פסק-דין בתיק עע 548/06

השופט עמירם רבינוביץ

1.         השאלה הניצבת בפנינו בערעור זה היא האם יש מקום להורות על ביטול החלטתו של בית הדין האזורי בנצרת (בשא 1188/06, עב 1130/06 ; השופט חיים ארמון), אשר קיבל את בקשת המשיב למנוע את הפסקת העסקתו כמנהל בית החולים של המערערת (להלן - בית החולים).

הרקע העובדתי

2.         המשיב מועסק בבית החולים מאז שנת 1981. בשנת 1988 מונה המשיב להיות המנהל הרפואי של בית החולים. במקביל למשיב מכהן מר דרק תומסון כמנכ"ל בית החולים.

3.         במהלך החודשים אפריל - מאי 2005 נתגלעו חילוקי דיעות בין המשיב לבית החולים סביב המשך העסקתו של ד"ר אדוארד ראם, ששימש באותה תקופה מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים.

4.         אין חולק, כי ביום 31.5.2005 הודיע מנכ"ל בית החולים למערער כי החליט לפטר את ד"ר ראם מעבודתו. אין חולק גם, כי באותו מעמד הודיע המשיב למנכ"ל בית החולים, כי הוא מתפטר מעבודתו. לאחר מתן ההודעה נסע המשיב לחופשה בספרד ובסיומה נטל חלק בישיבת הדירקטוריון של בית החולים שנערכה בסקוטלנד בימים 10-11 יוני 2005. לטענת בית החולים, במהלך ימים אלה הודיע המשיב למנכ"ל בית החולים, כי הוא חוזר בו מההתפטרות, ואולם דירקטוריון בית החולים אישר ההתפטרות בישיבת הדירקטוריון שנערכה ביום 11.6.2005. גם לאחר מועד זה לא נותקו בפועל יחסי העבודה בין הצדדים, לטענת בית החולים, בשל הרצון להגיע להסדר מוסכם על הצדדים בדבר פרישתו של המשיב.

5.         ביום 31.10.2005 שלח מנכ"ל בית החולים מכתב למשיב, בו נכתב כי התפטרותו תיכנס לתוקפה ביום 14.11.2005. בתגובה לכך הגיש המשיב תביעה לבית הדין האזורי. בד בבד עם הגשת התביעה הגיש המשיב בקשה למתן צו מניעה זמני, בה התבקש בית הדין האזורי להוציא מלפניו צו המצהיר כי המשיב לא התפטר מעבודתו, וכי אין מקום להורות על הפסקת עבודתו של המשיב בבית החולים.

החלטתו של בית הדין האזורי           

6.         בית הדין האזורי קיבל, בעיקרו של דבר, את הבקשה ליתן צו מניעה זמני וקבע כי המשיב לא התפטר מעבודתו בבית החולים, וכי הוא זכאי להמשיך להיות מועסק בתפקידו כמנהל בית החולים עד אשר יפוטר או יתפטר. תוקף החלטה זו הוא עד למתן פסק דין בהליך העיקרי. בית הדין האזורי ביסס את קביעתו הלכאורית הזו בעובדה כי גם לאחר ההתפטרות הנטענת המשיך המשיב בעבודתו, כי מנכ"ל בית החולים ולא המשיב הוא שקבע מתי תיכנס ההתפטרות לתוקפה וכי אמירתו לפיה הוא מתפטר לא הייתה אלא אקט של כעס ומחאה על קבלת ההחלטה על ידי מר תומסון. עוד קבע בית הדין האזורי כי לא ניתן לקבוע, שאין לכפות על בית החולים את העסקתו של המשיב, אם הוא אינו מעוניין בו, מאחר שבית החולים יכול לפטר את המשיב ומכך למנוע את העסקתו.

7.         לא נחה דעתו של בית החולים מהחלטה זו, ולכן הגיש בקשת רשות ערעור לבית דין זה (ברע 632/06). בהחלטת הנשיא מיום 12.9.2006 ניתנה הרשות לערער.

טענות הצדדים בפנינו   

8.         בערעור לפנינו טען בית החולים, כי המשיב הודיע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים על התפטרותו מבית החולים, ומשכך לא היה מקום לקבוע, כי המשיב לא התכוון להתפטר מעבודתו. לטענת בית החולים, החלטת בית הדין האזורי מטילה על בית החולים חובה בלתי סבירה לחדור אל צפונות ליבו של המשיב ולבחון את השאלה האם התכוון המשיב להתפטר מעבודתו. עוד טען בית החולים, כי במקרה הנוכחי, כאשר המשיב ממלא פונקציה בכירה בבית החולים, וכאשר עסקינן בגוף פרטי, לא היה מקום לאכוף יחסי עבודה על הצדדים, במיוחד כאשר בין הצדדים נוצר משבר אימון שאינו ניתן לגישור.

9.         המשיב מצידו טען, כי אין לחרוג מההלכה, לפיה ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בבואה להחליט, האם ליתן סעד זמני אם לאו, וכי גם לגופו של עניין לא נפל כל פגם בהחלטת בית הדין האזורי המבוססת הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית.

10.       להשלמת התמונה יצויין, כי במהלך הדיון בפנינו הובהר כי בית החולים החל בהליך שנועד להביא בסופו של יום לפיטוריו של המשיב.

הכרעה

11.       הצדדים טענו בהרחבה רבה, אך אנו מצאנו כי כאן המקום לקצר ולא להאריך. לאחר שעיינו בכלל החומר שהובא בפנינו, נחה דעתנו, כי אין מקום בעת הזו לחרוג מן ההלכה המושרשת, לפיה ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בפניה מתנהל ההליך, אם ליתן סעד זמני אם למאן לתיתו, אלא אם כן שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה, או שהיה מופרך במידה המצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור. לטעמנו, נסיבות המקרה דנן, כפי שהן עולות לכאורה מהחומר שהונח בפנינו, אינן מצדיקות התערבותינו. זאת, בין היתר, נוכח העובדה שהובררה במהלך הדיון לפנינו לפיה פתח בית החולים בהליכים לקראת פיטוריו של המשיב מבית החולים, הליכים המנתבים את הדיון, לכאורה, לערוץ בו עליו להתנהל. 

11.       סוף דבר - הערעור נדחה. בית הדין האזורי יביא בחשבון הוצאות הליך זה בעת פסיקת ההוצאות בהליך העיקרי ועל פי תוצאותיו.

            בשולי הדברים נציין, כי הצדדים החלו בהליך גישור בפני מגשר בבית דין זה במגמה לסיים את כל המחלוקות בינהם. בית הדין מביע תקוותו כי הליך זה ישא פרי, וכי הסכסוך בין הצדדים יסתיים במהרה בהסדר מוסכם.

ניתן היום, ט"ז חשוון, תשס"ו (7 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.