ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת חנה מרים לומפ) מיום 4.11.2012 בת"פ 12932-11-10 ובת"פ 12339-01-11, לפיה החליט בית המשפט שלא להרשיע את המשיב, וגזר על המשיב 200 שעות שירות לתועלת הציבור וצו מבחן למשך שנה.
הערעור מופנה כנגד החלטת בית המשפט להימנע מהרשעתו של המשיב וכנגד קולת העונש.
1. המשיב הורשע, על פי הודאתו בשתי עבירות איומים, בשתי עבירות של תקיפת עובד ציבור ובעבירה של הפרעה לעובד ציבור.
כתב האישום בת"פ 12932-11-10 מתייחס לאירוע מיום 4.5.2010, במהלכו הגיע המשיב למשרדי הרווחה במועצה המקומית אפרת, בתגובה לכך שנדרש זמן קצר קודם לכן להחזיר מסמכים מתוך "תיקי הטיפול" שלו ושל הוריו, שלקח מספר חודשים קודם לכן ללא רשות.
המשיב נכנס לחדרו של המתלונן, המשמש כמנהל המחלקה לשירותים חברתיים במועצה המקומית אפרת, ודרש לשוחח עימו, אף שהמתלונן היה באמצע פגישה. המתלונן ביקש מהמשיב לעזוב את המקום אך המשיב סירב.
המשיב כעס על שהמתלונן אינו מתייחס לדבריו, זרק את המסמכים בהם עיין המתלונן על הרצפה ולקח את צרור המפתחות של המתלונן שהיה מונח על השולחן.
המתלונן קם מכיסאו ולקח את המפתחות מידי המשיב. המשיב, בתגובה, דחף את המתלונן ובעט ברגלו, וכן איים על המתלונן שאם לא יעזבו אותו בשקט ויפנו למשטרה, לא יהיה להם טוב.
כתב האישום בת"פ 12339-01-11 מתייחס לאירוע מיום 19.9.2010, במחסום בית לחם. למחסום הגיע אוטובוס בו נסע המשיב. חיילת שעלתה לאוטובוס כדי לבצע בדיקה ביטחונית, ניגשה אל המשיב וביקשה ממנו להזדהות, והמשיב אמר לה שהוא מאפרת וש"תעוף ממנו". החיילת קראה לחייל נוסף, שגם הוא ביקש מהמשיב להציג לפניו תעודה מזהה, המשיב החל לצעוק ודחף את החיילת כדי להגיע לחייל.
החיילת והמשיב ירדו מהאוטובוס, וכאשר חזרו לאוטובוס המשיב שוב דחף את החיילת וקילל אותה "זונה", "שרמוטה".
לאחר שהמשיב נעצר, הוא החל לקרוא לעבר החיילת וצעק "על הלבנת הפנים הזאת את תשלמי אנחנו אחרי יום כיפור", "תשלמי על זה שבגללך אני מעוכב ומפסיד את יום העבודה שלי".
2. בהחלטתו התייחס בית המשפט קמא לכך שיש לראות את מעשיו של המשיב בחומרה ולכך שלמשיב הרשעה קודמת בעבירת אלימות.
מנגד התייחס בית המשפט לאמור בתסקירי שירות המבחן, מהם עולה כי המשיב סובל מבעיה נפשית עוד מגיל צעיר, סבל מילדות בעייתית וכן חווה פגיעת ראש כתוצאה מתאונת דרכים במסגרת עבודתו. בית המשפט ציין כי המשיב לקח אחריות מלאה למעשיו, התחרט עליהם חרטה כנה ועמוקה ורצה לפצות את החיילת. לגבי התנהגותו כלפי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים באפרת צויין כי המשיב חשף לפני שירות המבחן את המניעים לביצוע העבירה.
בית המשפט ציין כי המשיב עבר כברת דרך ארוכה במסגרת ההליכים הפליליים, שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן והוא בתהליך שיקום. עוד ציין בית המשפט כי העבירות שאותן ביצע המשיב אינן במדרג הגבוה. לפיכך החליט בית המשפט שלא להרשיע את המשיב, וגזר את דינו כמפורט לעיל.
3. לפני בית המשפט עמדו שני תסקירים שהוגשו בעניינו של המשיב.
התסקיר הראשון, מיום 14.8.2012, מציין כי המשיב בן 29, רווק, מתגורר בבית הוריו ביישוב "אפרת", עובד באופן חלקי בעבודות ניקיון. בתסקיר התייחסות לבעיות שונות מהן סובל המשיב, למסכת החיים המורכבת של המשיב, לרקע האישי ומשפחתי שלו.
צויין הרקע לעבירה הקשורה במנהל המחלקה לשירותים חברתיים, מנקודת מבטו של המשיב. לגבי העבירה הנוגעת לחיילת לקח המשיב אחריות באופן מלא וביטא חרטה כנה על מעשיו.
התסקיר השני, מיום 30.10.2012, מתייחס לקשר הטיפולי שנוצר עם המשיב ולשיתוף הפעולה המלא שלו עם שירות המבחן.
קצינת המבחן המליצה, מהנימוקים המפורטים בתסקיר, להטיל על המשיב צו מבחן למשך שנה וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, ולהימנע מהרשעתו.
4. הוגש רישום פלילי של המשיב, לפיו למשיב הרשעה קודמת משנת 2001 מבית המשפט לנוער, בעבירות איומים ותקיפה הגורמת חבלה ממש.