לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה מחוז מרכז, כב' השופטת שלזינגר-שמאי, בתיק פ"א 1192/09, מיום 22.12.11, במסגרתו הורשע המערער בעבירות נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961; נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970 ועבירה של שינוי מבנה רכב ללא היתר, לפי תקנה 380(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.
העונש שנגזר על המערער הוא שישה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, או נהיגה בזמן פסילה למשך שלוש שנים; פסילה בפועל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך שבעה חודשים; פסילה על תנאי בת שלושה חודשים למשך שלוש שנים; קנס בסך 2,500 ש"ח והתחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה בסך 3,000 ש"ח.
עובדות המקרה:
1. כנגד המערער הוגש כתב אישום ביום 31.1.08 המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה ללא רישיון תקף ביום 6.7.2007 וכן שינוי מבנה רכב.
מכתב האישום עולה כי רישיון הנהיגה של המערער נפסל ביום 24.6.07, פסילה מנהלית, למשך 30 יום על ידי רפ"ק סמדר קואל. פסילה מנהלית זו הוטלה על המערער, בהעדרו, בשל החשד כי ביום 23.6.07 נהג בשכרות כשכמות האלכוהול שנמדדה בגופו הייתה 265 מק"ג בליטר אוויר נשוף. בשל חשד זה ניטל מהמערער רישיונו עד לשימוע שאמור היה להתקיים בעניינו למחרת היום, 24.6.07, בתחנת המשטרה בבית דגן. למערער נמסר כי לא חלה עליו חובה להיות נוכח במעמד השימוע וכי בסופו של שימוע יוחלט האם לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה בו החזיק או לאו.
יוער כבר עתה כי בסופו של יום נמחק האישום בדבר נהיגה בשכרות ונמצא כי לא היה מקום להגישו מלכתחילה, אך אין בכך להעלות או, להוריד לענייננו.
יחד עם זאת, כאמור, ביום 6.7.2007 נתפס המערער שוב כשהוא נוהג ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה תקף וכן, כאמור, בזמן שהוא פסול מלנהוג פסילה מנהלית.
2. בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום כמפורט ברישא פסק דין זה, ומכאן הערעור שבפניי.
טענות המערער:
3. עיקר טענות המערער בבית משפט קמא היא כי מעולם לא הודע לו דבר פסילת הרישיון ולא נשלחה אליו כל הודעת פסילה בדואר. נוכח כך טוען הוא כי עומדת להגנתו טענת "טעות במצב הדברים", כאמור בסעיף 34יח לחוק העונשין, תשל"ז-1977. לדבריו העובדה כי לא ידע על פסילתו מלנהוג, פסילה מנהלית, כמוה כטעות בעובדה או העדר ידיעה בדבר קיומו של "מצב דברים", אשר יש בכוחה לבסס הגנה מפני אחריות פלילית.
מוסיף המערער וטוען כי נאשם יכול לבוא בגדרה של עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, רק במקרים בהם "הודע לו" דבר הפסילה, כלומר, לשיטתו, על המאשימה מוטל הנטל להוכיח כי הנאשם
ידע על קיומה של הפסילה.
המערער טוען כי התבנית "הודע לו" שבסעיף 67 בפקודה פורשה בפסיקה כדורשת קבלת הודעת בפועל, דהיינו, ידיעה ממשית ולא ידיעה קונסטרוקטיבית שמשמעותה כי צו הפסילה יכלול מסירת הודעה על-ידי הגורם הפוסל וקליטת ההודעה על-ידי הנהג הנפסל.
לטענת המערער הוא זומן לשימוע, אך משנמסר לו כי הוא רשאי שלא להתייצב לשימוע בחר שלא להתייצב. עוד נמסר לו, לטענתו כי אפשר שרישיונו ייפסל ואפשר שלא ייפסל.
משלא קיבל את הודעת הפסילה, סבר כי בשימוע שנערך בהעדרו הוחלט שלא לפסלו שכן הוא לא נמנע מלקבל דברי דואר ולא קיבל הודעה טלפונית בנוגע להחלטת השימוע. המערער מפנה אל עמוד 15 בפרוטוקול חקירת עדת ההגנה 2, אליאזה סימיי (רכז מרכז השליטה של משטרת התנועה הארצית), מיום 22.11.11, בבית משפט קמא, שם ציינה האחרונה כי אין בידה אישור מסירת ההודעה על הפסילה למערער. עוד לטענתו, עולה מחקירתה כי לא נמסרה למערער כל הודעה טלפונית בדבר.
המערער מפנה אל ע"א 7602/06, רע"א 7635/06, ע"א 3497/08,
עזבון נתנאל ג'ורג' חאדג'ג' ז"ל ואח' נ' סימה מלכה ואח', מיום 11.10.2011, פורסם בנבו, המבסס לשיטתו טענות אלה.
5. המערער טוען כי בהזמנתו לשימוע לא נרשם מספר טלפון דרכו יוכל המערער להתקשר על מנת לוודא את תוצאות השימוע והוא מפנה אל סעיף 47(ג)(2) לפקודת התעבורה לעניין העדרו של מספר הטלפון בהזמנות לשימוע, שם נכתב: "
בזימון האמור בפסקה 1, יובהר תוכנן של סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) וכן יפורטו בו מקום ומספר טלפון לקבלת תוכן החלטתו של קצין המשטרה".
לטענת המערער בית משפט קמא לא העניק משמעות להעדרו של מספר הטלפון לבירור החלטת השימוע, אולם לדבריו, לעניין "המחשבה הפלילית" בעבירה זו, העובדה כי השוטר לא ציין כתב את מספר הטלפון לבירור ההחלטה, יש בה כדי לבסס אמונתו לפיה המשטרה תיצור עימו קשר ותודיע לו על תוצאות השימוע.
6. לעניין חומרת העונש, נטען כי המערער הינו רווק בן 40 העובד לפרנסתו במוסך, וכי מאסר על תנאי יהווה עבורו אות קין. לטענתו העבירות בוצעו בשנת 2007, מאז לא ביצע עבירות נוספות וכי מאז שנת 2004 נרשמה למערער הרשעה אחת בלבד נשוא ערעור זה. מדובר במערער נורמטיבי ללא עבר פלילי ומבוקש להפחית מתקופת הפסילה על מנת למנוע ממנו קשיים כלכליים, מהם ספק אם יוכל להתאושש בעתיד.
טענות המשיבה: