אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1454/05

פסק-דין בתיק עפ 1454/05

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1454-05
24/01/2006
בפני השופט:
1. יצחק כהן - אב"ד
2. האשם ח'טיב
3. אסתר הלמן


- נגד -
התובע:
כהן עופר ת.ז. 0357564861
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

המערער הורשע ע"פ הודאתו בשתי עבירות של גניבה, עבירה על סעיף 384 לחוק העונשין התשל"ז-1977, ובית משפט השלום הטיל על המערער מאסר לתקופה של 4 חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי של 5 חודשים והתנאי שהמערער לא יעבור ויורשע בעבירת רכוש כלשהי. בנוסף, גזר בית משפט השלום על המערער קנס בסך 1,500 ש"ח.

ע"פ כתב האישום, בתאריך 26/11/00, המערער, שבזמן הרלוונטי, התנדב במשא"ז משטרת ישראל, הוצב כזקיף בתחנת המשטרה של עפולה. במועד זה, נעצר ארתור ספקטור והובא לתחנת המשטרה, שם הפקיד בין היתר, סכום של 520 ש"ח. המערער הוציא מהפקדון ללא ידיעתו והסכמתו של ארתור הנ"ל סכום של 250 ש"ח ונטל אותם מתוך כוונה לשלול מארתור סכום זה בשלילת קבע.

עוד ייחס כתב האישום למערער כי בתאריך 28/11/00, עת הוצב המערער כזקיף בתחנת המשטרה בעפולה, נעצר קאסם שלח והובא לתחנת המשטרה, שם הפקיד, בין היתר, סכום של 128 ש"ח והמערער הוציא מהפקדון, ללא ידיעתו והסכמתו של קאסם, סכום של 120 ש"ח, ונטל אותם בכוונה לשלול מקאסם זה סכום זה באופן קבוע.

בערעור שבפנינו, מלין המערער על חומרת העונש. לטענתו, בית משפט השלום, בגוזרו על המערער את העונשים הנ"ל, לא נתן ביטוי ממשי להודאתו של המערער וחרטתו ולכך שכתב האישום תוקן, כך שבמקום עבירות של גניבה בידי מורשה, עבירות לפי סעיף 393 לחוק העונשין, הואשם והורשע המערער בעבירה של גניבה, עבירה על סעיף 384 לחוק העונשין.

לטענת המערער, העונש שהוטל עליו סוטה משמעותית מרמת הענישה המקובלת בעבירות כגון אלה, שבהן הורשע המערער, דבר המצדיק התערבות ערכאת הערעור והפחתה בעונשו של המערער.

עיקר טענותיו של המערער מופנות לכך שבית משפט השלום לא אימץ את המלצת שירות המבחן לפיה יוטל על המערער צו של"צ בהיקף של 150 שעות, אשר יבוצעו במסגרת כפר הנוער ניר העמק בעפולה.

ב"כ המערער הפנה למספר פסקי דין של בתי משפט אחרים, בהם הורשעו הנאשמים בעבירות של גניבה ואף של גניבה בידי מורשה, ובתי המשפט אימצו את המלצות שירות המבחן שלא להרשיע את הנאשם, והסתפקו בהטלת עבודות של"צ.

המערער מבקש מאיתנו להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, ולבטל את העונשים שהושתו על המערער ולהטיל על המערער צו של"צ ופיקוח שירות מבחן.

מנגד, סבורה ב"כ המשיבה כי העבירות בהן הורשע המערער הינן עבירות חמורות וכי העונש שהוטל הינו עונש קל שהצדיק הגשת ערעור מצד המדינה על קולתו וכי רק מתוך טעות לא הגישה המדינה ערעור על קולת העונש.

ב"כ המשיבה הדגישה כי המדובר בשני מקרים שנעשו בזה לאחר זה. עוד ציינה כי למערער הרשעה קודמת משנת 2001 שעניינה התחזות כבעל תעודה וקבלת דבר במירמה. 

עוד הטעימה ב"כ המשיבה כי מדובר במעילה של שוטר ועובד ציבור וכי הפסיקה מחייבת כי בעבירות כגון אלה יוטלו עונשים חמורים. באשר להמלצות שירות המבחן, ציינה ב"כ המשיבה כי התסקיר לא המליץ, ובצדק, על אי הרשעתו של המערער בדין לאור הלכת כתב.

לטענתה, האינטרס הציבורי מחייב החמרה בענישה.

נתנו את דעתנו לטענותיו של ב"כ המערער ולכלל החומר שהונח בפנינו, ובאנו לדעה כי דינו של הערעור להידחות. אמנם, סעיפי העבירה תוקנו וע"פ כתב האישום המערער הורשע בעבירות של גניבה, ולא בעבירה המקורית שיוחסה שהיא עבירה של גניבה בידי מורשה, יחד עם זאת, המעשים המפורטים בכתב האישום, בהם הודה המערער, הינם מעשים חמורים, המערער שבעת הרלוונטית היה בעל מעמד של איש משטרה, ניצל את תפקידו ואת נגישותו לפקדונות של אנשים שנעצרו על ידי המשטרה, וגנב מפקדונות אלה סכומי כסף כמפורט בכתב האישום.

מעשיו אלה של המערער יש בהם משום מעילה באמון הציבור בפקידי ציבור בכלל, ובאנשי משטרה בפרט, דבר המצדיק ענישה מחמירה.

בעבירות כאלה, ובנסיבות בהן בוצעו, הנסיבות האישיות נסוגות בדרך כלל מפני האינטרס הציבורי ומחייבות ענישה חמורה.

לתסקיר המבחן והמלצות שירות המבחן נודעת חשיבות, ובתי המשפט מייחסים להם משקל לא מבוטל במכלול השיקולים הרלוונטיים לקביעת העונש הראוי. יחד עם זאת, בדרך כלל, הזוית ממנה מביט שירות המבחן ומתוכה קובע את המלצותיו הינה זוית צרה המתחשבת בעיקר בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם שבעניינו הוא דן, בעוד שעל בית המשפט, שעליו מוטל עול הקביעה של העונש הראוי, להתחשב במגוון רחב יותר של שיקולים, ובין אלה,  האינטרס הציבורי המחייב תגובה עונשית הולמת שתעמוד ביחס לחומרת מעשיו של מי שהורשע בדין.

כאמור, בענייננו, המעשים בגינם הורשע המערער הינם מעשים חמורים, הגורמים בנוסף לפגיעה הכספית במתלוננים, פגיעה בסדר הציבורי ופגיעה באמון שהציבור רוחש לפקידי ציבור.

נראה לנו כי בית המשפט קמא נתן משקל הן לנסיבותיו האישיות של המערער, וגם לתסקיר החיובי ומכאן העונש שהוא גזר על המערער, עונש שלגישתנו נוטה לקולא. 

לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ