1. בפני ערעור על גזר דין שניתן כנגד המערער על ידי כב' השופט אקסלרד ישראל מבית משפט השלום בבאר שבע, בתיק עמ"ק 25/06, לפיו נדון המערער לתשלום קנס בסך 100,000 ש"ח או 1,000 ימי מאסר אם הקנס לא ישולם וכן חוייב המערער לחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירות על חוק התכנון והבניה בסכום של 150,000 ש"ח.
2. כנגד המערער הוגש כתב אישום בו נטען כי ביצע עבודה או השתמש במקרקעין, ללא היתר, כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר - עבירה לפי סעיפים 145(א), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965.
3. על פי הכתוב בכתב האישום שבעובדות המפורטות בו הודה המערער, הוא, יחד עם אחרת, הינם חוכרי, מחזיקים ומשתמשים במקרקעין הידועים כמגרש 83 בגוש 8 בלקיה ובמועד בלתי ידוע למשיבה, בחודש ספטמבר 2004 או בסמוך בנו מבנים על המקרקעין בעצמם או באמצעות אחרים ללא היתר בניה. הם בנו מבנה בשטח של 322 מ"ר המשמש למגורים, מרפסת מקורה בשטח של 25.25 מ"ר, ממ"ד בשטח של כ-8 מ"ר, חדר מדרגות בשטח של כ-15.30 מ"ר, חניה לרכב בשטח של 32.45 מ"ר קיר/גדר באורך של כ-260 מ"א. סך שטח הבניה הוא כ-403 מ"ר.
בניית המבנים היתה טעונה היתר בניה.
עוד נטען בכתב האישום כי למערער נמסרו הודעות על העבירות הנ"ל ובפגישה שנערכה ב-15.11.04 במשרדי הועדה לתכנון ובניה שמעונים הוא התחייב לשלם תוך 60 יום את אגרת הבניה לצורך קבלת היתר בניה לאחר שהתוכניות שהגיש אושרו אולם הוא לא שילם את האגרה עד להגשת כתב האישום ב-25.1.06.
סך הכל אגרות הבניה הסתכמו בסך של 22,000 ש"ח.
4. בגזר הדין שניתן ביום 8.11.07 לאחר שהוכרע דינו של המערער והוא הורשע, לאחר הודאתו בעבירות נשוא כתב האישום, נדון המערער לתשלום קנס בסך 100,000 ש"ח או 1,000 ימי מאסר אם הקנס לא ישולם וכן ציווה עליו בית המשפט לחתום על התחייבות בסך 150,000 ש"ח להימנע מעבירות על חוק התכנון והבניה.
המערער מערער כאמור, על גובה הקנס.
5. ב"כ המשיבה טען בפני בית משפט קמא ובפני שמדובר במבנה מהודר ואכן עיון בתמונות שהוגשו כראיות בפני בית משפט קמא מגלה שמדובר בוילה מפוארת ומהודרת שבוודאי עלתה למערער בממון רב.
ב"כ המשיבה הדגיש את חומרת התופעה של בניה בלתי חוקית במגזר שאליו משתייך המערער.
6. אין מחלוקת שלא היתה כל בעיה למערער לקבל היתר. ההיתר לא הונפק לו רק מפני שלא רצה לשלם את האגרה.
7. המערער טען שהעיכוב בקבלת ההיתר לא היה בשל אי תשלום האגרה אלא בשל ביטול עסקת חכירת הקרקע עם המנהל והצורך לחדשה, חידוש אשר בעקבותיו הוא נאלץ לשלם סכומי כסף נוספים למינהל ולאחר ששילם סכומים אלו לא נותר בידיו כסף לתשלום האגרה.
בית משפט קמא ציין כי "גם אם היו עיכובים בחתימת חוזים כאלה או אחרים במינהל, היה על הנאשם להימנע מלבנות ולהמשיך להשתמש בפיתרון הדיור שהיה בידו בטרם בנה את ביתו החדש, רחב המימדים".
8. בדיון בערעור חזר המערער על הטענות שטען בפני בית משפט קמא ואליהן הוסיף, באמצעות בא כוחו, עו"ד גדעונין כי המערער, "בתוך הישוב, הפך מנוכר בגלל ששירת בצה"ל והוא עדיין משרת כחייל מילואים בצה"ל ומתנכלים לו בישוב, עובדה היא כי בתים בסביבתו לא מוגש נגדו כתב אישום, אני חושב שזה משפיע על חומרת העונש".
חבל שהדברים האלו נאמרו מפי הסניגור, לטענות הללו אין שחר, לא עולה על דעתי והדבר כמובן לא הוכח, לבד מטענה בעלמא של ב"כ המערער, שמועצת שמעונים התנכלה למערער.
אני סבור שהטענה שהתושבים בישוב מתנכלים למערער מצוצה מן האצבע ואין בה יסוד של אמת וגם הטענה שמועצת שמעונים לא הגישה כתבי אישום נגד אנשים אחרים, שבנו בניינים בקרבת ביתו של המערער אינה נכונה. כל הסיפורים הללו לא רק שעלו לראשונה בדיון בערעור אלא שב"כ המערער לא העלה אותם בהודעת הערעור וגם מעובדות אלה ניתן להבין על חוסר הרצינות שבסיפורים אלו.
ב"כ המשיבה הצהיר, בהגינותו, "שאם חברי ימציא לי הוכחות על מבנים בקרבת ביתו של המערער שנבנו ללא רישיון ושהוועדה לא עושה מאומה בעניין זה כי אז אפעל שיוגש נגדם כתב אישום. חברי טוען בעלמא ולא הציג לי מקרים כאלה".
זאת ועוד, ב"כ המערער, לא ביקש להציג ראיות חדשות בדיון בערעור המצביעות על הפלייתו של המערער. אין ספק שאילו היה עושה זאת הייתי מקבל את אותן ראיות. המחדל הזה אף הוא מלמד על חוסר הרצינות של טענות המערער.
9. ב"כ המערער המציא שני פסקי דין לתמיכה בטענותיו, האחד תיק עמ"ק 171/07 של בית משפט השלום בנהריה בו נידון מקרה של מערער שהורשע על פי הודאתו בבנייה ללא היתר, מבנה מבטון בשטח של 1,410 מ"ר במושב זרעית והוא נידון "רק" לקנס בסך 20,000 ש"ח וכן ניתן צו הריסה על המבנה הבלתי חוקי.