אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עע 95/06

פסק-דין בתיק עע 95/06

תאריך פרסום : 10/08/2009 | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
95-06
29/10/2006
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. נילי ארד
3. שמואל צור


- נגד -
התובע:
1. חיים בן צבי
2. אברהם קלר

עו"ד שלמה בכור
הנתבע:
התעשייה הצבאית לישראל בע"מ
עו"ד רחל הררי-ליפשיץ
פסק-דין

השופט שמואל צור

1.         המערערים היו עובדי המשיבה ושרותם הסתיים עם יציאתם המוקדמת לגמלאות בשנת 2001. תנאי הפרישה נקבעו בהסכם קיבוצי בו ניתנו לפורשים, ובהם המערערים, הטבות שונות ובהן "מענק פיצוי על הפסד גמלה עד גיל 60" (להלן - "המענק").

השאלה שבפנינו היא כיצד יש לחשב את המענק והאם שיעורו מושפע מהגדלת אחוזי הפנסיה שמקורה אף הוא בהסכם הקיבוצי.

2.         המערערים היו בעבר עובדי מדינה והם הועברו לעבוד במשיבה עוד בשנת 1990. המערערים פרשו מן המשיבה, במסגרת תכנית צמצומים, בהתאם להסכם קיבוצי מיום 24.9.01 (נספח א' לתצהירו של מר יורם חזן). לפי סעיף 6 להסכם קיבוצי זה, עובדים שהעסקתם במשיבה הסתיימה, יהיו זכאים לתנאי פרישה המפורטים בסיכום מיום 9.8.01 (תוספת לנספח א' לתצהיר מר חזן), אשר החיל על העובדים הפורשים - ובהם על המערערים - את תנאי נספחים "ו" ו-"ז" להסכם הקיבוצי המיוחד מיום 2.1.00 בתוספת תנאי פרישה נוספים שאינם מענייננו.

3.         המסמך הנוגע לענייננו הוא נספח "ו" להסכם הקיבוצי מיום 2.1.00 המתייחס לעובדי מדינה לשעבר שיפוטרו במסלול של יציאה מוקדמת לגמלאות (להלן - נספח ו').

            בסעיף 4 לנספח ו' נקבעו הוראות בדבר הגדלת אחוזי הפנסיה לעובדים המסיימים שרותם בגיל 60 ומעלה (סעיף 4(ב)) ולעובדים המסיימים שרותם בגיל 50 - 60 שנה (סעיף 4(ג)). המערערים סיימו שרותם בגיל פחות מ-60, כך שחלה עליהם הוראת סעיף 4(ג) לנספח ו', לפיו הם זכאים להגדלת אחוזי הפנסיה בשיעור של 8%.

4.         בצד ההסדר בדבר הגדלת אחוזי הפנסיה, נקבעה בנספח ו' זכאות ל"מענק פיצוי על הפסד גמלה עד גיל 60". הוראה בעניין זה מצויה בסעיף 5(ג) לנספח ו', הקובע לאמור:

" עובד יהיה זכאי למענק פיצוי על הפסד גמלה עד גיל 60 על פי סעיף 22 לחוק  שרות המדינה (גמלאות), בחישוב האפשרות הקטנה מבין הר"מ (הרשומות מטה - ש.צ.):

(1)       "משכורת קובעת" שנתית.

(2)       חצי "משכורת קובעת" לכל שנת שרות.

(3)       היוון ההפרש בין הפנסיה שהיתה מגיעה לו בגיל 60 לבין הפנסיה במועד הפרישה בפועל".

בדיקה העלתה כי האפשרות השלישית שבסעיף 5(ג) האמור היא הנמוכה ביותר והיא הרלבנטית למערערים (סעיף 21 לתצהיר מר חזן). בקשר לאפשרות זו נתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לחישוב הפרש אחוזי הפנסיה: לטענת המערערים, יש לחשב את הפרש אחוזי הפנסיה על בסיס אחוזי הפנסיה שהיו לפי תקופות השרות בפועל ובהתעלם מהגדלת אחוזי הפנסיה לפי סעיף 4(ג) לנספח ו'. לעומתם, עמדת המשיבה היא שלעניין חישוב הפרש אחוזי הפנסיה יש להביא בחשבון את הגדלת אחוזי הפנסיה לפי סעיף 4(ג) לנספח ו', באופן המקטין את ההפרש או מבטלו לגמרי.

 5.        כדי להמחיש את המחלוקת, ניטול לדוגמה את נתוניו של המערער מס' 1: מערער זה פרש מעבודתו בגיל 58 וערב פרישתו עמדה גמלתו (המקורית) על 31.33%. לו המשיך מערער זה בעבודתו עד גיל 60, היה יכול לצבור 4% פנסיה נוספים ובתוספת הגדלה נוספת לה היה זכאי, היתה גמלתו עומדת על 38.67% (סעיף 24 לתצהירו של מר חזן). אולם מערער זה זכאי להגדלת הגמלה בשיעור של 8% לפי סעיף 4(ג) לנספח ו' והשאלה היא מה "מעמדה" של הגדלה זו: לטענת המערערים, יש לחשב את הפרש הגמלה על בסיס אחוזי הגמלה שנצברו בתקופת העבודה בפועל בהתעלם מהגדלת הגמלה ולפי זה זכאי המערער מס' 1 למענק בגובה היוון קצבה של 7.34%                          (31.33% - 38.67%).

            מנגד טוענת המשיבה שיש להביא בחשבון את הגדלת אחוזי הגמלה שהוענקו למערער מס' 1 בפועל, חישוב המביא - בתוספת הגדלה לה הוא זכאי - לגמלה בשיעור של 42.67%, הגבוהה מן הגמלה לה היה זכאי לו היה עובד עד גיל 60, כך שנוצר למערער זה "רווח" שאינו מזכה במענק לפי סעיף 5(ג) לנספח ו' (סעיף 24 לתצהירו של מר חזן).

6.         בית הדין האזורי (השופט ד"ר יצחק לובוצקי ונציג ציבור מר יצחק כהן; תיק עב' 595/03) קיבל את עמדת המשיבה. בית הדין האזורי הסתמך לעניין זה על הפרקטיקה הנוהגת בשרות המדינה לעניין חישוב מענק לפי סעיף 22 לחוק שרות המדינה (גימלאות). פרקטיקה זו הובאה לידיעת בית הדין בתצהיר של גב' חנה שוורץ, מנהלת תחום בכיר (גמלאות) במשרד האוצר. בתצהיר זה הוסבר כי אדם שקיבל הגדלת גמלה בשל "עידוד פרישה" קיבל פיצוי על שנות העבודה שהיה יכול לעבוד בהן ועל כן לצורך חישוב הקצבה הצפויה (בגיל 60) אין מביאים בחשבון את האחוזים בגין "עידוד פרישה". בתצהירה של גב' שוורץ מובאת דוגמה לשיטה זו, לאמור:

" אדם שפרש בגיל 58 ושירת 30 שנים צבר 60% וקיבל הגדלה בגין 'עידוד פרישה' בשיעור של 8%, תחושב הקצבה ששולמה לו בפועל לפי שיעור של 68% מהמשכורת הקובעת. מאחר והוא יכול היה לצבור 4% עד הגיעו לגיל 60 (שנתיים X 2%) הרי שהקצבה הצפויה מחושבת לפי 64% מהמשכורת הקובעת. בהנחה שלעובד אין שינוי בתוספת וותק, ההפרש בין הקצבה הצפויה לבין הקצבה ששולמה בפועל יהיה שלילי ואז לא משולם לעובד מענק כלשהו" (ההדגשה במקור).

כאמור, בית הדין האזורי ביסס את פסיקתו על הפרקטיקה הנוהגת  במדינה. לדבריו, זכותם של המערערים נגזרת מזכותם של עובדי המדינה ועל כן ייש5מה בפועל על ידי המדינה לפי סעיף 22 לחוק הגימלאות רלבנטי למערערים. לדבריו, אין המדובר בזכות פיצוי חדשה שהוקנתה למערערים "יש מאין". מעבר לכך קבע בית הדין האזורי שפרשנות המדינה היא גם צודקת לגופה שהרי אין הצדקה להעניק פיצוי על אבדן אחוזי פנסיה כאשר בפועל אין אבדן שכזה בשל הגדלת הפנסיה הניתנת מסיבה אחרת (סעיפים    8 - 9 לפסק הדין).

7.         בערעור חוזרים המערערים וטוענים כי הם זכאים למענק לפי סעיף 5(ג) לנספח ו', על אף הגדלת השרות שניתנה להם בסעיף 4(ג) שבו. לטענתם, לצורך חישוב המענק יש ליטול את הקצבה המקורית בתוספת ההגדלה של 8% ולהוסיף עליה את הפרש אחוזי הגמלה שהיה מגיע לעובד לו היה ממשיך לעבוד עד גיל 60. כך, לטענתם, זכאי המערער מס' 1 לקצבה מקורית של 31.33% בתוספת 8% לפי סעיף 4(ג) לנספח ו' ובסך הכל ל-39.33%. לטענתם, הואיל והמערער מס' 1 פרש בגיל 58, הוא יכול היה לצבור עד גיל 60 4% נוספים לפנסיה, כך שהקצבה העתידית שלו צריכה להיות 43.33% (4% + 39.33%) ועל בסיס זה יש לחשב היוון הפרש והגמלה שהוא 4%                      (39.33% - 43.33%). לטענת המערערים, שגה בית הדין האזורי בהסתמכו על תצהירה של גב' שוורץ בלא שזו נחקרה עליו. מעבר לכך טוענים המערערים כי זכותם מעוגנת בהוראות הסכם קיבוצי ולא היה מקום לבחון כיצד מיישמת המדינה את הוראות סעיף 22 לחוק הגמלאות.

            המשיבה תומכת בפסיקת בית הדין האזורי וחוזרת על טענותיה כי מענק פיצוי לפי סעיף 5(ג) לנספח ו' ניתן רק במקרה שנגרם לעובד הפסד כתוצאה מפיטוריו לפני גיל 60 תוך הבאה בחשבון של תוספת הגמלה שניתנה לו לפי סעיף 4(ג). כך, לטענת המשיבה, עובד שפרש בגיל 50, היה זכאי לתוספת גמלה של 8% לפי סעיף 4(4), אך אם היה ממשיך לעבוד עד גיל 60 היה יכול לצבור 10% נוספים ולפיכך מגיע לו מענק המבוסס על היוון של ההפרש בין 8% ל-10% שהוא 2%. לעומת זאת, המערערים שפרשו בגיל מבוגר יותר, קיבלו תוספת גמלה בשיעור 8% הגבוהה מתוספת הגמלה שיכלו לצבור לו המשיכו לעבוד עד גיל 60 ולכן אין הם זכאים למענק.

8.         לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי דין הערעור להדחות. עניין לנו בזכויות של עובדים מכח הסכם קיבוצי. זכות אחת היא לתוספת של 8% לעובד שפוטר בין גיל 50 ל-60 (סעיף 4(ג) לנספח ו'). על פני הדברים תוספת זו נועדה לפצות עובד בשל פרישתו המוקדמת ובשל כך שנמנע ממנו להמשיך לעבוד ולצבור זכויות לגמלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ