פסק-דין בתיק עע 208/03

השופט עמירם רבינוביץ

1.         המערערת בערעור זה (להלן - הקרן) היא "קרן השתלמות שהיא קופת גמל" כמשמעות מונחים אלה בפקודת מס הכנסה [נוסח משולב] (להלן - פקודת מס הכנסה).

2.         המשיבה בערעור זה (להלן - המועצה) היא מועצה אזורית המעסיקה עובדים שהם עמיתים בקרן. לפי הוראותיו של ההסכם הקיבוצי מיום 31.8.1964 והשינויים הנובעים ממנו מחוייבת המועצה להעביר לקרן מדי חודש בחודשו  10% משכרו של העמית (7.5% מתוך 10% הם על חשבון המועצה ו - 2.5% מתוך 10% הם ניכוי מכספי העמית).

3.         על אף מחוייבותה להעביר לקרן מדי חודש בחודשו 10% משכרו של העמית העבירה המועצה את התשלומים לידי הקרן באיחור. אשר על כן, הגישה הקרן תביעה נגד המועצה לבית הדין האזורי בנצרת (עב 1416/01 ; השופט הראשי חיים סומך ונציגי הציבור מר רפאל פרל ומר אורי אמיתי), בה עתרה לחייב את המועצה להעביר לידיה כספים "בגין ריבית שנוצרה כתוצאה מפיגורים בהעברת התשלומים" (סעיף 3ג לכתב התביעה של המועצה). לטענת הקרן, לריבית זו שנוצרה כתוצאה מפיגורים בהעברת התשלומים יש להוסיף "ריבית פיגורים בשל איחור בהעברת הכספים בשיעור שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מעת לעת ביחס להעברת כספים מן המערכת הבנקאית (ריבית זו תיקרא להלן - ריבית פיגורים) וזאת לפי הוראותיו של ס' (צ.ל תקנה - ע.ר.) 22 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) התשכ"ד - 1964" (סעיף 4א' לכתב התביעה של המועצה). יודגש, כי בעת הגשת התביעה שולם סכום הקרן על ידי המועצה וכי, כפי שצוטט לעיל, נשוא התביעה היה תשלומי ריבית בלבד.

4.         במהלך הדיון בבית הדין האזורי טענה המועצה כי לסכומים שהועברו באיחור לקרן יש להוסיף ריבית פיגורים החל מהמועד הקבוע לתשלומם של סכומים אלו ועד ליום התשלום בפועל, בעוד שעל חוב ריבית הפיגורים שהצטבר עד ליום התשלום בפועל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד.

5.         הקרן התנגדה לדרך החישוב שהוצעה על ידי המועצה וטענה, כאמור,  כי לסכום ריבית הפיגורים שנצבר עד ליום התשלום בפועל יש להוסיף ריבית פיגורים, בבחינת ריבית דריבית. הקרן סמכה את טיעונה זה על תקנה 22 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד - 1964 (להלן - תקנות מס הכנסה), שזו הייתה לשונה בתקופה הרלוונטית :

"לא שילם המעביד את תשלומיו הוא כאמור בתקנה 20 או לא העביר את תשלומי העמית-השכיר בזמנם כאמור בתקנה 21, תקבל הקופה על סכומים אלה מאת המעביד ריבית בשיעור שלא יפחת משיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מעת לעת".

6.         במהלך הדיון בבית הדין האזורי שילמה המועצה לקרן את ריבית הפיגורים שנצברה עד למועד התשלום בפועל של קרן החוב. מששולמה ריבית זו הצטמצמה המחלוקת בין הצדדים לשאלה אחת בלבד והיא, האם, כטענת המועצה, ריבית הפיגורים שנצברה עד מועד התשלום בפועל של ההפרשות נושאת הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד תשלומה בפועל או שמא, כטענת הקרן, ריבית הפיגורים נושאת מיום התשלום בפועל של הפרשות המועצה ריבית פיגורים.

7.         בית הדין האזורי קבע כי החל ממועד התשלום בפועל נושאת ריבית הפיגורים הפרשי הצמדה וריבית כחוק. בית הדין האזורי נימק פסיקתו זו במילים הבאות :

"א.      על שיטת חישוב ריבית הפיגורים יש ללמוד מהוראות תקנה  22 הנ"ל, כי ריבית הפיגורים מתווספת לקרן החוב בפיגור.

ב.         על פי לשון התקנה המעביד ישלם ריבית פיגורים בתוספת לקרן החוב בפיגור אך זאת עד למועד תשלום קרן החוב.

התקנה מתייחסת לפיגור של קרן החוב אליה תתווסף ריבית הפיגורים, בשעה שקרן החוב נפרעת הרי מירוץ ריבית הפיגורים צריך להיפסק.

ג.         לענין ריבית הפיגורים שהצטברה עד למועד תשלום הקרן, הרי זאת הופכת לקרן ותשא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ד.         אילו מתקין התקנות היה מעוניין שגם קרן חוב ריבית הפיגורים תמשיך לשאת ריבית פיגורים היה עליו לציין זאת במפורש בתקנה, דבר שלא נעשה בעניינינו.

ה.        התקנה מתייחסת כאמור לחוב בפיגור אליו מתווספת ריבית הפיגורים, כאשר החוב נפרע אין לפנינו יותר חוב בפיגור, לפיכך, אין מקום להמשיך להחיל הוראות התקנה לאחר מועד פרעון קרן החוב. במילים אחרות תקנה 22 חלה כל עוד קרן החוב לא נפרעה, כאשר קרן החוב נפרעה אין מקום להחיל הוראות התקנה".

8.         בערעור שינתה הקרן לחלוטין את קו טיעונה לעומת הנטען על ידה בבית הדין האזורי וטענה כי שומה היה על בית הדין האזורי לפסוק לזכותה של הקרן פיצויי הלנה בשל האיחור בהעברת ההפרשות אליה. הוסיפה וטענה הקרן כי   טעה בית הדין האזורי כאשר פסק כי לחוב ריבית הפיגורים שהצטבר עד מועד תשלום הקרן יתווספו הפרשי הצמדה וריבית עד ליום תשלום ריבית הפיגורים בפועל ; כי הפרשנות שניתנה על ידי בית הדין האזורי לתקנה 22 לתקנות מס הכנסה, לפיה לריבית הפיגורים יתווספו לאחר מועד תשלום הקרן הפרשי הצמדה ורבית כחוק סותרת את ההוראה הקבועה בסעיף 49 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן - חוק החוזים) ; כי תכליתה של תקנה 22 לתקנות מס הכנסה היא לצמצם את הפגיעה שנפגעים עמיתי הקרן כתוצאה מאיחור בהעברת ההפרשות לקרן ; כי לצורך מימוש תכלית זו מן הראוי לקבוע כי לחוב ריבית הפיגורים שהצטבר עד מועד תשלום הקרן תתווסף ריבית פיגורים ולא הפרשי הצמדה וריבית וכי על פי הנחיות אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר מחוייבת הקרן לחשב את ריבית הפיגורים באופן שריבית זו תמשיך לשאת ריבית פיגורים גם לאחר תשלום הקרן.

9.         המועצה תמכה, בעיקרו של דבר, בפסק דינו של בית הדין האזורי והדגישה את הנקודות הבאות:

א.         תביעת הקרן לתשלום פיצויי הלנה בגין הסכומים שהועברו על ידי המועצה באיחור הועלתה לראשונה רק בשלב הערעור ולא בא זכרה בכתב התביעה. משכך, אין מקום לדון בה.

ב.          תקנות מס הכנסה הותקנו על מנת להסדיר את מערכת היחסים שבין רשויות המס לבין קופות הגמל. תקנות אלה אינן מהוות מקור עצמאי לחיובו של המעביד בתשלום ריבית פיגורים.