מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1378/06 - פסקדין
חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עפ 1378/06

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1378-06
17/04/2007
בפני השופט:
1. זיאד הווארי - אב"ד
2. גבריאלה (דה-ליאו) לוי
3. הלמן אסתר


- נגד -
התובע:
זועבי עבד-אלבאסט
עו"ד שפריר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד שירן
פסק-דין

1.         נגד המערער הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בטבריה בת.פ. 2540/05, ובו יוחסו לו אישומים בגין עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: " חוק מס ערך מוסף"),  שעניינם אי עשיית המוטל עליו לעניין רישומו, הוצאת חשבוניות מס מבלי שהיה זכאי לעשות כן או לאחר שנאסר עליו לעשות כן, הוצאת חשבוניות מס ואי תשלום במועד את המס הכלול בה ואי הגשת במועד 10 דוחות תקופתיים בדרך שנקבעה בחוק מס ערך מוסף ובתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו- 1979, להלן: (" תקנות מס ערך מוסף"), מבלי לצרף את מלוא התשלום הנובע מהם בסך 45,876 ש"ח.

2.         המערער הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ובית משפט קמא הרשיע אותו על פי הודאתו.

3.         לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, גזר ביהמ"ש קמא על המערער את העונשים הבאים:

א.         מאסר לתקופה של 30 חודשים, מהם 18 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור ויורשע על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב האישום;

ב.         הפעלת המאסר המותנה של 6 חודשים אשר הוטל על המערער בת.פ. 3556/00 בבימ"ש השלום בטבריה; כאשר מחציתו הופעל באופן חופף ומחצית באופן מצטבר, כך שהמערער ירצה סך הכל 21 חודשי מאסר בפועל.

ג.          קנס בסך 60,000 ש"ח או שנת מאסר שישא המערער בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר התשלום הראשון בתום 30 יום מיום מתן גזר הדין, בעוד שאי תשלום אחד התשלומים יעמיד את היתרה לפירעון מיידי. 

4.         ב"כ המערער הן בנימוקי הערעור והן בטיעוניה בפנינו, הלינה על חומרת העונשים אשר הוטלו על המערער, לדידה עונשים אלה חורגים בהרבה מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים. לעניין זה הגישה ב"כ המערער אסופה של פסיקה שניתנה ע"י בתי המשפט השונים. כמו כן, הפנתה ב"כ המערער לנסיבותיו האישיות של המערער שהנו בעל משפחה ואב לארבעה ילדים, ופירטה בהרחבה את מחלת בנו באסל בן ה-12 (להלן: " הילד") אשר סובל ממחלת שרירים נוירולוגית קשה הידועה בשם "מיסטיניה גרביס" (להלן: " המחלה") שבגינה סובל הילד מהתקפי התעלפויות וחולשה שעלולים לתוקפו בכל עת ומבלי שום סימן מוקדם, והוא זקוק להשגחה ולטיפולים מיוחדים, כאשר המערער הוא הנושא בעיקר נטל הטיפול בילד, מאחר ואשתו של המערער אינה מסוגלת להרים ולהחזיק את הילד בשל משקלו. לעניין זה צירפה ב"כ המערער מסמכים רפואיים המעידים על מחלתו של הילד. עוד טענה ב"כ המערער כי, המערער בעצמו הנו אדם חולה אשר סובל מאסטמה חריפה, ומאלרגיה לאבק ולריחות שונים והוא נזקק לשימוש תמידי במשאף, שבלעדיו הוא עלול להיחנק, בעוד שחשיפתו של המערער לעשן סיגריות גורמת לו להתקפי קוצר נשימה. גם בעניין זה צירפה ב"כ המערער מסמכים רפואיים. מחלתם של הילד ושל המערער הגבילו מאוד משך השנים את יכולתו של האחרון לעבוד ולפרנס את משפחתו, וזאת בנוסף להוצאות הרבות הכרוכות בטיפול במחלתו של הילד. 

מעבר לכך טענה ב"כ המערער כי כתב האישום הוגש כנגד המערער בשיהוי רב ובלתי סביר, שיהוי שהנו בגדר עינוי דין אשר יש לזוקפו לזכותו של המערער (החקירה כנגד המערער הושלמה בשנת 2003 וכתב האישום הוגש ביום 14.03.05). לאחר הגשת כתב האישום נגדו - ועל אף מצבו הכלכלי הקשה של המערער, ולמרות העובדה כי המערער ואשתו הנם בגדר חייבים מוגבלים באמצעים - שילם המערער לשלטונות המע"מ סך של 18,000 ש"ח על חשבון החוב שבגינו הוגש כתב האישום. המערער הפקיד גם בקופת ביהמ"ש סך של 30,000 ש"ח (20,000 ש"ח לצורך עיכוב גזר הדין ו- 10,000 ש"ח שהופקדו עת נפתח התיק בביהמ"ש המחוזי בנצרת). סך זה של 48,000 ש"ח מכסה ואף יותר את קרן החוב של המערער. הוסיפה, כי לפני שהוגש כתב האישום, חדל המערער מכל פעילות ועבודה עצמאית, ומאז חודש אפריל 2006 - ולאחר קושי רב בשל מגבלותיו וקשייו - עובד הוא כשכיר במזנון מסוף גבול נהר הירדן ומעבודתו זו מפרנס הוא את משפחתו.

עוד טענה ב"כ המערער כי השיקול היחידי שעמד בפני ביהמ"ש קמא הנו שיקול ההרתעה והתעלם מיתר השיקולים האחרים; לדבריה, שליחת המערער לכלא תגרום סבל נוראי למשפחתו של המערער, ובמיוחד לילד ולאשתו של המערער אשר לא תוכל לשאת בכל העול לבדה.  מעבר לכך, הכנסתו של המערער לכלא תביא להחרפת מצבו הבריאותי וזאת במיוחד בשל עשן הסיגריות אשר אופף את בתי הכלא כל שעות היממה.

לבסוף טענה ב"כ המערער כי המערער לא יוכל לעמוד בתשלום מלוא הקנס הדרקוני אשר הוטל עליו בביהמ"ש קמא בעודו כלוא מאחורי סורג ובריח, וזאת במיוחד לאור העובדה כי המערער מוגדר כחייב מוגבל בלשכת ההוצאה לפועל, ובעודו המפרנס היחיד של המשפחה וכשעובר למאסרו הרוויח משכורת של 4,800 ש"ח לחודש.

באשר להפעלת המאסר על תנאי טענה ב"כ המערער כי מדובר במאסר בר הפעלה ולא חב הפעלה שכן רק עבירה אחת מתוך העבירות בהן הורשע המערער בכתב האישום נשוא ערעור זה, נכנסת לגדרו של התנאי.

מנגד, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערעור. לטענתו מדובר בגזר דין מאוזן ומנומק אשר התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער כמו גם בנסיבות המקרה. הוא הפנה להרשעתו הקודמת של המערער בת.פ. 3556/00 בית משפט השלום בטבריה, בו הורשע המערער בביצוע עבירות של אי הגשת דוחות, כאשר המערער טען שם כי לא הסיר את המחדלים, אך טען כי סגר תיקו והפסיק להיות עצמאי. נוכח האמור, התחשב בו בית משפט קמא והטיל עליו עונש מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים.

לגופו של עניין טען ב"כ המשיבה כי אילו רצה ביהמ"ש קמא למצות עד תום את הדין עם המערער היה גוזר עליו עונש של 13 שנות מאסר עפ"י דין . ב"כ המשיבה טען לקלות בביצוען של עבירות מס ולאיתורן הקשה, והדגיש את הנזק העצום שנגרם לקופת המדינה ולרווח הגדול שהפיק המערער. הוסיף עוד, כי לאחר שהודיע המערער לבית המשפט בתיק הקודם כי סגר את עסקו, הוא לקח את החשבוניות שנשארו לו והמשיך להוציא חשבוניות.

עוד טען ב"כ המשיבה כי הסכום של 18,000 ש"ח אותו שילם המערער, נבלע בתוך התיק הקודם לגביו אמר המערער כי הוא מעוניין לסגור, אולם מאותו רגע לא שילם המערער לרשויות המס כל סכום נוסף. ב"כ המערער אישר כי בקופת ביהמ"ש מופקד סך של 30,000 ש"ח אולם מתוך הסכום הנ"ל לא שולם מאומה לרשויות המס.

5.         לא אחת נקבע ע"י בית המשפט העליון כי יש להחמיר בענישתם של עברייני מס, ע"י הטלת עונשים חמורים ומרתיעים הן לעבריין המסוים והן לכלל.

ברע"פ 3757/04 עומר זידאן נ.מדינת ישראל, תק' עליון 2004 (ג) 2557, דחתה כב' השופטת פרוקצ'ה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט זה בקובעה:

"למותר לחזור ולהדגיש את חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג אלה שנעברו על ידי המבקש, ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע לגביהן. נוכח תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה, לחברה ולערך השוויון בעמידה בנטל המס שהוא יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה".

(ראה גם  ברע"פ 512/04 מוחמד בן נבהאן אבו עובייד ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2004 (2), 209, 211; ע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3), 211, 220).

בית משפט זה עמד על סוגיה זו בתיק אחר בע"פ 1286/05 ל.ע. ראדי חברה לעבודות עפר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל נקבע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ