אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עע 371/06

פסק-דין בתיק עע 371/06

תאריך פרסום : 04/08/2009 | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
371-06
04/11/2007
בפני השופט:
1. סטיב אדלר נשיא
2. שמואל צור
3. רונית רוזנפלד


- נגד -
התובע:
שאול טולדנו
עו"ד גיא מריצקי
עו"ד ענבל מלמד
הנתבע:
תשבץ יעוץ ומידע בע"מ
עו"ד יגאל דורון
פסק-דין

השופטת רונית רוזנפלד

1.      בית הדין האזורי בחיפה (השופט מיכאל שפיצר ונציגי הציבור חיים דרור ודוד לוקוב; עב 338/02 )  קבע כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד בין המערער לבין המשיבה. משכך, דחה את תביעת המערער לשכר עבודה ולפיצויי פיטורים. על קביעת בית הדין קמא כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין המשיבה הגיש המערער את ערעורו שלפנינו.

2.         בפסק דינו ניתח בית הדין האזורי באריכות את התשתית העובדתית כפי שהובאה בפניו, והצביע על שורה ארוכה של נסיבות שבעובדה עליהן השתית את מסקנתו כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד בין המערער לבין המשיבה (להלן- תשבץ).

בית הדין מציין בפסק דינו, בין השאר, כי השתכנע, שתפקידו של המערער היה להקים, לנהל ולפתח תחום חדש של חקירות במסגרת תשבץ (תחום  החקירות האלמנטריות), תוך שיתופו באחוזים מהכנסות המיזם החדש, וכי למערער ניתנה עצמאות מלאה בתחום המקצועי, לרבות בבחירת עובדי המחלקה וחוג הלקוחות. באשר לצורת התשלום למערער, שבוצע כנגד הוצאת חשבונית מס - בית הדין היה ער לטענה כי צורת ההתקשרות המקובלת בענף החוקרים הפרטיים הינה תשלום כנגד הוצאת חשבונית מס. עם זאת קבע, כי המערער ביצע חקירות גם במסגרת פרטית, ודחה את טענת המערער כאילו דובר במקרים בודדים בלבד.  בית הדין  ציין כי טענה זו של המערער אינה מתיישבת עם דיווח הוצאות גבוה שמסר  לשלטונות מס הכנסה, לרבות בגין ציוד מצלמות והוצאות רכב. מן הדיווח  אף עלה, כי במהלך תקופת ההתקשרות עם תשבץ, העסיק המערער עובדים משל עצמו, ואף שילם להם שכר.

בית הדין הוסיף עוד כי שוכנע כי ההתקשרות של המערער עם תשבץ היתה במסגרת של עסקה משותפת, שבמסגרתה, המערער ותשבץ חילקו  את ההכנסות בחלוקה מוגדרת של אחוזים, לאחר שהופרש אחוז קבוע מן ההכנסות לטובת תשלום הוצאות בגין הקמת המיזם, ואחוז קבוע הופרש עבור שכר החוקרים "במידה והחקירה לא בוצעה על ידי המערער".  כך יצא שאופן ביצוע החקירה, אם באופן אישי ע"י המערער או ע"י חוקר אחר, השפיע על שיעור התגמול של המערער. בית הדין קבע עוד כי נתברר שהמערער היה מוכן לפצות את המשיב על ההפסד שהפסידה תשבץ בגין ההשקעה במיזם ההקמה של המחלקה האלמנטרית, והעיר כי המערער "עשה ככל שלאל ידו להסתיר ולעמעם" את ההסכמה עם תשבץ בהקשר זה.

לאור הממצאים כפי שנתבררו נקבע בפסק הדין כי המערער "לא עמד בפן השלילי של מבחן ההשתלבות", וכי היה שותף.

3.         המערער יוצא כנגד קביעות שונות של בית הדין בפסק דינו, לרבות לעניין היותו מעסיק עובדים משל עצמו, ולעניין נשיאתו באיזה חלק מהפסדי המשיבה. לטענתו, התשתית העובדתית מצביעה בבירור על קיומם של יחסי עובד מעביד בינו לבין תשבץ. מוסיף עוד המערער וטוען כי לא הייתה מניעה כי בית הדין יורה על דחיית התביעה לתשלום פיצויי פיטורים ועל העברת הדיון ביתר העילות לבית המשפט המוסמך.

4.         תשבץ טוענת כי דין הערעור להידחות, באשר פסיקתו של בית הדין קמא מעוגנת היטב בתשתית העובדתית שהובאה בפניו. לטענתה, הערעור מכוון  בעיקרו כנגד קביעות עובדתיות של בית הדין, בהן אין מקום להתערב. זאת במיוחד לאור  התרשמותו של בית הדין קמא מן המערער, שלא היה מהימן בעיניו כלל ועיקר. בצדק קבע בית הדין קמא כי המערער היה שותף במשיבה, ולחלופין, אפילו יקבע כי אין לראות במערער שותף, יש לדחות את טענת המערער בדבר קיום יחסי עובד מעביד, אף מן הטעם כי המערער היה לכל היותר עובד עצמאי, שסיפק שירותי חקירות ב"תחום האלמנטרי".

            באשר לטענת המערער לעניין העברת הדיון לבית המשפט המוסמך- בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984 (להלן- חוק בתי המשפט), בית הדין רשאי ואינו מחויב להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך.

5.         לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור, ולטענות הצדדים כפי שנשמעו בערעור, הגענו לכלל מסקנה כי ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. המסקנה כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד בין המערער לבין תשבץ מבוססת היטב בעובדות כפי שנפרשו בפני בית הדין, ובהתרשמותו הישירה מן העדויות ששמע. על האמור נוסיף אך הערות אחדות כמפורט להלן.

6.         בית הדין האזורי עמד בהרחבה על שורה של עובדות כפי שנתבררו לפניו, מהן עלה כי לא נתקיים במערער הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. בית הדין האזורי היה ער לטענת המערער כי בתחום העיסוק של החקירות הפרטיות  נהוגה התקשרות בין הצדדים ליחסי עבודה כך שהתשלום מועבר תמורת חשבונית. עם זאת עמד על כך שלמערער היו לקוחות פרטיים משלו; כי מדיווחי המערער למס הכנסה עלה כי העסיק עובדים משלו, וכי היו לו הוצאות בשיעור ניכר. בית הדין אף הצביע על עובדות שנתבררו אך בחקירה נגדית, תוך שהמערער מנסה להסתירן, כי המערער היה מוכן לקחת על עצמו  חלק מן ההפסדים שהפסידה תשבץ בפיתוח המיזם של החקירות האלמנטריות. כל אלו, לפי קביעתו של בית הדין האזורי, הצביעו על כך שלא התקיים במערער הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, דהיינו, שפעילותו הייתה במסגרת עסק עצמאי משלו.

            בערעור מתבקשת התערבותנו בקביעות עובדתיות של בית הדין. בקביעות מעין אלו ערכאת הערעור לא תתערב אלא במקרים נדירים. הקביעות העובדתיות  של בית הדין האזורי מעוגנות היטב בתשתית הראייתית כפי שנפרשה בפניו, ובמידה רבה הן נסמכות על התרשמותו של בית הדין מעדות המערער עצמו, שלמרבה הצער לא הותירה על בית הדין רושם מהימן. במסקנותיו של בית הדין לא מצאנו טעות המחייבת התערבותנו. על כך נוסיף ונאמר כי אפילו היינו דוחים את הקביעה כי יש לראות במערער שותף, ממילא המסקנה המתבקשת מן העובדות היא כי פעילותו של המערער הייתה במסגרת עסק עצמאי.

  1. ועניין אחרון - המערער מלין על כך שבית הדין האזורי לא העביר את הדיון בתביעתו לבירור בפני בית המשפט המוסמך. על כך נפנה להוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט  שבה נקבע  כדלקמן:

"79(א) . מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בעניין שלפניו מחמת שאיננו בסמכותו המקומית או העניינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, ...."(ההדגשה שלי ר.ר).

הנה כי כן, העברת הדיון לבית המשפט המוסמך נתונה לשיקול דעתו של בית הדין. לא מצאנו, בנסיבות העניין כאן, מקום להתערבות בשיקול דעתו של בית הדין קמא, מה עוד שעיון בכתב התביעה שהונח בפני בית הדין קמא מעלה כי התביעה הינה ל"שכר עבודה, פיצויי פיטורים, הלנת שכר ופיצויים". אף בפתח נימוקי הערעור שהגיש לבית דין זה מציין המערער כי תביעתו נשוא ערעור זה הינה "לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות להן הוא זכאי מכוח יחסי עובד מעביד".  משזו מהות התביעה, כפי שמגדיר אותה המערער עצמו, ואפילו ניתן לערוך מיון והפרדה בין העילות השונות,  אין לקבל טענה כנגד בית הדין האזורי שלא ערך את "המיון" המתבקש לצורך העברת הדיון לבית המשפט המוסמך, ותחת זאת דחה את התביעה.


8.         סוף דבר - לאור כל האמור, הערעור נדחה.

            המערער ישלם הוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. סכום זה ישולם למשיבה בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן  יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום כ"ג בחשוון, תשס"ח (4 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ