בית הדין הארצי לעבודה
חברת השמירה בע"מ החברה
מונטסנוט איילין אייל המשיב
לפני: השופטת נילי ארד, השופטת וירט ליבנה, השופט רמי כהן
נציג עובדים מר אליהו בן גרא, נציג מעבידים מר צבי עמית
בשם המערערת: עו"ד יעל קוריצקי
המשיב - בעצמו
פסק הדין
השופט רמי כהן
פתח דבר
1. מר
איילין מונטסנוט ("המשיב") עבד ב
חברת השמירה בע"מ ("החברה"), מיום 28.12.99 ועד ליום 23.05.04. לאחר סיום עבודתו הגיש כנגד החברה שתי תביעות בהן תבע פיצויי פיטורים וזכויות נוספות שלטענתו היה זכאי להן, ולא קיבלן הימנה. אחת התביעות הוגשה בהליך של דיון מהיר (דמ (חי') 8196/04) והאחרת בהליך של סדר דין רגיל (עב' (חי') 2753/04).
2. בית הדין האזורי בחיפה (השופט
מיכאל שפיצר, נציג עובדים
מר יורם פורת ונציג מעבידים
מר עמי ברטל) קיבל את רוב תביעותיו של המשיב.
מכאן ערעורה של החברה.
נעיר כאן, החברה הגישה בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי (ברע 370/05). ביום 2.06.2005 ניתנה החלטה בבקשה המתירה רשות ערעור רק בנושא פיצויי ההלנה. נוכח העובדה ששתי תביעות המשיב בבית הדין האזורי - זו שבדיון מהיר וזו שבסדר דין רגיל - נדונו כאחת, לא היה מקום להגשת הבקשה. לכן החלטנו שהדיון שהתקיים בפנינו הוא ערעור בזכות (ראו החלטתנו מיום 10.11.05).
פסק הדין של בית הדין האזורי
3. בית הדין האזורי פסק כי:
א. הוכח שהמשיב פוטר מעבודתו, ולכן, זכאי לפיצויי פיטורים ולתשלום הודעה מוקדמת של חודש;
ב. לא הוכיחה החברה, והנטל מוטל עליה, שניתנו למשיב כל ימי החופשה להם היה זכאי בעת עבודתו אצל החברה לפי הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה (7019/72). לכן, חייבת החברה לשלם למשיב פדיון חופשה עבור ארבע שנות עבודתו האחרונות של המשיב בניכוי הסכום עבור חופשה ששולם למשיב על ידי החברה בתקופת עבודתו;
ג. הוכח שלא שולמו למשיב מלוא דמי ההבראה להם היה זכאי עבור שתי שנות עבודתו האחרונות, ולכן חייבת החברה לשלם למשיב דמי הבראה לשנתיים בניכוי הסכום ששולם לו על ידי החברה עבור שנת עבודתו האחרונה.
ד. תביעתו של המשיב לתשלום תמורת שעות נוספות נדחתה, כיון שלא הוכחה.
על הסכום שנפסק כפיצויי פיטורים חייב בית הדין האזורי את החברה לשלם למשיב פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מיום הפיטורים (23.05.04); על יתר הסכומים, נפסק כי יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הפיטורים.
טענות הצדדים