1. ביום 2.8.09 נהג המערער במונית בכביש מס' 4 מכיוון דרום לכיוון צפון, סמוך לצומת הכניסה למפעל רפא"ל. אותה שעה חצה את הכביש במעבר חצייה המנוח משה גריסרו ז"ל, כאשר ברמזור דולק אור ירוק להולכי הרגל. לאחר שהמנוח הספיק לחצות כ- 1.30 מ' במעבר החצייה, פגע בו המערער עם המונית, לאחר שנכנס לצומת בניגוד לאור האדום ברמזור בכיוון נסיעתו.
בכך, גרם המערער למותו של המנוח, מחמת שנהג במונית ללא תשומת לב לנעשה בדרך שלפניו, לא האט את מהירות נסיעת המונית, למרות האור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו, לא עצר את המונית לפני מעבר חצייה, למרות שיכול היה להבחין בבירור במנוח ממרחק, אך לא הבחין בו מבעוד מועד ולכן נהג במונית בקלות ראש וחוסר זהירות ולא כפי שנהג מן הישוב היה נוהג בנסיבות המקרה.
2. על פי הסדר טיעון שהוגש לערכאה הראשונה (בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה, כב' השופט קרזבום, תיק מס' 1705-01-10), הודה המערער בעובדות כתב האישום המתוקן שעיקרן פורט לעיל, והורשע לאחר מכן בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן: גרימת מוות ברשלנות - עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) וסעיפים 40 ו- 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה).
בגזר הדין מיום 20.1.11 נגזרו על המערער עונשים אלה: 11 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים שלא יעבור תוך 3 שנים את העבירה בה הורשע או עבירה על סעיף 298 לחוק או עבירה של נהיגה בזמן פסילה; פסילת רישיון הנהיגה לכל דרגה שהיא לתקופה של 10 שנים; פסילה מהחזיק ברישיון נהיגה D1 ו/או D3 לתקופה של 15 שנים, תוך ניכוי 90 ימי הפסילה המנהלית; פסילה מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור את העבירה בה הורשע או עבירה של נהיגה בזמן פסילה, וכן קנס בסך 5,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו.
3. הערעור נסב על חומרת העונש בגזר הדין ועתירות המערער הן כי נעמיד את תקופת המאסר על 6 חודשים, כך שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות; נקצר את תקופת הפסילה של רישיון הנהיגה באופן משמעותי, וכן "להתיר למערער לנהוג בטרקטור כדי שיוכל לעבוד בעבודות פיתוח וחיצוב כדי לקיים את בני משפחתו."
בדיון בפנינו הושם הדגש על העתירה הנוגעת לסיווג הפסילה, כך שיאופשר למערער לנהוג בטרקטור בתחומי היישוב ג'וליס, לצורך ביצוע עבודות חקלאיות, בלא שהוא מסיע על הטרקטור אדם אחר כלשהו, כך שהמערער, שאין לו מקצוע אחר פרט לעיסוקו כנהג מונית יוכל לפרנס את בני משפחתו בנהיגת הטרקטור כאמור.
4. טיעוני הצדדים באשר לעונש נשמעו בהרחבה בערכאה הראשונה (ר' עמ' 9-16 לפרוטוקול). כב' השופט קרזבום שמע את דבריהם של גיא גריסרו, בנו של המנוח, אשר הגיע למקום התאונה וראה את אביו מוטל על הכביש, וכן את דבריה של אשתו, הגב' גבריאלה גריסרו. עמד בפניו גיליון ההרשעות הקודמות של המערער בענייני תעבורה (ת/1) אשר כלל 24 הרשעות. הוגשה אסופת מסמכים (נ/1), הכוללת מכתבים מראשי העדה הדרוזית, מסמכים רפואיים ואישורים על מצבו הכלכלי של המערער, וכן עמד בפניו תסקיר של שירות המבחן לגבי המערער, מיום 6.1.11.
בתסקיר מפורט כי אביו של המערער הוא נכה צה"ל בשיעור של 100% ולוקה מאוד בבריאותו. אימו עקרת בית וכל אחיו מנהלים אורח חיים נורמטיבי. המערער שירת בצבא שירות תקין בדרך כלל תוך שהתנהגותו מניחה את הדעת. הוא המפרנס היחיד של משפחתו בנהיגת מונית ובעבר גם הועסק כמלווה לנכה צה"ל מטעם חברה לכוח אדם, וכן כמאבטח. המערער רואה עצמו כאיש עבודה ומשפחה, שקט ובעל יחסים תקינים עם בני קהילתו.
המערער הסביר לקצין המבחן כי נסע במהירות סבירה, אך תשומת ליבו הוסחה על ידי אחד מן הנוסעים במונית. הוא ניסה למנוע את התאונה, אך לא הצליח והיכרות מוקדמת בינו לבין המנוח, הפכה את התאונה לקשה יותר עבורו. חייו וחיי משפחתו "נעצרו" בגלל התאונה. הוא בוכה בלילות על מר גורלו שכן על פי דימויו העצמי הוא נהג זהיר ושומר חוק. יש בו מידה מסוימת של אמפטיה כלפי נפגעי העבירה והתאונה "היוותה שבר במהלך חייו והוא נתון היום במצב של חרדה מפני הבאות וחוסר אונים מול המציאות שהתהוותה."
בשיחה עמו התרשם קצין המבחן כי מצוקתו של המערער מותאמת למצב הנוכחי ועל כן "אין אנו באים בהמלצה טיפולית, שכן לא זיהינו מוקד להתערבות טיפולית של שירותנו. אולם", כותב קצין המבחן, "במידה וייגזר דינו למאסר בפועל בין כותלי בית הסוהר, יש חשיבות להפנות תשומת הלב של שירות בתי הסוהר למצב המשברי בו הוא נתון, על מנת להעניק לו תמיכה וטיפול מתאים."
5. גזר דינה של הערכאה הראשונה מפורט ומנומק. בית המשפט קמא סוקר את כל הנתונים הצריכים לעניין; מפנה לפסיקת בית המשפט העליון במקרים דומים תוך פירוט שיקולי הענישה במקרים מן הסוג דנן; שוקל את "קדושת החיים" שנגדעו ומציין כי "מידת רשלנותו של הנאשם במקרה זה הינה ממשית" וכי "מדובר ברשלנות גבוהה מצד הנאשם".
כמו כן מתייחס כב' השופט קרזבום לתסקיר ולהערות קצין המבחן לגבי מצבו הנפשי של המערער ומציין כי הוא לוקח בחשבון לקולא את הודייתו ואת החרטה והצער הכנים אותם הביע המערער וכן את שאר הנסיבות האישיות. באשר להרשעות הקודמות נרשם בגזר הדין (עמ' 22):
"הנאשם נוהג משנת 1998 ולחובתו 24 הרשעות קודמות מתוכן 3 הרשעות בגרימת תאונות דרכים בשנים 2,000, 2006 ו- 2009. כמו כן לנאשם הרשעות משמעותיות נוספות בעבירות של אי ציות לתמרות עצור, נהיגה במהירות הגבוהה ב- 40 קמ"ש מעל המותר, סטייה מנתיב נסיעה ועוד. עברו התעבורתי של הנאשם מכביד ותפיסתו את עצמו כנהג זהיר אינה מתיישבת עם גליון הרשעותיו התעבורתי. יצוין כי בשתיים מהתאונות בהן היה הנאשם מעורב, נהג במונית וברכב משא. העובדה שהנאשם הורשע בגרימת 3 תאונות דרכים על פני 9 שנים בלבד (לא כולל התאונה נשוא כתב האישום) מלמדת כי מדובר בנהג שיש להרחיקו מהכביש לתקופה ארוכה."
לאחר שכל הנתונים עמדו בפני הערכאה הראשונה ונשקלו על ידה, נגזרו העונשים דלעיל, אשר לטענת המערער חמורים הם יתר על המידה וראוי להתערב בהם.
6. בטיעון בפנינו הסביר עו"ד כמאל כי הוא מודע לכך שתאונות הדרכים, ככלל, ובמיוחד הקטלניות שהן, מהוות "נושא די כאוב" וכי לכן בתי המשפט "מצווים לנקוט יד קשה כדי למנוע זאת". רכיבי העונש כולם יחד, במקרה דנן, מהווים עונש חמור ביותר זאת לאור העובדה כי המערער גדל במשפחה ערכית בעלת תרומה למדינה ואביו נכה בשיעור 100%. לא רק שנגזרה תקופת מאסר לא קצרה, אלא שגם הפסילה היא לתקופה ארוכה ביותר ופסילה זאת, במקרה דנן, מביאה לפגיעה קשה בפרנסתו של המערער, אשר משך "15 שנים לא יוכל לנהוג ברכב ציבורי שזה מקור הכנסתו והמקצוע היחידי שלו."
בבית המשפט קמא ביקש עו"ד כמאל כי הפסילה תסווג אך טענה זאת לא התקבלה, ולטענתו ראוי שנקבלה בערכאת הערעור על מנת שהמערער יוכל לפרנס את בני משפחתו בנהיגת טרקטור לצורך ביצוע עבודות. המערער מסכים, לצורך זה, כי סיווג הפסילה יאפשר לו נהיגה בטרקטור רק בתחום יישובו, ג'וליס, בלא שהוא מסיע על הטרקטור אנשים אחרים.
לטענת המשיבה אין להתערב בגזר הדין המפורט והמנומק. הרשלנות החמורה של המערער בגרימת התאונה, התוצאה הקטלנית וכן ההרשעות הקודמות - כל אלה, לטענת המשיבה - מצדיקים את הענישה שבגזר הדין ההולמת את המקרה.
באת כוח המשיבה מתנגדת לסיווג הפסילה, כמוצע על ידי הסנגור המלומד, שהפנה אותנו לפסיקה לפיה אופשר סיווג זה על ידי הרשאה לנהוג במלגזה. היא טוענת כי בעוד שנהיגה במלגזה מוגבלת, מטבעה, לאזורים מסוימים תוך איסור כללי לנוע בדרכים, לא כך לגבי טרקטור אשר רשאי לנוע בדרכים בחופשיות ואף אם ישמש בעיקר לעבודות חקלאיות עדיין נדרש כי ינוע גם בדרכים לצורך ביצוען.
7. התאונה נגרמה במקרה דנן מחמת רשלנותו החמורה של המערער אשר נכנס אל תוך הצומת באור אדום ברמזור ופגע במנוח בעת שהלה חצה את הכביש במעבר חצייה על פי סימון ירוק ברמזור המאפשר לו לעשות זאת. נגרמה תוצאה קשה - קטילת חייו של המנוח. כל זה קרה לאחר שלחובת המערער נרשמו 24 הרשעות קודמות בתקופה שתחילתה בשנת 1997 וסיומה בשנת 2009. מבין ההרשעות הרבות יש להפנות לשני דיונים שהתנהלו בעניינו של המערער בבית המשפט לתעבורה: