פסק-דין בתיק עע 203/07

השופטת לאה גליקסמן :      

1.      הערעור שבפנינו סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (עב 1303/05; השופטת יעל אנגלברג-שהם ונציג מעבידים מר משה אהרוני), אשר דחה את חלקה הארי של תביעת המערער, תוך חיוב המערער בתשלום הוצאות המשיבה בסך של  10,000 ש"ח, בצירוף מע"מ כחוק.  הערעור סב על עצם חיוב המערער בהוצאות משפט ושיעורן.

הרקע לערעור

2.      המערער הועסק על-ידי המשיבה כשומר במשך 14 שנה, מחודש יוני 1990 ועד לחודש אפריל 2004.

3.      המערער הגיש תביעה לתשלום הפרשי שכר, השלמת פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות. סכום התביעה הועמד על סך כולל של 485,014 ש"ח. הסכומים שנתבעו היו בגין כל תקופת עבודתו של המערער, לרבות תקופה שהתביעות בגינה התיישנו.

4.      ביום 24.11.05 הגיש המערער חוות דעת מומחה מטעמו, במסגרתה צומצם סכום התביעה  והועמד על סך כולל של 221,357 ש"ח. בסכומים שנתבעו במסגרת חוות הדעת נכללו סכומים המגיעים למערער, לגרסתו, גם בעד תקופה שהתביעות בגינה התיישנו.

5.      בפסק הדין מושא הערעור חויבה המשיבה לשלם למערער חלק ממרכיבי תביעתו, בסכומים נמוכים באופן משמעותי מהסכומים שנתבעו, ואף מהסכומים על-פי חוות הדעת שהוגשה, כמפורט להלן:

5.1.   בגין תביעתו לתשלום תוספת יוקר, אשר הועמדה על סך 221,324 בכתב התביעה
ועל סך של 85,133 ש"ח בחוות הדעת, חויבה המשיבה בתשלום סך של 145 ש"ח בלבד, וזאת משנקבע כי במרבית המקרים תוספות היוקר נכללו בעדכון שכר המינימום ששולם למערער.

5.2.   בגין שעות ריענונים ומטווחים, רכיב שהועמד בכתב התביעה על סך של 14,442 ש"ח ועל סך של  6,680 ש"ח בחוות הדעת, חויבה המשיבה בתשלום 502 ש"ח בלבד, שכן המערער לא הוכיח את יתרת השעות להן טען.

5.3.   בגין נסיעות, רכיב שהועמד בכתב התביעה על סך של 31,682 ש"ח ובחוות הדעת על סך  של 11,756 ש"ח, חויבה המשיבה בתשלום סך של 3,938 ש"ח.

5.4.   בגין תביעה לפיצוי בשל אי הפרשות לקרן מבטחים, אשר הועמדה על סך של 61,047 ש"ח  בכתב התביעה ועל סך של 28,090 ש"ח בחוות הדעת, חויבה המשיבה בתשלום סך של 7,229 ש"ח. 

5.5.   התביעה לפיצויי פיטורים התקבלה, כאשר בית הדין קיבל את טענת המערער כי פוטר ולא התפטר, וקבע כי אין תוקף לכתב הויתור עליו חתם המערער. במהלך ההתדיינות שילמה המשיבה למערער את מלוא סכום פיצויי הפיטורים שהגיע לו. התביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים נדחתה.

5.6.   בגין תביעתו לפדיון חופשה אשר הועמדה על סך של 29,801 ש"ח בכתב התביעה ועל סך של  9,177 ש"ח בחוות הדעת, חויבה המשיבה בתשלום סך של 774 ש"ח, וזאת תוך דחיית הטענה כי ימי החופשה ששולמו למערער במהלך 4 השנים האחרונות לתקופת עבודתו, שולמו לו בגין ימי חופשה שהגיעו לו בעד תקופת עבודה קודמת.

5.7.   התביעות לדמי אש"ל, ביגוד וכביסה נדחו הן לנוכח העובדה  שהמערער לא הוכיח כי הוא בגדר "מאבטח" ולא "שומר", על פי ההגדרות שבצו ההרחבה, והן לנוכח העובדה כי מדובר בזכויות נלוות שאינן ניתנות לפדיון.

5.8.   תביעות לתנאים סוציאליים שונים (דמי חגים, דמי מחלה, תוספת וותק, דמי חגים ודמי הבראה) נתקבלו חלקית, וכן נתקבלה חלקית תביעה בגין קיזוז בשכר.

5.9.   תביעה בגין שעות הפסקה נדחתה. תביעה בגין גמול עבודה בעד ימי חג, ותוספת גמול עבודה בגין יום בחירות נדחו, לאחר שבית הדין קבע כי הן נזנחו על ידי המערער. 

6.       כאמור, הערעור סב על פסיקת ההוצאות ושיעורן. בית הדין האזורי השית על המערער תשלום הוצאות בסך של  10,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, בקובעו כך (סעיף 80 לפסק הדין):