ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
767-06
04/06/2008
|
בפני השופט:
1. עמירם רבינוביץ
2. ורדה וירט-ליבנה
3. רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
התובע:
משה בוקריס
עו"ד יהושע ננר
|
הנתבע:
1. שמעון רומח
2. מדינת ישראל - משרד הפנים
3. נציבות כבאות והצלה
4. איגוד רשויות לכיבוי והצלה איו"ש ובקעת הירדן
עו"ד ישי אילן
|
| פסק-דין |
השופט עמירם רבינוביץ
1. השאלה המתעוררת בערעור זה היא, האם נפל פגם בהחלטת המשיבים 1 - 3 (להלן -
המשיבים) שלא לאפשר את יציאתו של המערער לקורס קציני כבאות. בית הדין האזורי השיב על שאלה זו בשלילה, ומכאן הערעור שבפנינו.
הרקע
2. המערער משרת במערך הכבאות ברציפות מאז שנת 1993 ועד היום. בין השנים 1994 - 1997 שימש המערער כממלא מקום מפקד תחנת הכיבוי בגבעת זאב. היישוב גבעת זאב הינו רשות מקומית המשויכת למשיבה 4 - איגוד רשויות לכיבוי והצלה איו"ש ובקעת הירדן (להלן -
איגוד רשויות איו"ש). איגוד רשויות איו"ש הוא מעסיקו של המערער, בעוד המשיבה 3 (להלן -
נציבות כבאות) היא הרשות הממונה על כלל איגודי הרשויות לכיבוי ובכללן איגוד רשויות איו"ש.
3. בשנת 1997 פורסם מכרז פנימי לתפקיד מפקד תחנת הכיבוי בגבעת זאב בתקן רשף משנה. המערער נבחר לתפקיד על ידי ועדת בוחנים ברוב קולות. אין חולק, כי נציג נציבות כבאות שנטל חלק בוועדה סבר כי אין למנות את המערער לתפקיד בשל "
חוסר בתעודת יושר ואי המצאת מסמכים המעידים על השכלתו של משה [המערער - ע.ר.]".
4. ביום 27.9.2000 החליט יו"ר איגוד רשויות איו"ש להעניק למערער דרגת רשף משנה. דרגה זו הוענקה למערער מבלי שעבר קורס קציני כבאות. לטענת המשיבים, הוענקה דרגה זו למערער שלא כדין ותוך חריגה מסמכות.
5. ביום 3.10.200, כחמישה ימים לאחר הענקת הדרגה, פנה נציב כבאות והצלה דאז, מר משה ורדי, לאיגוד רשויות איו"ש ודרש לבטל את הדרגה שהוענקה למערער. זאת, כיוון שהמערער לא עמד בתנאי הסף הקבועים בתקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים), תשכ"ט - 1969 (להלן -
תקנות הכבאות). פנייה ברוח דומה נעשתה לאיגוד רשויות איו"ש ביום 22.10.2000.
6. ביום 25.2.2003 פנה מר בני וינרמן, ממונה ארגון ובקרה בנציבות הכבאות במשרד הפנים ליו"ר איגוד רשויות איו"ש בדרישה כי האיגוד יפעל להסרת דרגתו של המערער. בסיפא של אותה פנייה נכתב כי : "
במידה ודרגות הקצונה לא יוסרו לכבאים הנ"ל לא נוכל לקבל אותם כמדריכים או חניכים בבית הספר הארצי לכבאות".
7. ביום 2.6.2004 שב ופנה המשיב 1 המכהן כנציב כבאות והצלה (להלן -
נציב כבאות) ליו"ר איגוד רשויות איו"ש וביקש כי המערער יסיר את דרגת הקצונה שהוענקה לו מבלי שעמד בתנאים המזכים לה. בפנייתו הבהיר נציב כבאות כי : "
מי שנושא דרגות שלא קיבלן כחוק, לא יכול להיות מועמד לקורס קצינים".
8. בחודש ינואר 2005 אמור היה להיפתח קורס קציני כבאות בבית הספר לכבאות והצלה (פתיחתו של הקורס נדחתה לאחר מכן לחודש נובמבר 2005 ולבסוף ליום 19.2.2006). אחד מהתנאים לקבלה לקורס האמור היה גיל 43 ומטה. המערער ביקש להשתתף בקורס האמור ואולם בקשתו סורבה מן הטעם שהוא אינו עומד "בקריטריון הסף של גיל 43".
9. משסורבה בקשתו להשתתף בקורס פנה המערער בעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 7079/05), בה טען כי על המשיבים לאפשר השתתפותו בקורס. בית המשפט העליון דחה את העתירה, כיוון ש"
הסכסוך ביסודו הינו סכסוך עבודה שדינו להתברר בבית הדין לעבודה".
ההליכים בבית הדין האזורי
10. לאור פסיקתו של בית המשפט העליון הגיש המערער ביום 2.10.2005 "בקשה למתן צו עשה/לא תעשה זמני". בבקשה נטען כי "
סירובם של המשיבים פוגע בהשתלמותו המקצועית של המבקש ובאפשרות קידומו", וכי קריטריון הגיל שנקבע כתנאי סף לקבלה לקורס אינו סביר ודינו להיפסל. המערער הוסיף וטען, כי סירוב המשיבים לאפשר השתתפותו בקורס מן הטעם שקיבל דרגות קצונה שלא כדין, מהווה תירוץ בלבד לאי מתן אפשרות להשתתף בקורס, וכי קיימים מקרים נוספים בהם הוענקו דרגות קצונה מבלי שאותם עובדים יעברו קורס קצינים. לאור האמור, התבקש בית הדין האזורי "
ליתן צו זמני כנגד המשיבים אשר ימנע מהם לפתוח את קורס קציני הכבאות שנועד להיפתח בחודש נובמבר 2005, זאת, אם לא יצורף המבקש לקורס הקצינים".
11. בקשתו של המערער למתן צו מניעה זמני נדחתה בהחלטת בית הדין האזורי מיום 17.1.2006 בה נקבעו הדברים הבאים : הקביעה כי עובדים אשר גילם עולה על 43 שנה לא יוכלו לצאת לקורס קצינים דינה להיפסל משום פגיעה בעקרון השיוויון ; במקרה הנוכחי קיבל המערער את דרגות הקצונה שלא כדין ובניגוד לתקנות השונות בהן מעוגנים התנאים לקבלת דרגה כאמור. בנסיבות אלה לא נפל פגם בהחלטת המשיב 1 שלא לאשר יציאתו של המערער לקורס קצינים ; טענת המערער כי הופלה ביחס לכבאים אחרים שקיבלו דרגות קצונה שלא כדין ויצאו לקורס קצינים על אף האמור להידחות.
להשלמת התמונה יצויין, כי המערער הגיש לבית דין זה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי (ברע 154/06) והחלטה זו נדחתה ביום 15.2.2006.
12. בפסק הדין בהליך העיקרי שב ודחה בית הדין האזורי את תביעת המערער, כשהוא קובע בתמצית, כי טענות המערער, לפיהן גם הממונה על המחוז וגם מפקד האיגוד העניקו למערער את דרגותיו נסתרו בעדויותיהם של השניים ולא הוכחו; כי מר מזרחי לא קיבל את אישור נציב כבאות והצלה להענקת הדרגות למערער כמתחייב מסעיף 4 לנוהל הענקת דרגות, וגם לא ביקש ממנו אשור לכך, ולכן גם מטעם זה אין כל תוקף להענקה זו; כי לא היה כל צורך מבצעי להעניק למערער דרגות קצונה, וכי יכול היה המערער לנהל את התחנה כשם שניהל אותה בטרם קבלת דרגות הקצונה; כי רשות שלטונית רשאית לשנות את מדיניותה, בעיקר אם מדיניותה הייתה שלא כדין, וכי ההחלטה לא לאפשר למערער לגשת לקורס קצינים היא סבירה.
לעומת זאת, קבע בית הדין האזורי כי תנאי הסף של גיל מכסימום (43) לקבלה לקורס קצינים מפלה ופוגע בעקרון השוויון.
על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש הערעור שבפנינו.
טענות הצדדים בערעור