השית על המערער העונשים כדלקמן:
א. 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
ב. 10 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים שלא יעבור עבירה מסוג פשע או בניגוד לפרק א' לחוק העונשין, למעט עבירה בניגוד לסעיף 413 או 432 לחוק הנ"ל.
ג. קנס בסך 6,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תחתיו.
3. הערעור שהוגש התייחס הן להרשעה והן לעונש. בדיון שהתקיים ביום 17.11.04 הגיעו הצדדים להסדר, לפיו, המערער יחזור בו מהערעור על ההרשעה, יוגש תסקיר שירות המבחן אודות המערער והממונה על עבודות שירות יגיש חוו"ד על המערער בה תשקל האפשרות של ריצוי עונש המאסר של 6 חודשים בעבודות שירות, כאשר אין בהסכמה של קבלת חוו"ד הממונה, כדי לחייב את התביעה.
לאחר קבלת התסקיר וחוות דעת הממונה, יטענו הצדדים באופן חופשי לגבי אופן ריצוי המאסר של 6 חודשים.
תסקיר שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית, בין היתר, משהמערער שב וטען כי לא ביצע העבירה.
הממונה על עבודות השירות מצא את המערער מתאים ל
ביצוע המאסר בעבודות שירות.
4. ב"כ המערער טען כי המערער לא הורשע בעבירה החמורה יותר של גניבת רכב, וכי מדובר בפרשה רחבה, בגינה הוגש כתב אישום הכולל 13 אישומים, כאשר האישום המיוחס למערער הינו אחד בלבד, הוסיף כי הנאשמים האחרים שהורשעו בעבירה של גניבת רכב וקבלת דבר במירמה לא נדונו למאסר בפועל.
ב"כ המדינה טענה כי לגבי כל אלה שהודו והחזירו כספי ביטוח, הוסכם על מאסר בפועל שיבוצע בעבודות שירות. אלה שכפרו והורשעו לאחר שמיעת ראיות נדונו למאסר בפועל. כשהתבקש המערער להצביע ספציפית מי מאלה שהורשעו לאחר שמיעת הראיות נדון למאסר שרוצה בעבודות שירות לא עלה בידו לעשות כן.
עוד טען ב"כ המערער שהעבירה בוצעה בשנת 99 ולמערער עבר נקי. הוא לא קיבל כספים מתגמולי הביטוח, מדובר בבעל משפחה, מצבו הכלכלי קשה, הוא מצוי באיחוד תיקים ואף מעסיק אצלו אסיר בשיקום. מאסר בפועל יהא מכת מות כלכלית למערער ולבני משפחתו הסמוכים על שולחנו.
5. העבירה בה הורשע המערער הינה עבירה הדורשת תחכום ותכנון מוקדם. העבירה בוצעה בצוותא עם אחר. היא גורמת נזק כלכלי הן לכלל הציבור ממנו נגזל רכושו והן לחברות הביטוח, הנאלצות לפצות את הקורבן. המערער היה חלק בשרשרת של העברת הרכבים לשטחים והוא זה שסיפק את הרכב של אחיו.
נאשם הבוחר לשמוע ראיות מצבו לא יכול להיות זהה לנאשם המודה בעיסקת טיעון, משיש ליתן משקל גם להודאה של נאשם ולחסכון בזמן. אין להחמיר עם נאשם הבוחר לנהל התיק אלא יש להקל עם זה הבוחר להודות, שכן בהודאה יש גם סוג של הבעת חרטה שיש להביאה בחשבון בעת גזר הדין. לענין זה ראה רע"פ 1274/03
גלעד יפתח מימון נ. מדינת ישראל, תקדין על 2003 (4), 997.
העבירה בה הורשע המערער הפכה למכת מדינה ולנסיון להשיג "כסף קל" על ידי הונאת חברות הביטוח ויש לבער נגע זה. אין בנסיבותיו האישיות של המערער כדי לגבור על האינטרס הציבורי של הטלת מאסר בפועל על עבירות אלה. מטבע הדברים כאשר בעל משפחה נשלח למאסר בפועל, נפגעת מכך משפחתו, אך אין מצבו של המערער שונה מאחרים שנשלחו למאסר בפועל.
בהסכם שבין הצדדים סוכם שיוטל על הנאשם מאסר של 6 חודשים, כאשר הצדדים יטענו חופשי. התביעה הסכימה לקצר את עונשו של המערער ל-6 חודשי מאסר לריצוי בפועל ונראה לי לאמץ עמדת התביעה. ערעורו של המערער יתקבל במובן זה שעונש המאסר שהושת עליו יעמוד על 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל. המאסר על תנאי שהוטל על המערער על ידי בית משפט קמא והקנס, בעינם.