פסק-דין בתיק עע 1647/04

השופט עמירם רבינוביץ

1.         זהו ערעור בזכות על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (עב 3305/04; השופטת אביטל רימון קפלן), לפיה נמחקה על הסף תביעת המערער להשבה לעבודה מחמת חוסר עילה. גם תביעתו החלופית של המערער לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין נמחקה על הסף מחמת חוסר עילה.

2.         מכיוון שתביעות המערער נמחקו על הסף מחוסר עילה, מן הראוי להביא כלשונם את הסעיפים הרלוונטיים העיקריים בכתב התביעה, הנוגעים לסעדים שנמחקו על הסף, על ידי בית הדין האזורי.

            ואלה הסעיפים הרלוונטיים:

 "התובע, מר ארקדי סגל (להלן  :'ארקדי'), הינו מכונאי מכונות תעשייה במקצועו והוא הועסק ברפא"ל בתפקיד זה מאז חודש 6/1996. ארקדי הועסק מתחילת עבודתו באמצעות קבלן בשם אהרון אנגרמן וזאת עד לחודש 6/1999. לאחר מכן הועבר להיות מועסק באמצעות חברת נתיב 2 בע"מ וזאת עד לחודש 2/2003, אז הודע לו כי הוא מפוטר לצורך העברתו לחברת ב.מ.ן אחזקת מבנים בע"מ, אך נוכח העובדה שנדרשה הימנו ירידה משמעותית בתנאי השכר והעבודה, הוא סירב להרעת התנאים והפסיק לעבוד ברפא"ל - התפטרות בדין מפוטר...

התובע יטען כי התפטרותו בגין הרעת התנאים דינה כפיטורים, וכי לאור העובדה שהתובע היה עובד של הנתבעת הרי שהפיטורים אינם כדין והינם בטלים".

3.         לידתה של ההחלטה, מושא ערעור זה, היא בבקשה למחיקה על הסף שהגישו המשיבות, בה טענו, כי מאחר שהמערער התפטר, אין הוא זכאי לסעד של חזרה לעבודה או לסעד של פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

4.         בית הדין האזורי קיבל טיעון זה של המשיבות ומחק, כאמור, את תביעת המערער לסעדים שפורטו לעיל, כשהוא מנמק את קביעתו במילים הבאות:

" בכל הנוגע לעתירה לדחיית רכיב התביעה המתייחס להשבה לעבודה - הרי שלעניין זה יש להבחין בין שתי התביעות.

            בכל הנוגע לתביעה בעב 3305/04, הרי שתובע זה טוען בכתב תביעתו כי התפטר מעבודתו, לטענתו עקב הרעת תנאים בהעברתו לחברת כח אדם נוספת.

 בנסיבות אלו, כתב התביעה על פניו אינו מגלה עילה להחזרתו של התובע לעבודה בנתבעות, בהינתן שהתובע הוא שהתפטר מעבודתו.

בפני עובד אשר סבור כי תנאי עבודתו הורעו (ודוק הטענה כאן היא להרעה בתנאי העבודה ביחס לעבודתו של התובע בחברת כח האדם הקודמת), עומדת האפשרות לבחור שלא להמשיך את עבודתו, דהיינו שלא לקבל את הסכם העבודה החדש, ואז יחשב לעניין חוק פיצויי פיטורים כמי שפוטר (ראה: סעיף 11(א) לחוק) - דהיינו יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, או לחלופין להמשיך בעבודתו במסגרת ההסכם החדש.

בענייננו משבחר התובע בחלופה הראשונה, בניגוד לחבריו אשר המשיכו לעבוד ועתה עותרים הם לקבלת הזכויות אשר לדעתם נגזלו מהם במשך כל תקופת עבודתם - אין זאת אלא כי תובע זה, בניגוד לחבריו, הביע את רצונו המפורש שלא להמשיך את מערכת היחסים בין הצדדים, תוך שביחד עם חבריו עותר הוא למעשה לקבלת הזכויות אשר לדעתו נגזלו ממנו במשך תקופת עבודתו, אותה קצב הוא עצמו כאמור בהחלטתו להתפטר.

הנה כי כן, זהו אחד מאותם מקרים בהם גם אם יוכיח תובע זה את כל שהוא טוען לו בכתב תביעתו - לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, קרי החזרתו לעבודה.

דהיינו כתב התביעה,  מתוכו ומתוכנו אינו מגלה עילת תביעה ברכיב זה, ולפיכך דינו של רכיב זה להימחק מכתב התביעה, וכפעל יוצא מכך אף דין הסעד הכספי החלופי העתידי בגין עילה זו להימחק, ללא צורך בהכרעה בשאלה האם ניתן לפצל סעדים אלו הנוגעים מעילת הפיטורים שלא כדין" (ההדגשות במקור - ע.ר.) .

5.         בבקשת רשות הערעור הוסכם, כי המדובר למעשה בפסק דין חלקי, ולפיכך הערעור עליו הוא בזכות. בבקשה זו טען המערער, כי בית הדין האזורי לא נתן את דעתו לנסיבות המיוחדות, לפיהן עת המערער התפטר לא היה מודע כלל, כי הוא, למעשה, עובד במשיבות, ולכן אין ליחס לו "רצון מפורש" שלא להמשיך את מערכת היחסים איתן. לטענתו, אילו היה מוכר כעובד המשיבות, היו תנאי עבודתו זהים לתנאי העבודה של שאר עובדיהן, ולא היה נקלע ל"הרעת התנאים", שהביאה להתפטרותו.

6.         עיקר טענות המשיבות בערעור זה הן אלה:

א.        אין מחלוקת, כי המערער התפטר מעבודתו. התפטרות היא מעשה רצוני של העובד, שאין לו חזרה, אלא בהסכמת המעביד.

ב.         התפטרות ופיטורים הם דבר והיפוכו.