אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפא 80074/07

פסק-דין בתיק עפא 80074/07

תאריך פרסום : 12/02/2009 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
80074-07
21/02/2008
בפני השופט:
יהודית שיצר

- נגד -
התובע:
מור מילמן אפרת
הנתבע:
עיריית תל-אביב
עו"ד ט. לוי
פסק-דין

1.      בפנינו ערעור על החלטת ביהמ"ש לעניינים מקומיים בתל-אביב (כב' השופט א. ספיר) מיום 12.2.07, תיק 03/07/0000538, לפיה נדחתה בקשת המערערת לביטול הודעות תשלום קנס.

2.      כנגד המערערת נרשמו 46 דו"חות חניה ע"י פקחי ערית תל-אביב ומשלא שולמו ננקטו נגדה הליכי אכיפה. (ביחס ל- 4 דוחות נוספים מתנהלים הליכים בבית המשפט לענינים מקומיים).

המערערת טענה בפני בימ"ש קמא כי כל אותן הודעות הקנס שנשלחו אליה לא נמסרו לה, וכי לא התקיימה בעניינה חזקת המסירה האמורה בתקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ז-1974 (להלן: " תקנות סד"פ").

ביהמ"ש קמא קבע כי בהתאם לפסיקה, יש לשלוח הודעות הקנס לכתובת המעודכנת במשרד הרישוי, והוסיף כי יש גם התאמה בתאריכים הרלוונטיים בין כתובתה של המערערת במשרד הפנים, לכתובתה במשרד הרישוי.

כמו כן נפסק כי נוכח העובדה שההודעות לא נתקבלו מהסיבות של "לא נדרש", "סירב לקבל" ו-"העתיק מקום מגוריו", הרי שבנסיבות אלו מתקיימת חזקת המסירה ועל המבקשת היה להוכיח, בהתאם לתקנה 44 א', כי לא קיבלה את ההודעות מסיבות שאינן תלויות בה ולא עקב הימנעותה מלקבלן. בהעדר הוכחה כזו, נדחתה בקשתה, כאמור.

3.         בהודעת הערעור תוקפת המערערת את מסקנות בימ"ש קמא. היא חוזרת למעשה על טעונתיה ומפרטת אותן ביתר הרחבה, תוך שימת דגש על הטענה כי המשיבה לא הוכיחה כי שלחה את הודעות הקנס ב"דואר רשום".

4.         תקנה 44 א' לתקנות סד"פ, יוצרת חזקת מסירה בעבירות מהסוג שלפנינו, לפיה רואים את ההודעה לתשלום קנס כאילו הומצאה כדין, בלא חתימה על אישור מסירה, כאשר השולח הוכיח כי אכן ההודעות נשלחו בדואר רשום לנמען.

למעשה, ישנן שתי דרכים להוכיח מסירת דבר הדואר לרשות הדואר:

א.         ע"י הצגת  אישור של רשות הדואר על קבלת דבר הדואר למשלוח.

ב.         ע"י אישור הדואר על התוצאות האופרטיביות של המשלוח, דהיינו: "לא נדרש", "סירב לחתום" וכו'.

במקרה דנן עיריית ת"א הגישה את ההודעות לשליחה בדואר באמצעות קובץ.

עצם העובדה שדבר הדואר חזר מסיבות המצויינות במפורש על דבר הדואר, מדבר בעד עצמו. הוא מלמד לא רק שנמסר לדואר, אלא אף שהדואר ביצע את המשלוח בפועל ותוצאות הביצוע נרשמו על אישור המסירה. השלב האופרטיבי עצמו והראיות על ביצועו הוא זה המהווה ממילא גם ראיה על עובדת מסירת דבר הדואר לשליחה בדואר הרשום, כפי שדורשת תקנה 44א' לתקנות, שהרי ללא קבלת דבר הדואר למשלוח בדואר רשום, כיצד יכול היה הדואר לבצע את נסיון המסירה ולהמציא למשיבה אישור מסירה בו מצויין "סרב לקבל" או "לא נדרש".

כאשר האישור חוזר בציון "סירב לחתום" או "סירב לקבל" משמע, שהנמען היה במען  ומכאן כי הכתובת אליה נשלחו ההודעות היא הכתובת הנכונה.

כאשר חוזר דבר הדואר בציון "עזב" או "שינה כתובת", שוב יש בו כדי להעיד כי רשות הדואר קיבלה את החומר למסירה וביצעה את המסירה, אלא שהנמען לא  היה במען. במקרה הזה האחריות על הנמען לפי החוק להודיע על שינוי מענו הישן למענו העדכני. במקרה דנן, המען בו בוצעה המסירה היה אותו מען שהיה רשום במשרד הרישוי. משכך, אם שינתה המערערת את מענה, היה עליה לדווח הן למשרד הרישוי והן למשרד הפנים. משלא מילאה חובתה זו, אין לה אלא להלין על עצמה על כך שאינה ממלאת אחר הוראות הדין בענין עדכון המען.

זאת ועוד, המערערת גם לא הביאה ראיות כי התגוררה במען אחר וכי פעלה לעדכון מענה.

5.         טענת המערערת כי לא קיבלה 46 דוחות היא בנסיבות העניין טענה גורפת וכוללנית. אישורי המסירה הקיימים והמסירות שבוצעו מלמדים על כך שהגירסה איננה עומדת במבחן העובדות והמציאות. לא מדובר בטענה כנגד דבר דואר בודד שלא התקבל, שאז עוד ניתן היה להניח שאולי קיים ספק באשר למסירתו. הטענה מתייחסת, ללא אבחנה, למסירות במועדים רבים ושונים. עצם העובדה שמסמכי דואר רבים ושונים חזרו לאחר ביצוע היא הנותנת כי הטענה אינה סבירה ואינה אמינה. כאמור, עצם הדיווח מהדואר על השלב האופרטיבי בו בוצעה מסירות של דברי הדואר (אשר חזרו עם ההערות כפי שפורט לעיל), מעיד על כך שהמשיבה אכן מסרה את דבר הדואר לרשות הדואר. די בכך כדי להקים למשיבה את חזקת המסירה האמורה בתקנה 44א' לתקנות.

על המערערת היה הנטל להוכיח כי לא קיבלה את ההודעות מסיבות שאינן תלויות בה ולא עקב המנעותה מקבלתם. נטל זה לא הורם על ידי המערערת.

בנסיבות אלה, הערעור נדחה.

ניתן היום ט"ו ב אדר א, תשס"ח (21 בפברואר 2008) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ