פסק-דין בתיק עפ 71005/06

השופטת י' שבח :

בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום ברחובות (כב' השופט ירון לוי), בת"פ 1246/04 מיום 6.4.06, לפיו נדון המשיב לששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לשנים עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לצו מבחן לשנה וכן לפיצוי למתלונן בסך 100,000 ש"ח, וזאת לאחר שהורשע בביצוע מעשים מגונים, עבירות לפי סעיפים 348(א)+345(א)(3) ו- 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כתב האישום

המשיב, יליד 1969, עו"ד במקצועו,  ... המתלונן, יליד 1983, וביניהם פער גילאים של 14 שנים. כתב האישום המתוקן בשנית מייחס למשיב שורה ארוכה של מעשים מגונים שביצע במתלונן בשנים 1994-1999, בדרגת חומרה שהלכה ועלתה עם השנים.

בשנת 1994 נהג המשיב ללטף את המתלונן בכל חלקי גופו ולגעת באיבר מינו. בשנת 1995 הוסיף לכך ליטופים בישבנו של המתלונן ולקיחת ידו והנחתה על איבר מינו של המשיב, תוך שפשופה, עד הגיעו לסיפוק מיני.

בשנת 1996 הוסיף המשיב חטא על פשע בנשקו את המתלונן על פיו. בשנת 1999 נהג המשיב להגיע לפנימיה בה למד המתלונן, להוציאו למקומות בילוי ולהביאו לדירתו השכורה, שם חיכך את איבר מינו בישבנו של המתלונן ואף נשקו על פיו. עוד עולה מכתב האישום כי במועד כלשהו בשנת 1999, אסף המשיב את המתלונן מהפנימיה, הסיע אותו לאיזור חולות, שם פשט את מכנסיו ואת מכנסי המתלונן ושפשף את איבר מינו בישבנו של זה האחרון. לאחר מכן אף מצץ את איבר מינו של המתלונן וליקק את גופו.

עוד נאמר בכתב האישום כי בשנת 1996, או בסמוך לכך, ביקש המתלונן מהמשיב, במספר הזדמנויות, כי יחדל ממעשיו.

ההסדר בבית משפט קמא

במסגרת הסדר טיעון, הוגש לבית משפט קמא כתב האישום המתוקן בשנית (להלן: " כתב האישום"), בעובדותיו הודה המשיב והורשע על פי הודאתו.

עוד הסכימו הצדדים לעתור במשותף לתסקיר שירות מבחן וכי התביעה, באם תבקש עונש מאסר, תגביל עצמה לתקופת מאסר שלא תעלה על שנה לכל היותר, בה בשעה שהסניגור יהיה חופשי לטעון לעונש כרצונו.

עוד הוסכם כי על המשיב יוטל עונש מאסר על תנאי וכן פיצוי למתלונן.

כעולה מההודעה על הסדר הטיעון, הסכימו הצדדים כי רק המשיב יהא רשאי להביא ראיות לענין העונש, ואלו תתבטאנה בעדי אופי של המשיב וכן בחוות דעת מומחה מטעמו.

גזר הדין

בגזר דינו, סוקר בית משפט קמא את שורת המעשים המגונים שביצע המשיב כלפי המתלונן במשך חמש שנים, החל מליטופו בכל חלקי גופו וכלה בחיכוך איבר מינו בישבנו של המתלונן ומציצת איבר מינו.

בית משפט קמא ראה בחומרה רבה את מעשיו של המשיב בציינו, בין היתר: " מדובר במעשים מגונים חמורים, שחלקם מצויים ברף החומרא העליון של עבירות המין מסוג זה, ובמיוחד המין האוראלי, חיכוך איבר מינו של הנאשם בישבנו של הקטין, ומעשה האונן עד הגיע הנאשם לסיפוק ... יש לראות בחומרה, התמשכות המעשים, משך כ- 5 שנים, ובמספר לא מבוטל של הזדמנויות".

בית המשפט קמא אף היה סבור כי מדובר בדרגת חומרה כה גבוהה המצדיקה הטלת עונש מאסר ממשי, וכדבריו " עונש מאסר ממושך, הרבה מעבר לעתירת התביעה על פי הרף העליון של ההסדר".

כן ציין בית משפט קמא: " סבורני, כי אף בעתירה לכיבוד הרף העליון של ההסדר - שנת מאסר לריצוי בפועל - יש משום סטיה משמעותית מהעונש הראוי לנאשם".

אף על פי כן, מצא בית משפט קמא לנכון ליתן משקל יתר לנסיבותיו האישיות של המשיב ולשיקומו, בגזרו עליו עונש מאסר של שישה חודשים לריצוי בעבודות שירות. בית המשפט קמא איזן את ה" התחשבות מפליגה זו בנאשם", כך לדבריו, בפיצוי בסך 100,000 ש"ח שנפסק לטובת המתלונן.

טענת הצדדים

המערערת טוענת כי בהסדר הטיעון, המפליג לקולא, כבר נלקחו בחשבון כל נסיבותיו האישיות של המשיב וכל הנתונים בגינם מצאה הפרקליטות לנכון להקל עימו מלכתחילה, לרבות הודייתו ושיקומו, ומשכך, טעה בית משפט קמא משהתחשב בגורמים אלו פעם נוספת.