פסק-דין בתיק עפ"ג 2204-02-12

המערער, נאשם 3 בת"פ 7633-05-09 (בימ"ש השלום בנתניה) הורשע על פי הודאתו, שבאה במסגרת הסדר טיעון לפיו המאשימה עתרה לעונש מאסר בפועל של שנתיים והמערער טען באופן פתוח, בעבירות של קשירת קשר לפשע וגניבה ממעביד, ונידון ל- 15 חודשי מאסר בפועל, לשנת מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, ולתשלום קנס בסכום של 15,000 ש"ח, שרובו שולם.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בימ"ש קמא כאשר לא קיבל את המלצת שירות המבחן שלא להטיל על המערער עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח לאור נסיבותיו האישיות, אופיו החיובי, ובמיוחד שרותו בצה"ל.

כמו כן טוען ב"כ המערער, כי בימ"ש קמא לא אבחן כראוי בין עונשו של המערער לבין עונשם של נאשמים אחרים באותה פרשה, וכן מביא לידיעת בית המשפט כי לפני מספר ימים נפצעה אמו של המערער, בה הוא טיפל בלאו הכי, בתאונת דרכים, והיא מאושפזת במוסד מלבן.

ב"כ המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור ועומדת על חומרת התנהגותו של המערער כאשר במשך כשנה וחצי שימש כנהג אשר הוביל סחורה גנובה ממחסני חברת טיב טעם למתווכים וקונים.

כמו כן, טוענת ב"כ המשיבה, כי בימ"ש קמא דרג נכונה את מעמדו של המערער לעומת מעמדם של נאשמים אחרים ואין כל נימוק להטיל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, כפי שהוטלו על נאשם 6 שחלקו בביצוע העבירה היה קטן בצורה משמעותית מחלקו של המערער.

לטענת ב"כ המשיבה, בית משפט קמא התחשב בכל הנסיבות המקלות ובאמור בתסקיר המבחן ואין בעונש שהוטל, שהוא במסגרת טווח הסדר הטיעון, כדי להצדיק התערבות ערכאה שיפוטית.

אנו רואים עין בעין עם בימ"ש קמא את חומרת התנהגותו של המערער, כאשר במשך שנה וחצי במהלכה שימש כנהג של חברת טיב טעם סייע למחסנאים לגנוב סחורה בשווי כולל של 1,300,000 ש"ח ולהעביר אותה למתווכים ולקונים, לאחר שנהג אחר עשה זאת קודם לכן עד שעזב את עבודתו בחברה.

בית משפט קמא הביא באריכות, יחסית, בגזר-הדין, את נתוניו האישיים של המערער כפי שבאו בתסקיר שירות המבחן ואת התרשמות שירות המבחן שהמערער משקיע כוחותיו בתפקוד תקין, לקח אחריות על מעשיו, ומשכך יש מקום שלא להטיל עליו עונש מאסר בפועל שעלול לדרדר את מצבו אלא עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות (ראה עמ' 139 לגזר-הדין).

בית משפט קמא החשב לצורך קביעת עונשו של המערער בעברו הנקי, בתעודות הערכה שקיבל מצה"ל, בהודאתו במשטרה ובעובדה שהצטרף לקשר הפלילי בין המחסנאים לנהגים בשלב מאוחר יותר ולא היה אחד מיוזמיו.

לצורך הדיון בערעור הוצג בפנינו מכתב התנצלות שכתב המערער ובו תיאר את תולדות חייו ועיסוקיו, לרבות עיסוקו היום בחברת הסעות והובלות, והביע התנצלות על מעשיו, שגרמו לו לצלקת עמוקה.

במכתבו כתב המערער שהוא מאורס במשך שלוש וחצי שנים ובשל המקרה נושא הערעור איננו יכול להתחתן.

עם כל ההבנה למצבו של המערער, הרי מדובר במי שלקח על עצמו חלק בביצוע עבירות לא קלות של גניבה ממעביד, תוך קשירת קשר עם אחרים, ואין לו אלא להלין על עצמו בכל הקשור לתוצאות שנגרמו כתוצאה מאותו מעשה, שאיננו מעידה חד פעמית.

בחינת העונשים שהוטלו על הנאשמים האחרים לעומת עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, גם אם מדובר בעונש מאסר ראשון המצטרף להתחייבות שלקח על עצמו המערער, כמו נאשמים אחרים, לשלם לחברת טיב טעם יחד אחרים את הנזק שנגרם לחברה כתוצאה מהמעשים נושא כתב האישום, מצדיק את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, במיוחד כאשר נמצא בטווח הענישה המוצע על ידי ב"כ הצדדים בבימ"ש קמא (ראה ע"פ 2928/11 זחאייקה נ' מדינת ישראל, לפיו ערכאת ערעור לא תתערב בעונש הנמצא בטווח הסדר טיעון אלא אם קיימות נסיבות חריגות שלא קיימות במסגרת המקרה שבפנינו, במיוחד כאשר בימ"ש קמא לא הגיע לרף העליון או למה שמתקרב אליו בעונש שהוטל על המערער).

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות הפלילית של בימ"ש זה ביום 1.5.12 בשעה 12:00, ואם לא יתייצב ייעצר ויועבר למשמורת שב"ס.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

<#4#>

ניתן והודע היום כו' באדר תשע"ב, 20 מרץ 2012, במעמד ב"כ הצדדים והמערער.