פסק-דין בתיק עפ 1627/04

השופט ר' שפירא:

בפנינו ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום בחדרה, שניתן על ידי כב' סגן הנשיא השופט סברי מוחסן (להלן - "בימ"ש קמא"), אשר ניתן ביום 1.9.04 בת"פ 5251/01. בימ"ש קמא הרשיע את הנאשם, על פי הודאתו, באי הגשה של 17 דו"חות למע"מ, והרשיעו בעבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף ביחד עם סעיף 67(א) לחוק מס ערך מוסף וסעיף 119 לחוק מס ערך מוסף, וביחד עם תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף. יצויין כי המשיב הורשע בעבירות אלו ביחד עם נאשמת נוספת באותו כתב אישום, שהיא חברה שנוהלה על ידו.

בגזר דינו של בימ"ש קמא הורה ביהמ"ש על הארכת עונש מאסר מותנה של 5 חודשים אשר נגזר על המשיב בת"פ 1031/97 של בימ"ש השלום בחדרה וכן חייב אותו בתשלום קנס ובחתימה על התחייבות כספית.

המערערת הגישה ערעור זה על קולת העונש. המערערת טוענת כי היה על ביהמ"ש להפעיל עונש של מאסר מותנה ולגזור את דינו של הנאשם בהתאם.

ב"כ המשיב טוען כי בנסיבות העניין מוסמך היה בימ"ש קמא להורות על הארכת עונש המאסר המותנה. עוד טוען הוא כי בנסיבותיו האישיות של המשיב צדק בימ"ש קמא כאשר הורה להאריך את עונש המאסר המותנה. לדבריו, מדובר באדם אשר נקלע לקשיים כספיים כתוצאה מהתמוטטות עסקית של חברות אשר היו חייבות לו כסף. מדובר באדם נורמטיבי אשר דאג גם לתשלום כל חובות המס לפני שנגזר דינו. בנסיבות אלו התמלאו התנאים המצדיקים את הארכת עונש המאסר המותנה.

למעשה מבסס המשיב את עיקר טעוניו על פסק דינו של בימ"ש זה בהרכב זה אשר ניתן ביום 3.2.05, ע"פ 1642/04 + ע"פ 1652/04, לב משה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) . באותו פסק דין פירטנו את ההלכות השונות בענין סמכותו של בימ"ש זה להאריך עונש של מאסר מותנה בנסיבות בהן מבוצעת שרשרת של עבירות דומות בדרך של אי הגשת דו"חות מע"מ, וקבענו כי בימ"ש מוסמך להאריך עונש של מאסר מותנה, ויעשה זאת בנסיבות חריגות המצדיקות הארכתו של מאסר מותנה. אינני מוצא צורך לחזור על כל הדברים שנאמרו שם. נציין רק כי הודע לנו שהמדינה החליטה שלא לערער על פסק דין זה.

אלא,שבנסיבותיו של המקרה שבפנינו, לא ניתן לעשות שימוש באותו פסק דין שניתן בע"פ 1642/04. אבהיר להלן:

בפסק דין זה קבענו כי ניתן לראות כעבירה אחת מתמשכת לצורך בחינת החובה להפעיל מאסר מותנה, שרשרת של עבירות של אי הגשת דו"חות למע"מ המבוצעות ברצף כתוצאה מנסיבה כלכלית אחת. קבענו כי כאשר מדובר במספר עבירות זהות שהינן מחדל מתמשך אחד אשר היה תוצאה של מצב נתון מתמשך בו מצוי הנאשם, כי אז ניתן היה לראותו כמעשה מתמשך אחד הנובע מדחף פלילי אחד. עוד ציינו כי כאשר קיים קשר של רציפות המצביע על כשלון פלילי מתמשך, באופן שבו אי הגשת הדו"חות היא סדרה אחת, כי אז ניתן לראות את רצף המעשים בנסיבות מיוחדות כ"עבירה נוספת אחרת", כמשמעו בסעיף 56 לחוק העונשין. בהחלטתנו הנ"ל פירטנו גם פסיקה דומה של ביהמ"ש העליון עליה ביססנו את פסק דיננו והצבענו גם על פסיקה סותרת. כאמור, לא הוגש ערעור על פסק דין זה.

אלא שבמקרה שבפנינו שונות הנסיבות. מעיון בדו"חות המע"מ אשר לא הוגשו עולה כי אין מדובר ברצף. הדו"ח הראשון שלא הוגש על פי כתב האישום הוא דו"ח של חודש 10/99 אשר היה על המשיב להגישו ביום 15.11.99. לאחר מכן הוגשו שני דו"חות כסדרם והמשיב חזר להמנע מהגשת דו"חות החל מהדו"ח אשר היה עליו להגיש ביום 15.3.00. המשיב לא הגיש דו"חות ברצף בכל שנת 2000, עד לדו"ח אשר היה עליו להגיש ביום 15.1.01. בהמשך חזר להגיש דו"חות ושוב חדל מהגשת הדו"חות החל מהדו"ח אשר היה עליו להגיש ביום 18.4.01 ואילך, עד ליום 15.9.01.

ניתן אם כן לראות שמדובר בשלוש קבוצות שונות של עבירות אי הגשת דו"חות אשר ביניהן קיימות תקופות בהן חזר העותר והגיש את הדו"חות במועד.

בנסיבות עובדתיות אלו, בהן הודה הנאשם, לא ניתן לראות את העבירות שבוצעו על ידו כרצף מתמשך ובהתאם לא ניתן לראותן כארוע עבירה נמשכת אחת.

בנסיבות אלו גם לא היה לבימ"ש קמא את שיקול הדעת להאריך את עונש המאסר המותנה וחובה עליו להפעילו.

סבור אני כי נסיבותיו האישיות של המשיב אכן מצדיקות הקלה מירבית בעונשו. המשיב שילם את כל חובו למע"מ. כאמור, ולא שמענו מחלוקת בענין זה, הסתבכותו הכלכלית נבעה מגורמים שלא היו בשליטתו. המשיב עשה כל מאמץ לשקם את עסקו ושילם, אם כי באיחור, את כל חובותיו למע"מ. עוד נוסיף כי מדובר באדם נורמטיבי, אשר למעט הסתבכותו בעבירות מע"מ, לא היה מעורב בעבריינות מכל סוג אחר. מדובר בצעיר שעלה לארץ כבודד, התגייס לצה"ל, משרת כלוחם במערך המילואים ותורם תרומה חיובית לחברה. נסיבות אלו נזקפות לזכותו במובן זה שבכפוף לחובה להפעיל את עונש המאסר המותנה, ראוי הוא להקלה בדינו.

בנסיבות אלו אציע לחבריי לקבל את הערעור, באופן שבו יופעל עונש המאסר המותנה אשר נגזר על המשיב  בת"פ 1031/97. אציע לחבריי כי בשים לב לכל האמור לעיל נגזור על המשיב, בגין העבירות בהן הורשע במקרה שבנדון, 7 חודשי מאסר, מהם 5 לריצוי בפועל ו-2 חודשי מאסר מותנה. התנאי הוא שהמשיב לא יעבור כל עבירה על חוק מע"מ וזאת בתוך 12 חודשים.

עונש המאסר שאנו גוזרים ירוצה בחופף עם עונש המאסר המותנה שהופעל. סך הכל ירצה הנאשם 5 חודשי מאסר.

בכפוף לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות נתיר למשיב לרצות את חמשת חודשי המאסר שאנו גוזרים עליו בעבודות שירות.

יתר חלקי גזר דינו של בימ"ש קמא יעמדו בעינם ללא שינוי.