ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
70046-05,70266-05
10/12/2007
|
בפני השופט:
1. ז' המר סג"נ - אב"ד
2. י' שיצר
3. ש' שוחט
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל - באמצעות פרקליטות מחוז מרכז
עו"ד שאול אבינור
|
הנתבע:
ויקטור בן מנשה עזרא
עו"ד גב' אופיר נריה כץ
|
| פסק-דין |
השופט ז' המר, סג"נ - אב"ד:
1. בפנינו שני ערעורים על פסק-דינו של בית-משפט השלום נתניה (כב' השופטת ח' שניצר זאגא) בת"פ 1349/03.
ויקטור עזרא (להלן:
"המשיב") הורשע בעבירה של עיסוק בתיווך ללא רישיון, לפי סעיף 2(א), (ב) יחד עם סעיף 15 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו - 1996, ודינו נגזר לששה חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 1,500 ש"ח או 15 ימי מאסר תמורתו.
המשיב זוכה מן האישום בעבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזוייף, נסיון לקבל דבר במירמה ועדות שקר.
ע"פ 70046/05 הוא ערעורה של המדינה על זיכויו של המשיב מן העבירות המפורטות לעיל.
ע"פ 70266/05 הוא ערעורו של משיב על הרשעתו, כאמור.
במהלך הדיון בפנינו חזר בו המשיב מן הערעור שהגיש, ועל כן נותר לדון בערעורה של המדינה בלבד.
2. עובדות כתב האישום הרלוונטיות לערעור:
נטען, כי המשיב ניהל בין השנים 1998 - 2001 משרד תיווך. חיים שלג (להלן:
שלג) הועסק כמתווך במשרד. עוזיאל נעמן (להלן:
נעמן או
המתלונן) הינו קבלן בניין;
בתחילת שנת 1998 הציעו שלג והמשיב למתלונן לרכוש מגרש ברחוב זנגוויל 19 בנתניה (להלן:
המגרש ברחוב זנגוויל). בסמוך לאחר-מכן נכרת בין המשיב לבין המתלונן הסכם
"התחייבות ושמירת סודיות ותשלום דמי תיווך- ייזום" בקשר למגרש זה (להלן:
התחייבות א'). בסופו של יום החליט המתלונן שלא לרכוש את המגרש, והעסקה לא יצאה לפועל.
בחודש מאי 1999 תיווך שלג בין המתלונן ובין עו"ד אברהם איזמן (להלן:
איזמן), בעליו של מגרש ברמת-פולג בנתניה (להלן:
המגרש ברמת פולג). בין שלג לבין המתלונן לא נחתם הסכם בכתב לתשלום דמי-תיווך, אך הוסכם בעל-פה על תשלום לשלג ולמשיב. המתלונן רכש את המגרש. המתלונן שילם לשלג את דמי התיווך, כמוסכם. כאשר ביקש המתלונן לשלם למשיב את חלקו, סרב המשיב לקבל את הסכום שהוצע לו ודרש סכום נוסף.
נטען, כי עובר לחודש מאי 2001 הסיר המשיב את הדף הראשון של התחייבות א', וצרף לדף השני, בו חתימתו של המתלונן ופרטי ההתחייבות, דף כדוגמת הדף הראשון ועליו פרטים של המגרש ברמת-פולג והתאריך 15.9.98 (להלן:
התחייבות ב' או
ת/3).
לאחר-מכן זימן המשיב את שלג לפגישה במשרדו, שם הציג בפניו את התחייבות ב' והציע לו להצטרף אליו לתביעה נגד המתלונן. שלג סרב.
בחודש מאי 2001 ניגש המשיב למשרדו של איזמן, הציג בפניו את התחייבות ב', ודרש כי המתלונן ישלם לו את דמי התיווך על-פי ההתחייבות.
ביום 22.10.01, לאחר שהמתלונן סרב לשלם לו את הסכומים האמורים, הגיש המשיב תביעה כנגד המתלונן לתשלום דמי התיווך בסך 158,000 $.
בקדם המשפט שהתנהל בקשר לתביעה, העיד המשיב, ועמד על-כך, שהתחייבות ב' הינה התחייבות תקפה ושרירה שנחתמה בינו ובין המתלונן ביום 15.9.98.
כתב האישום מייחס למשיב את זיוף מסמך ההתחייבות בכוונה לקבל באמצעותו דבר, ועשיית שימוש בו ביודעו שהוא מזויף, וכן נסיון לקבל באמצעותו במירמה סכום כסף, ועדות שקר בהליך שיפוטי.
3. ראיותיה של התביעה התבססו על שני אדנים: האחד - עדותו של המתלונן, שנתמכה בעדותו של שלג. השני - חוות-דעת של מומחה מז"פ (ת/8) (להלן:
חוות הדעת).
בראיות הללו נדון בהמשך.