עפ"א
בית המשפט המחוזי מרכז
|
16110-01-11
11/07/2012
|
בפני השופט:
נגה אהד שופטת בכירה
|
| - נגד - |
התובע:
1. חאן האביב אירועים בע"מ
2. קיבוץ יקום מס' 570003624
3. עידן שחם
4. יוסי ברונפמן
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
| פסק-דין |
לפני ערעור המערערים נגד מדינת ישראל שעניינו כתב אישום שהגישה המדינה נגד המערערים בעבירות תכנון ובניה. ( חע"מ 40279/06, בבית משפט השלום נתניה, השופטת טלמור) הרשיע את המערערים בשימוש חורג ללא היתר בנכס מקרקעין ומכאן הערעור שלפני.
העובדות:
מעובדות פסק הדין בבית משפט קמא עולות העובדות הבאות:
1. קיבוץ יקום (להלן:"
מערער 1 או
"קיבוץ יקום") חכר ממנהל מקרקעי ישראל, מקרקעין הידועים כגוש 8951, חלקות 4 ו-8, אשר שטחן הכולל כ- 107 דונם (להלן:"
המקרקעין"). המקרקעין מצויים בתחום המועצה האזורית חוף השרון והועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון.
2. בין הצדדים, מנהל מקרקעי ישראל וקיבוץ יקום, נחתם ביום 24.3.2002 הסכם פיתוח, אשר פרטיו יובאו בהמשך ואחריו, נחתמה תוספת להסכם הפיתוח ביום 26.3.2008 (מוצגים נ/2 ו-נ/3).
3. מתוך המקרקעין השכיר קיבוץ יקום שטח של כ- 12 דונם למערערת 2, חאן האביב אירועים (להלן:"
מערערת 2 או
"חאן אביב").
בהסכם שכירות עליו חתמו קיבוץ יקום וחאן אביב, הוגדר כי השימוש בשטח יהיה: "
אירועי מסיבות, חתונות, בר מצוות, בריתות, ריקודים וכיו"ב, לרבות הפעלת מזנון שישרת את באי האתר" (לשון הסכם השכירות בין קיבוץ יקום למערערת מיום 20.12.2001, מסומן כ- נ/1).
לפי הסכם שכירות זה הפעילה חאן אביב במקום, בעונת הקיץ והסתיו בין השנים 2004 ועד מועד כתב האישום בתאריך 30.7.2006, גן אירועים, "
האגם" שמו.
מכוח צווי עיכוב ביצוע ממשיך ופועל במקום גן האירועים עד למועד כתיבת שורות אלה.
4. מערער 3 משמש כמנהל אצל מערער 1.
5. מערער 4 משמש כמנהל פעיל אצל מערערת 2.
פסק הדין בבית משפט קמא:
6. בית משפט קמא ניתח את העדויות שנשמעו במהלך המשפט וקבע כי תכנית בנין עיר החלה על המקרקעין, תוכנית מתאר חש/3/29 (להלן:"
התב"ע" או "
תב"ע 29"), מתירה שימוש במקרקעין לצרכי אירועי נופש, אירועי ספורט ובידור בלבד. בית המשפט התרשם כי הנאשמים השתמשו במקרקעין כבגן אירועים וקבע כי זהו שימוש חורג מהשימוש שהותר בו וכי הוא נעשה ללא היתר כפי שמחייב הדין.
טענת ההגנה מן הצדק שהעלו המערערים, נדחתה על ידי בית משפט קמא אשר קבע כך:
"
לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהגות מי מרשויות המדינה ולא מצאתי כי התנהגות הרשות היתה שערורייתית ושהיה בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשמים.." ( עמ' 30 בפרוטוקול, שורות 15-17).
בית משפט קמא לא דן בטענות הנוספות שהעלו הנאשמים.
אשר על כן הרשיע בית משפט קמא את המערערים בעבירות לפי סעיף 204(א), 208(א) ו- 253 ב
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן:"
חוק התכנון והבניה") ונימק הרשעתו בכך שהנאשמים "
שעשו דין לעצמם בהעדיפם את האינטרסים הפרטיים שלהם על פני אינטרס הציבור.." (שם, שורות 13-14),
עונשם של המערערים נגזר כדלקמן:
מערער 1 ומערערת 2, נדונו לתשלום קנס בסך 150,000 כל אחת ואילו מערער 3 ומערער 4 נדונו לתשלום קנס בגובה 50,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתם, כל אחד.