פסק-דין בתיק עפ 1400/04

מ.  נאמן שופט [אב"ד]:

1.         לפנינו ערעור המאשימה על זיכוי המשיבים מעבירת החזקה של מקום למשחקים אסורים, עבירה לפי סעיף 228 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 בהכרעת דין שניתנה בבית משפט השלום בחיפה (כב' סגן הנשיא השופט א. הבר) (להלן:"קמא").

2.         הרקע העובדתי הצריך להבנת הכרעת הדין והטענות בערעור, הוא זה:

א.         ב-6.12.01, נערכה פשיטה משטרתית על "מועדון 90 כדורים" ונמצאו בו מספר שחקנים שעסקו במשחק "בינגו". זהו  משחק בו עשוי אדם לזכות בכסף והזכיה תלויה ב"גורל" יותר מאשר בשכל. המשיב השלישי נמצא אף הוא במועדון בעת הפשיטה ומחקירתו עולה כי הוא מנהל המועדון.

            משיב מס' 1 מחזיק ברוב מניות הניהול בחברה שמפעילה את המועדון ומשיב מס' 2, מחזיק ביתרת המניות בחברה זו.

ב.         המשחקים המתנהלים במועדון הם בגדר "משחקים אסורים" לפי הגדרתם בס' 224 לחוק. ס' 230 לחוק מגדיר את התנאים המיוחדים שאם כולם מתקיימים, לא יחול על המקום ועל המשחקים ס' 228 לחוק.

            התנאים הם:

            1]         עריכת המשחקים מכוונת לחוג אנשים מסויים

            2]         המשחקים אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור.

            3]         המשחקים אינם נערכים במקום בו מתנהלים משחקים אסורים.

3.         המשיבים טענו כי מתקיימים לגביהם כל התנאים שבס' 230, שכן המועדון הוא מועדון חברים סגור שיש להגיש בקשה להצטרף אליו. קיימים תנאי סף כדי להתקבל וקיימת ועדת קבלה. בכך מתקיים התנאי הראשון.

            התנאי השני מתקיים בכך שלפי תקנון המועדון, מטרתו היא בילוי, ואופי המשחקים וסכומי הזכיה האפשריים עונים על תכליתו של ס' 230  לאפשר בילוי זמן ושעשוע.

            התנאי השלישי מתקיים בכך שבמקום מתקיימים רק משחקי בינגו וכדומה ובכך שבמקום גם מסעדה ומופעי אמנים, משחקי הבינגו הינם רק חלק מהאופי הבידורי שיש למקום.

4.         עוד טענו המשיבים כי בהפעילם את המועדון בתנאים האמורים הם הסתמכו על חוות דעת משפטית של עו"ד גולדהמר וחוות דעתו של פרופ' נ. ביגר.

5.         קמא הזכיר בהכרעת דינו כי במקביל להליך הפלילי שהתנהל בפניו התנהל גם הליך מינהלי בפני  כב' השופט  ברלינר (כתוארו אז)  בעתירה שיזמו המשיבים, ליתן להם רשיון, עתירה שנדחתה.

            כן הזכיר שביהמ"ש העליון בעמ"נ 4436/02, בערעור על החלטת כב' השופט ברלינר קבע כי משחקי הבינגו הנערכים במועדון נשוא הכרעת הדין "אינו חוסה תחת החריג" הקבוע בס' 230 לחוק העונשין.

6.         אף על פי כן זיכה קמא את המשיבים, שכן סבר שלא הוכח קיום היסוד הנפשי אצל המשיבים מאחר והמשיבים הוטעו לחשוב שפעילותם מותרת הן ע"י חוות הדעת של עו"ד גולדהמר והן ע"י חוות הדעת של פרופ' נ. ביגר שבחן את אספקט סכומי ההשקעה והזכיה האפשריים כאינדיקציה לכך שאכן מדובר בבידור ושעשוע.

            עוד הסתמכו המשיבים על כך שאגף המכס והמע"מ נתן להם אישור ליבא את הציוד הדרוש לקיום משחק הבינגו.

7.         קמא ציין בהכרעת הדין כי כיום לאור הפסיקה של ביהמ"ש העליון כבר ברור לכל שמדובר במשחקים אסורים ובמקום למשחקים אסורים, אך פסיקה זו לא היתה קיימת בעת שבוצע המעשה על יסודו הוגש האישום.