אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1028/06

פסק-דין בתיק עפ 1028/06

תאריך פרסום : 25/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1028-06,1016-06
28/02/2006
בפני השופט:
1. יצחק כהן - אב"ד - סגן נשיא
2. האשם ח'טיב
3. אסתר הלמן


- נגד -
התובע:
חביב אנטון משעור ת.ז. 033706706
עו"ד ח'ורי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אינשטיין עדי
פסק-דין

1.         המערער (המשיב בע"פ 1016/06) הועמד לדין בבית המשפט השלום בנצרת (ת.פ. 1372/05) באשמת ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן:"חוק העונשין") ושימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

2.         המערער הודה בעובדות כתב האישום וביקש שלא להרשיעו.

לאחר קבלת תסקיר שרות המבחן, החליט בית המשפט קמא (כב' הנשיא ת. כתילי) להמנע מהרשעת המערער.

על המערער הוטל צו שרות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות וכן חויב לשלם פיצוי למל"ל בסך 10,000 ש"ח.

3.         בפנינו ערעור המאשימה על ההמנעות מהרשעת המערער, בגדרו מבקשת היא להרשיעו ולגזור עליו עונשים הולמים, לרבות מאסר בפועל.

            מצד שני, המערער מלין על חומרת העונש שהוטל עליו, בכל הנוגע לפיצוי למתלונן. לטענתו, לא היה מקום כלל להטיל פיצוי למתלונן, בנסיבות הענין, שכן לא התמלאו אף אחד מיסודות סעיף 77 לחוק העונשין, ולחילופין, הוא מבקש להתערב בסכום הפיצוי שנקבע, אשר אינו תואם להנחתו את הנזק השולי שנגרם, אם בכלל, למתלונן.

4.         דעתנו כדעת המערערת.

5.         ביום 27.11.01 הגיש המערער למוסד לביטוח לאומי תביעה לדמי אבטלה, לתביעתו צירף תלוש שכר ואישור עבודה מזויפים, בידיעה כי הם מזויפים, וזאת במטרה להכשיר קבלת דמי האבטלה.

            בהסתמך על מצג השווא דלעיל, קיבל המערער במרמה דמי אבטלה בסכום של למעלה מ - 15,000 ש"ח.

6.         ההלכה היא כי האינטרס הציבורי מחייב כי מי שנמצא אשם בדין יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל והסמכות הנתונה לבית המשפט להימנע מהרשעה יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. " שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפרה את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון בפני החוק". (ע"פ 2796/03 - ברטי ביבס נ' מדינת ישראל , תק-על 2004(3), 16 ,עמ' 23).

השיקולים שבאינטרס הציבורי שמים דגש על חומרת העבירה ונסיבותיה ועל האפקט הציבורי של ההרשעה. " הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך שומה עליו לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיוידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי" (ע"פ 2083/96 - תמר כתב נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(3), 337 ).

בעקבות "הלכת כתב" (בע"פ 2083/96 שאוזכר לעיל) "הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

עוד נפסק כי בית המשפט נדרש לאזן בין השיקולים הנוגדים: האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם. " בראייה כוללת, נשקל מן הצד האחד הצורך במיצויו של ההליך הפלילי בדרך של הרשעת העבריין כדי להשיג בכך, בין היתר, את גורם ההרתעה והאכיפה השוויונית של החוק. שיקול ציבורי זה פועל במישנה תוקף ככל שחומרת העבירה גדולה יותר והנזקים לפרט ולציבור מביצועה גוברים"  (ע"פ 2669/00 - מדינת ישראל נ' פלוני ו-3 אח' . פ"ד נד(3), 685 ,עמ' 689-690).

7.         כמפורט לעיל, נדרשים שני תנאים מצטבררים להימנעות מהרשעה, במקרה שבפנינו, לא הוכח קיומו של אף לא אחד מהם.

8.         אף שמדובר באירוע בודד, העבירות שבוצעו על ידי המערער הן פרי תכנון מחושב, שנועד להונות את המוסד לביטוח לאומי ולהוציא ממנו כספי ציבור.

            מטרתו של המערער היתה הפקת רווח כספי ע"י הצגת מצג השווא, תוך ניצול הקופה הציבורית לטובתו.

            האינטרס הציבורי בהרתעה מפני ביצוען של עבירות מסוג זה נובע מעצם חומרתן ומן העובדה שההתחקות אחר עושיהן הינה קשה ומחייבת מערך של חקירה ופיקוח אחר הנתונים הנמסרים ע"י הפונים למוסד לביטוח לאומי.

עבירות מן הסוג הנדון, הכרוכות במרמה, מחייבות ככלל הרשעה, למעט במקרים חריגים, שענין זה אינו נכנס לגדרם. (ראה בענין זה פסק דיננו בע"פ 1270/04 עבדלבסאט זועבי נ' מדינת ישראל מיום 14.9.04 שבקשת רשות הערעור שהוגשה בעקבותיו נדחתה ע"י בית המשפט העליון (רע"פ 9853/04 - עבדאלבאסט זועבי נ' מדינת ישראל , תק-על 2004(4), 986).

9.         כאשר מדובר בנאשם בגיר, בדרך כלל גובר האינטרס הציבורי המחייב הרתעת הרבים, ורק בנסיבות חריגות בהן היחס בין הנזק הצפוי לו מהרשעתו ובין חומרת העבירה הינו בלתי סביר - יגבור השיקול האישי אשר יצדיק המנעות מהרשעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ