השופט עמירם רבינוביץ
פתח דבר
1. המערער היה עמית בקרן פנסיה מקיפה אותה מנהלת המשיבה (להלן -
מבטחים או
הקרן). בהגיעו לגיל פרישה החליט המערער לוותר על זכותו לקבל פנסיה חודשית מאת מבטחים ולמשוך את הכספים שנצברו על שמו בקרן. מבטחים החליטה לנכות מן הכספים המשוכים על שם המערער סכום של 60,658 ש"ח (נכון ליום 1.7.2002) בשל הלוואות שלקח בעבר בהמלצתה. השאלה המונחת לפתחנו בערעור זה היא, האם כדין נכתה מבטחים את הסכום האמור מהכספים שנצברו לזכות המערער ?
הרקע העובדתי
2. המערער, יליד 1936, עבד באגודה שיתופית "עוף קור" החל משנת 1960 ועד לשנת 1985, מועד בו עזב את מקום עבודתו. במהלך השנים בהם עבד באגודה השיתופית היה מבוטח במבטחים.
3. בין השנים 1965 - 1976 קיבל המערער, בהמלצת מבטחים, מספר הלוואות מבנק הפועלים. אין חולק, כי לצורך ביצוע ההלוואות העבירה מבטחים לבנק את סכומי ההלוואה. יודגש, כי הלוואות אלה נפרעו על ידי המערער במלואן במועדים שונים.
4. על פי תקנון מבטחים (להלן-
התקנון), עמית בקרן המבקש למשוך כספים שנצברו לזכותו מעבירה לו מבטחים את הכספים לפי נוסחה הקרויה "ערכי פדיון לפנסיה" המעוגנת בנספח ג' לתקנון הקרן. על פי נוסחה זו, מנוכה מהכספים העומדים לזכות העמית בגין הלוואות שלקח בעבר רכיב הקרוי "מדד חובה".
5. לפי טיעוני מבטחים, מוטלת עליה החובה להשקיע את כספים המצטברים אצלה. במקרה בו מאושרת לעמית הלוואה, מעבירה, כאמור, מבטחים את סכום ההלוואה לבנק המלווה מתוך הכספים המופקדים ומושקעים על ידה. את הכספים המועברים לבנק אין מבטחים יכולה להשקיע. מדד החובה הוא מדד המגלם בתוכו את הפסדי התשואה של הקרן בתקופה בה לא היו הכספים ברשותה, והיא לא השקיעה אותם. בהקשר זה יש לציין, כי הפסדה של מבטחים אינו נובע מהכספים שהעבירה לבנק לצורך ביצוע ההלוואה, שהרי המערער פרע ההלוואה, הפסדה של מבטחים נובע מהתשואה שהייתה יכולה להרויח לו היה הכסף נותר ברשותה. עוד יודגש, כי מקום בו לא מושך העמית את הכספים שנצברו על שמו אלא בוחר לקבל פנסיה חודשית, לא מנכה מבטחים את מדד החובה מהפנסיה החודשית לה זכאי העמית. מדד החובה מנוכה רק מקום בו מוותר העמית על זכותו לקבל פנסיה חודשית, ומבקש למשוך באופן חד פעמי את הכספים העומדים לרשותו בקרן.
6. ביום 9.11.1996, טרם הגיעו לגיל פרישה, פנה המערער למבטחים בבקשה לברר את זכויותיו בקרן, לרבות את מועד פרישתו לגימלאות והסכומים הצבורים על שמו בקרן. במענה לפנייה זו השיבה מבטחים למערער ביום 21.11.1996, כי יהיה זכאי לפרוש לגמלאות ביום 1.7.2001, וכי הסכומים העומדים לזכותו בקרן הם בסכום של 200,828 ש"ח. במכתב צויין גם כי הסכומים האמורים הינם "
ללא השפעת הלואות אשר קיבלת ממבטחים במרוצת שנות עבודתך".
7. בשנת 2001, עם הגיעו לגיל פרישה, שב ופנה המערער למבטחים בבקשה לברר את זכויותיו. במענה לפניותיו כתבה לו הקרן ביום 11.3.2001, כי הסכומים העומדים לרשותו (נכון למועד האמור) הינם בגובה 305,582.63 ש"ח. במכתב נכתבה גם ההערה הבאה: "
הסכום הצבור אינו כולל מדד חובה בגין הלוואות שקבלת לפני 6/86".
8. ביום 19.6.2001 מילא המערער במבטחים טופס המוכתר בכותרת "בקשה והצהרה להחזרת כספים". במסגרת בקשתו להחזרת כספים הצהיר המערער כי הוא מוותר על זכויותיו הפנסיוניות, וכי הוא מבקש לקבל לידיו את הסכומים הרשומים לזכותו במבטחים. באותו הטופס הוספה הערה בכתב יד לפיה : "
נמסר לעמית שלפני על מדד חובה ע"ס 54,862 ש"ח למרות הסבר למשוך את הכספים ומוותר על פנסיה" [כך במקור - ע.ר.]. על אף האמור, ביקש המערער ביום 2.8.2001 למשוך את בקשתו למשיכת הכספים. כמו כן ביקש המערער ממבטחים במכתב מיום 3.8.2001 "
מסמכים הקשורים להלוואות/פנסיה של רביבו מסעוד". ביום 8.8.2001 במכתב הממוען למערער, שבה והבהירה מבטחים, כי עליה לנכות מהסכומים הצבורים על שמו בגין הלוואות שנתנו לו, משתנה הקרוי "מדד חובה".
9. בעקבות עמדת מבטחים, לפיה עליה לנכות מהסכומים המגיעים לו את מדד החובה פנה המערער ליעוץ משפטי. ביום 15.11.2001 כתבה באת כוחה של מבטחים לבא כוחו של המערער את הדברים הבאים :
"1. במקרים בהם מבטחים נותנת לחבר הלוואה או נותנת לבנק המלצה ליתן לחבר הלוואה, מבטחים מפקידה את הכספים בבנק, על מנת שהחבר יוכל לקבל את ההלוואה כמבוקש. במקרה האמור, הכספים אינם נמצאים ברשות מבטחים והיא אינה יכולה להשקיע אותם בהתאם להוראות תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) התשכ"ד - 1964 (להלן : 'תקנות מס הכנסה').
2. לפיכך, במקרים בהם חבר מבקש למשוך כספים בטרם הגיעו לגיל זיקנה, בהתאם לתקנה 51 לתקנות, יוחזרו הכספים לפי חישוב ערכי פדיון לפנסיה. נוסחת ערכי פדיון מצורפת לתקנות. רצ"ב למכתבי זה העתק מתקנות קרן הפנסיה.
3. נוסחת ערכי פדיון לוקחת בחשבון, בין היתר, את העובדה שהכספים אשר הופקדו בגין החבר בבנק, לא הושקעו בהתאם לתקנות מס הכנסה ולפיכך מנכים מן הסכום אשר עומד לזכות החבר בקרן הפנסיה תשלומי מדד חובה, אשר מהווים את ההפסדים של יתר חברי קרן הפנסיה בתקופה בה הכספים לא היו בידי קרן הפנסיה, בניכוי ההחזרים החודשיים ששילם החבר".
10. בסופו של יום, לאחר פגישות נוספות שנערכו בין בא כוחו של המערער לבאת כוחה של מבטחים ביקש המערער ביום 19.11.2002 למשוך את הכספים שנצברו על שמו במבטחים. על גבי טופס המשיכה כתב המערער הערה לפיה: "
אני קיבלתי את כל הכספים מקרן הפנסיה למעט תשלום מדד חובה סוגיה זאת נמצאת בטיפול משפטי בבית הדין לעבודה". ביום 8.12.2002 קיבל המערער את הכספים ממבטחים, בניכוי מדד החובה.
ההליכים בבית הדין האזורי
11. ביום 28.7.2002, עוד טרם התקבל סכום כלשהוא ממבטחים פנה המערער בתביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע (עב 1964/02 ; השופט יוסף יוספי ונציגי הציבור כץ ודיין). בתביעה התבקש בית הדין להורות למבטחים לשלם לו את מלוא הכספים העומדים לרשותו. משהתקבלו חלק מסכומים (בניכוי מדד החובה). תיקן המערער את תביעתו, באופן שהסעד שהתבקש בה הוא תשלום מדד החובה שעמד באותה עת על סכום בגובה 60,658 ש"ח. בנוסף, התבקש בית הדין האזורי בכתב התביעה המתוקן לפסוק לזכות המערער פיצויי הלנה או לחלופין הפרשי הצמדה וריבית בגין הסכום שלא היה שנוי במחלוקת בין הצדדים ולא הועבר לו, לטענתו, במועד.
12. יצוין, כי במהלך הדיון בבית הדין האזורי התבקשה עמדתו של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר (להלן גם
- הממונה) ביחס לסוגיה, מושא דיוננו. במסגרת עמדתו טען הממונה, כי הניכוי שמבצעת מבטחים מעוגן בתקנונה, ותקנון זה מאושר על ידו. הממונה הפנה למכתבה למבטחים מיום 21.1.1999 של הגב' ציפי סמט, שהייתה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, בו נכתב : "
הנני מאשרת הארכת תוקף שימוש בנוסחת ערכי הפדיון, כמפורט בתקנות קרן פנסיה מקיפה ותיקה וקרן פנסיה יסוד ותיקה, עד להודעה חדשה. האישור ניתן בכפוף לבדיקות שאנו עורכים בימים אלה, ולשינויים בנוסחה במידה וידרשו בעקבות הבדיקות" (מכתב זה יקרא להלן -
מכתב הממונה).
13. במהלך הדיון בהליך הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה יוגשו סיכומים בכתב, ובית הדין יתן את הכרעתו על בסיס הטיעונים בסיכומים. משהוגשו הסיכומים הוזמנו הצדדים לישיבה, במהלכה השיבו המצהירים על שאלות שהופנו אליהם על ידי בית הדין האזורי.