ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
|
1127-07
29/05/2007
|
בפני השופט:
1. זיאד הווארי - אב"ד
2. גבריאלה (דה-ליאו) לוי
3. הלמן אסתר
|
| - נגד - |
התובע:
כהן יעיש
עו"ד ראיד מסאלחה
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד שירן
|
| פסק-דין |
1. המערער הועמד לדין בביהמ"ש קמא ( ת"פ 3157/06) בגין ביצוע עבירות של
פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה , עבירה לפי ס' 407 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 ( להלן : "חוק העונשין " )
והיזק לרכוש במזיד , עבירה לפי ס' 452 לחוק העונשין.
ע"פ כתב האישום בתיק זה הרי ביום 5/11/06 התפרץ המערער לחנות השייכת לאחד, שיי רולסמך בכך ששבר חלון של החנות ונכנס דרכו, וזאת בכוונה לבצע עבירה. המערער גנב מתוך החנות שתי אריזות של סיגריות, נמלט מהמקום לאחר שהאזעקה החלה לפעול, אך לא לפני שתלש את קופסת האזעקה וגרם לה נזק.
2. המערער צירף לתיק הנ"ל תיק אחר ( ת"פ 2959) אשר ייחס לו ביצוע עבירות של :
הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי ס' 17 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו - 1986
, זיוף, עבירה לפי ס' 418 לחוק העונשין
, שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סע' 420 חוק העונשין,
גניבה מרכב , עבירה לפי ס' 413(ד) לחוק העונשין,
התחזות כאדם אחר, עבירה לפי ס' 441 לחוק העונשין.
ע"פ עובדות כתב האישום בתיק זה, הרי המערער נטל ללא רשות את ארנקו של אחד רפי חמו מתוך רכבו, ובאמצעות כרטיס חיוב שהיה בו, ביצע חיובים ורכש מוצרים. המערער זייף את תעודת הזהות של המתלונן, בכך שהדביק את תמונתו תחת תמונתו של המתלונן , בכוונה להונות.
3. המערער הודה בעבירות שיוחסו לו כפי שפורטו לעיל והורשע בהן.
4. בעקבות ההרשעה כאמור ולא לפני שביהמ"ש קמא הורה על קבלת תסקיר של שירות המבחן בעניינו של המערער, הטיל ביהמ"ש קמא על המערער את העונשים הבאים;
א. מאסר לתקופה של 36 חודשים, מהם 24 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים , כאשר התנאי הוא שהמערער לא יעבור ויורשע על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב האישום, למעט עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב.
ב. ביהמ"ש הפעיל עונש של מאסר מותנה בן 6 חודשים שהוטל על המערער במסגרת ת"פ 3475/05 ( ביהמ"ש השלום בטבריה).
ג. ביהמ"ש קמא הורה כי עונשי המאסר הנ"ל קרי, המאסר שביהמ"ש הטיל והמאסר המותנה שהופעל ירוצו באופן חופף ובמצטבר כך שהמערער ירצה עונש של 28 חודשים בפועל. מימי המאסר יופחתו ימי המעצר.
ד. תשלום קנס בסך של 2,000 ש"ח, או 20 ימי מאסר שישא המערער בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.
על גזר דין זה, הערעור שבפנינו.
5. טענות המערער בתמצית
א. ביהמ"ש קמא טעה כאשר נצמד להמלצת שירות המבחן. שירות המבחן קבע בעבר כי האלטרנטיבה היחידה למערער הינה במסגרת טיפולית סגורה כאשר התפנית בעמדתו של שירות המבחן ( כפי שקיבלה ביטוי בתסקיר שהוכן לקראת הטיעונים לעונש) נבעה משיקולים לא ענייניים . לטענת ב"כ המערער ביהמ"ש קמא טעה עת נמנע מלברר עם קצינת המבחן שהכינה את התסקיר ונכחה בדיון את פשר הדבר .
לטענתו, ביהמ"ש קמא התעלם מהעובדה, כי קצינת המבחן אשר הכינה את התסקיר כלל לא נפגשה עם המערער.
ב. לטענתו, ביהמ"ש קמא לא התחשב ברצונו של המערער להיגמל מהסמים וכן לא התחשב בעובדה כי הסתבכותו של המערער בביצוע העבירות נשוא כתבי האישום נבעה מהיותו מכור לסמים.
ג. הכלל בביהמ"ש העליון כי לגבי נזקקי טיפול , מכורי סמים ואלכוהול גובר תמיד השיקול השיקומי.
שליחת המערער למאסר בפועל ארוך אין בה כשלעצמה להשיג את תכלית הענישה ואין בה כדי לשקם את המערער ועלולה אף להשיג תכלית הפוכה.
ד. העונש שהוטל על המערער חורג מהמקובל .
ביהמ"ש קמא לא התחשב בשלל המועט ובחלוף הזמן הניכר ( בת"פ 2959/06) מאז ביצוע העבירות.
ביהמ"ש לא התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער ובעובדה כי הוא הכיר את הסמים משחר נעוריו , עבר הליך גמילה בהצלחה עד להיפרדותו מאשתו ואשר חווה אותה בצורה טראומתית ביותר.