ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
576-07
22/05/2008
|
בפני השופט:
1. עמירם רבינוביץ
2. שמואל צור
3. רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט
עו"ד סימה קרמר
|
הנתבע:
1. אורית סטלקול ואח'
2. איגמי חברת כוח אדם והשקעות בע"מ
עו"ד איגור גלידר
עו"ד נאוה טמיר
|
| פסק-דין |
השופטת רונית רוזנפלד
1. פסק דין זה ניתן על ידי המותב הח"מ, בהתאם להחלטת אב"ד השופט עמירם רבינוביץ מיום 29.4.08, ולאחר שלא הגיעה כל הודעה מטעם מי מן הצדדים בקשר להחלפת המותב, כמפורט בהחלטה.
2. לפנינו ערעור על פסק דין (חלקי) של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת אביטל רימון קפלן ונציגי הציבור גב' שושנה הורן ומר יהודה בן סימון; תיקים מאוחדים עב' 2387/02 ואח') שניתן ביום 12.8.07. בפסק הדין החלקי חויבה המערערת (להלן גם-
המדינה), בתשלום פיצויי פיטורים למשיבות 12-1 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.02 ועד לתשלום המלא בפועל, וזאת בתוך 21 ימים ממועד מתן פסק הדין.
3. בית הדין האזורי נתן את פסק הדין החלקי על יסוד הודעות שהוגשו לו מטעם הצדדים, מהן עלה, לפי האמור בפסק הדין החלקי, כי אין מחלוקת לגבי הסעדים שנפסקו.
המדינה סבורה, כי טעה בית הדין האזורי במסקנתו בדבר העדר קיומה של מחלוקת אודות הסעדים שפסק. בטענתה זו מתייחסת המדינה להפרשי הצמדה וריבית שפסק בית הדין האזורי כתוספת לסכום פיצויי הפיטורים שבו היא חויבה, ובקביעת המועד לתשלום פיצויי הפיטורים. לטענת המערערת, בהודעות שמסרה לבית הדין האזורי לא הייתה הסכמה בדבר חיובה בתשלום הפרשי הצמדה וריבית, ואף לא הייתה הסכמה אודות מועד התשלום.
4. המשיבות סבורות, כי לא טעה בית הדין האזורי בפסיקתו. לשיטתן, פסיקת בית הדין האזורי מתיישבת היטב עם ההודעות שנמסרו לבית הדין האזורי, לרבות הודעות המערערת, שהסתמכו על הסכם גישור שנערך בינה לבין המשיבה מס' 13 (להלן -
חברת איגמי).
5.
העובדות הרלבנטיות בקשר לפסק הדין החלקי הינן כדלקמן:
א. המשיבות 12-1, שהן קלדניות בבתי המשפט במחוז חיפה (להלן גם-
הקלדניות), הגישו תביעותיהן בבית הדין האזורי כנגד המערערת וכנגד חברצ איגמי לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתן עבור המערערת, ובאמצעות חברת איגמי.
ב. ביום 26.7.07 הגישה חברת איגמי לבית הדין האזורי הודעה/בקשה לדחיית התביעה נגדה. בהודעתה, הפנתה חברת איגמי את בית הדין האזורי להסכם פשרה שצורף להודעתה, אליו הגיעה עם המדינה, במסגרת הליך משפטי שהתקיים ביניהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א. 2649/04; ת.א. 2649.1/04). חברת איגמי מציינת בהודעתה לבית הדין, בין השאר, כי על פי ההסכם, התחייבה המדינה לשלם לקלדניות "ובכלל זה התובעות בתיק זה, את פיצויי הפיטורים". ב"כ חברת איגמי מוסיפה ומתייחסת עוד בהודעתה להתחייבותה היא בקשר לשחרור פוליסות ביטוח מנהלים של הקלדניות. לסיכום היא מבקשת להורות על דחיית התביעות נגדה ללא צו להוצאות.
ג. ימים ספורים לאחר מכן, ביום 31.7.07, הגישה המדינה "הודעה חשובה ובקשה" מטעמה. בהודעתה מציינת המדינה, בין השאר, כי בהליכי גישור שהתנהלו בינה לבין חברת איגמי, במסגרת תביעות שהוגשו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הגיעו הצדדים שם, הנהלת בתי המשפט וחברת איגמי להסכם פשרה שלפיו התחייבה המדינה, כנאמן של חב' איגמי, להעביר ישירות לידי הקלדניות שקיבלו את שכרן מחברת איגמי (המשיבות 12 - 1 בערעור דנן), פיצויי פיטורים. בהודעה מציין עוד ב"כ המדינה כי "להסכם צורפה, כחלק בלתי נפרד, רשימה שהוכנה על ידי חברת איגמי ובה מפורטים השמות של הקלדניות שהועסקו על ידה, לרבות תקופת העסקתן וסכום פיצויי הפיטורים אשר חושב לגבי כל אחת מהן".
מוסיפה המדינה בהודעתה ומציינת,
כי "בהתאם להסכם הנ"ל הנתבעת 2 תשלם לתובעות פיצויי פיטורים כמפורט להלן:
א. סטלקול אורית 15,634.05 ש"ח.
ב. יולזרי רונית 14,726 ש"ח.
ג...........
..........
יב. ...."
המדינה עוד מציינת בהודעה את התחייבותה של חברת איגמי להמציא לידיה מכתבי שחרור לחברות הביטוח בנוגע לקלדניות הנזכרות. לסיכום נמצא בהודעת המדינה כדברים הבאים:
" 5. כעולה מהמקובץ:
א.הסתיימה המחלוקת בין איגמי לבין הב"ה בדבר הקשר החוזי ביניהן, לרבות טענות איגמי, כי הב"ה לא שילמה סכומים מספיקים כדי כיסוי פיצויי הפיטורים.