השופטת ורדה וירט-ליבנה
1. הערעור שבפנינו נסוב על פסק-דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת הראשית רונית רוזנפלד ונציגי הציבור מר מרדכי אולידרוט ומר אריה שפירא; עב 1903/99), אשר דן באופן חישובו ושיעורו של התשלום המיוחד לו זכאים המורים מכוח ההסכמים הקיבוציים, בגין עבודתם אצל אורט ישראל בע"מ (להלן:
אורט) בשעות שמעבר למשרה מלאה, בשנים 1970-1984. בית הדין האזורי דחה את מרבית טענות המורים וקיבל את חלקן ועל כך הגישו שני הצדדים ערעור.
2. העניינים העולים בתביעתם של המערערים בתיק זה הועלו לראשונה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בשם 14 תובעים (בש"א 923/98 ע"ב 2446/98). הבקשה נדחתה וערעור על ההחלטה נמחק (ע"ב 1083/00). לאחר שנתקבלו החלטות בית הדין בעניין התביעה הייצוגית, הוגשו שלוש תביעות נוספות כך שכיום יש בפני בית הדין האזורי ארבעה אשכולות נפרדים של תביעות המאגדות 83 תובעים, שתביעותיהם מתייחסות לעניינים הנוגעים ל"קרן 13 ו- 1/3" (התיקים הנוספים, מלבד תיק זה: ע"ב 2446/98, ע"ב 1384/99, ע"ב 2369/99). הוסכם על הצדדים כי במסגרת תיק זה ינוהל הדיון העקרוני בשאלות המתעוררות בכל ארבעת התיקים. הדיון העקרוני, וההכרעות בעקבותיו, יחולו על כל התובעים בארבעת אשכולות התיקים שהוגשו.
3. בית הדין האזורי פירט היטב את התשתית העובדתית, המסמכים וההסכמים הקיבוציים ומשום מורכבותם נביא תיאורו של בית הדין האזורי כלשונו בסעיף 9 לפסק- דינו:
9.1 "היקף משרתו של עובד הוראה בחינוך העל יסודי הינו 24 שעות שבועיות. מעבר לכך, שעות עבודתו הינן שעות נוספות, שמעבר למשרה מלאה (להלן: השעות הנוספות וגם עבודה נוספת). בגין עבודה נוספת אין משלמים רכיבי שכר מסוימים שעובד הוראה זכאי להם עבור עבודתו שעד להיקף של משרה מלאה.
התקופה הראשונה - שנות העבודה 1970-1974 והסכם 85
9.2 בהסכם קיבוצי מיום 7.4.71 (להלן הסכם 71), נקבעה לראשונה חובת משרד החינוך או הבעלות, ובעניין שבפנינו - אורט, להפריש לקופת חסכון עד 13.3% משכר השעות הנוספות. בהתאם להסכם חלה חובת ההפרשה לקופת החיסכון המתאימה החל מ-1.9.70. בהסכם נקבע: "פרטי ההסדר יקבעו בנפרד" (ראה ב-נ/6, הפתיח, המצטט מהסכם 71). בחוזר המנהל הכללי לד/5 מיום 1.1.74 (נ/6) מצוין כי הואיל ומדובר בחישובים למפרע, לתקופה ארוכה, סוכם לחלק את הביצוע לשני שלבים (ראה סע' ג', ס"ק 1 ו-2). עוד נקבע שם: "מועדי הביצוע של תשלומים אלה יקבעו בנפרד" (ראה סע' ג(2) סיפא).
9.3. בהערת שוליים בספרו של פסטרנק על הסכמים קיבוציים, בפרק המתייחס להסכמים קיבוציים לעובדי ההוראה מצוין, כי מועדי הביצוע של התשלום (האמור בסע' 9.2 לעיל) נקבעו בהסכם שנחתם ביום 1.8.74 (להלן: הסכם הביצוע). הנה כי כן, מן המתואר לעיל, עולה כי מועדי ביצוע תשלומים לקרן 13 ו- 1/3 בגין התקופה שתחילתה 1.9.70 נקבעו למועדים שהם לא לפני 1.8.74.
9.4 ביום 25.6.85 נחתם הסכם קיבוצי כללי בעניין תוכנית החיסכון של 13 ו- 1/3 (להלן: הסכם 85, ראה נ/10) בפרק ה"והואילים" שבהסכם מתוארות הסיבות לכריתתו באלו המילים:
'הואיל: ומתברר כי עקב קשיים ואילוצים שונים לא הופקדו ההפרשות בשיעור 13 ו- 1/3 לגבי השנים 1974-1970 בחשבונות האישיים של רוב עובדי ההוראה שהיו זכאים לכך, אלא לזכות חשבון מיוחד בבנקים, ללא פירוט אישי כאמור, והואיל; והצדדים חפצים למנוע או לצמצם, ככל הניתן את הפגיעה בחסכונות של עובדי ההוראה בגין התקופה הנ"ל'.
על כן הוסכם שם על תחולת ההסדר על עובדי הוראה, שעבדו במשרה נוספת בתקופה שמ-1.9.70 ועד 1.9.74 או בחלק ממנה, ואשר ההפרשות בשיעור 13 ו- 1/3 אחוז משכרם בגין העבודה במשרה הנוספת לא הופקדו לחשבונות אישיים בתוכנית החסכון של שלוש עשרה ושליש. עוד נקבע כי
'ההסדר לא יחול על עובדי הוראה שההפרשות בגין התקופה האמורה הופקדו בחשבון החסכון האישי שלהם' (ראה סע' 1 להסכם).
הוראה זו שבהסכם היא רבת חשיבות בנוגע להבנת אחת מן השאלות המרכזיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. בקשר לאותם עובדי הוראה שההסדר כן חל עליהם נקבע, כי בעת משיכת כספי החיסכון הם יהיו זכאים לקבל מהמעסיק סכום השווה ל- 13 ו- 1/3 אחוז מהשכר עבור עבודתם במשרה נוספת באותה תקופה (סע' 2 להסכם 85). בסעיף 3 להסכם נקבע, כי על העובד להמציא למעסיק אישור מהבנק שבו מתנהל חשבון החיסכון ובו פירוט ההפקדות והודעה על סגירת החשבון. המעסיק אז -
'יבדוק בכל מקרה האם העביר בזמנו לבנק רשימות של עובדי הוראה הזכאים להפרשה של 13 ו- 1/3 אחוז והאם העובד נכלל ברשימות האלה. אם יתברר מבדיקת המעסיק שהרשימות הועברו לבנק ושהעובד נכלל ברשימות אלו, יערוך בירור בנדון באמצעות חשב משרד החינוך'.
9.5. בנספח א' לחוזר מה/20 של משרד החינוך, חתום על ידי יהודה שרלין (להלן מסמך שרלין, נ/11 א', והנספח לו נ/11 ב'), נקבעו כללי ביצוע להשלמת כספי 13 ו- 1/3 אחוז לעובד הוראה לתקופה 1.9.70- 1.9.74. מכללי הביצוע עולה, בין השאר, כי משרד החינוך ישפה את המעסיק בגין תשלומים שישלם לעובדיו לפי ההסדר האמור (ראה נ/11א).
9.6 אין חולק כי "מסמך שרלין" על נספחיו הינו הנחיות ביצוע שהוציא משרד החינוך לבעלויות. כמו כן, אין חולק כי על קביעת הנחיות הביצוע הופקד בשעתו מר שטמפפר ז"ל, מנהל המחלקה לתנאי שירות עובדי הוראה, ואליו אף נהגו הבעלויות לפנות בשאלות והבהרות בנוגע להוראות ההסכם, וההנחיות בדבר אופן ביצועו. כך, בנוגע לשני ההסכמים מושא דיוננו העוסקים בקרן 13 ו- 1/3 אחוז - הסדר 84 (לעניין התשלום הנוסף כפי שיפורט להלן), והסכם 85.
9.7 בהתייחס לכל האמור עד כאן נציין, כי תביעת התובעים בהתייחס להסכם 85 היא לקבלת הסכומים בשיעור 13 ו- 1/3 אחוז משכרם בגין השעות הנוספות שעבדו בתקופה 1.9.70 - 1.9.74, באשר לטענתם, נתקיימו בהם התנאים לתחולת ההסכם. אורט טוענת, כי הסכם 85 אינו חל על התובעים, באשר הפרשות שהפרישה בגין השכר ששולם לתובעים בתקופה הרלבנטית (1974 - 1970) הופקדו בחשבונות אישיים שלהם, ומכאן, שלפי הוראת הסכם 85, אין הוא חל על התובעים.
התקופה השניה - תקופת העבודה 1.9.74 - 1.9.84, והסדר 84
9.8 בסיכום דברים מיום 28.3.84 (שהתקיים על פי הסכם קיבוצי מיום 16.11.83, להלן: הסכם 84, נ/15) נקבע כי עובד הוראה שיפרוש מעבודתו "ממועד חתימת סיכום דברים זה ואילך בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים", יהיה זכאי, בנוסף לתשלום פיצויי פיטורים עבור עבודתו במשרה מלאה, גם לתשלום חד פעמי מיוחד בגין עבודתו במשרה נוספת. תשלום זה מכונה בסיכום הדברים: "תשלום מיוחד", וכך נכנה אותו גם אנו מכאן ואילך (ראה נ/15, מוסכמה 9(ב)). בפתיח להסכם נקבע כי ההסדר הקיים בדבר הפרשת 13.3% בגין עבודה במשרה נוספת מהווה פיצוי כולל סופי ומוסכם בגין עבודה במשרה נוספת, לרבות בגין פיצויי פיטורים ופנסיה. יצוין כי לפי העולה מהשתלשלות העניינים בתיק, הסכמים 84 ו-85 באו לעולם על רקע ובעקבות פסיקתו של בית הדין הארצי בדב"ע מב/133-3 מוסדות חינוך - פלדמן (פד"ע יד 321), שם נקבע כי אין לראות את הפרשות המעביד לקרן 13 ו- 1/3 כבאות במקום פיצויי פיטורים וזאת בהעדר הוראה מפורשת נקבע בהסכמים המחייבים.
9.9 המחלוקת בתיק זה, בנוגע ל"תקופה השניה", נסבה במידה רבה ביותר על הבנת הוראת סע' ג' להסדר 84, אותה נביא כלשונה בהמשך, במסגרת הדיון שנערך בשאלות השונות שמעלים הצדדים בקשר אליה.