השופטת ורדה וירט-ליבנה
1. הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת נטע רות ונציגי הציבור מר שמעון קדוש ומר מריאן גריסרו; עב 8964/00) שקבע כי חתימתה של המערערת על כתב ויתור וקבלת תנאי פרישה מועדפים עם פרישתה מעבודתה חוסמים את המערערת מהגשת תביעות לקבלת זכויות נוספות מעבר לזכויות הפרישה שנקבעו בהסכם הקיבוצי, אך אין בכך כדי לחסום את המערערת מהגשת תביעה למימוש הזכויות על פי ההסכם הקיבוצי.
2.
תחילה - הרקע העובדתי וההליכים בבית הדין האזורי
א. ביום 6.4.95 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המשיבה 1
שנקראה במועד חתימת ההסכם הקיבוצי השק"ם, ולאחרונה שונה שמה לאמ"צ שיווק מוצרי חשמל בע"מ (להלןתקרא גם -
השק"ם) לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה. הסכם זה הסדיר, בין היתר, את תנאי הפרישה של עובדים אשר עבודתם הסתיימה עקב צמצומים ו/או רה-ארגון ו/או התייעלות במסגרת תהליך הבראה שעברה השק"ם (להלן -
ההסכם הקיבוצי).
ב. במסגרת ההסכם הקיבוצי, עובדים אשר פוטרו מהשק"ם, בתקופה שהחלה ביום חתימת ההסכם הקיבוצי ועד ליום 31.12.97, קיבלו פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 142.5%.
ג. עם זאת, הזכאות לתנאי פרישה מטיבים הותנתה, במסגרת ההסכם הקיבוצי, בחתימה על כתב ויתור כמצוין בסעיף 10 להסכם, הקובע כך:
"תנאי מתלה לזכאות לפיצויים מוגדלים מכח ההסכם הקיבוצי המיוחד הנ"ל הינו חתימתו של העובד על כתב ויתור בנוסח המופיע בנספח ד' ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו".
בנספח ד' להסכם הקיבוצי פורט, כאמור, נוסחו של כתב הויתור, אשר זו לשונו:
"א. אני החתום מטה מאשר בזאת קבלת מכתבי שחרור כמפורט בהסכם זה, ולמעט קבלת הסכומים כמפורט להלן בסעיף ט', הגעתי לסיפוקי המלא באשר לכל זכות ו/או לכל תביעה ו/או לכל דרישה שהגיעה לי, או שעשויה להגיע לי בקשר לעבודתי בשק"ם בע"מ ו/או בקשר לסיום עבודתי שם, לכל גורם שהוא.
ידוע לי כי הצהרתי זו מהווה תנאי מוקדם לקבלת הזכויות העודפות שקיבלתי על פי ההסכם הקיבוצי הנ"ל ולכן, אין לי ולא תהיינה לי כל תביעות ו/או דרישות מכל סוג שהוא, אל החברה ו/או אל מי מטעמה, לרבות תשלומים שונים בגין עבודה מכל סוג ותנאים נלווים מכל סוג.
האמור בכתב ויתור זה, מהווה גם הודעת סילוק לפי סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
ידוע לי כי ללא חתימתי על מסמך זה לא הייתי מקבל את הזכויות שהוסכם עליהן בהסכם הקיבוצי הנ"ל.
ב. יתרת הסכום המגיע לי בגין גמר חשבון ומבלי לפגוע בכלליות האמור, בגין משכורת, תנאים נלווים, חופשה, פיצויי פיטורים הינה...".
ד. ביום 10.4.95, לאחר חתימת ההסכם הקיבוצי, שלחה השק"ם מכתב לעובדים המפוטרים ובו פירוט של תנאי הפרישה, בהם תשלום פיצויי פיטורים בשיעור 100%; תשלום פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור 42.5%; שחרור כספי קרן ההשתלמות ותשלום דמי הודעה מוקדמת. במכתב זה צויין, בין היתר, כך:
"תנאי מתלה ומוקדם לקיום זכותו של עובד מפוטר לתנאי ההסכם הקיבוצי המיוחד, הינו חתימה על כתב ויתור וסיום החשבון. עובד שלא יחתום על כתב הויתור, יהיה זכאי רק לזכויותיו הכספיות כעובד מפוטר על פי דין וזכויותיו לשחרור חלקו בקרן המיוחדת שאישרה ועדת הכספים של הכנסת ולא יהיה זכאי להטבות האחרות שבהסכם".
כמו כן, נכתב במכתב כי החשבון הסופי יוכן עד סוף חודש אפריל וכי העובדים יקבלו הודעה והזמנה בה יצויין המקום בו יקבלו את פירוט החשבון, ההמחאה והאישורים בדבר שחרור קרנות הפיצויים. לכן, במידת האפשר התבקשו העובדים לא לפנות לצורך בירורים.
ה. ביום 26.5.97 נשלח למערערת מכתב פיטורים בו הודע לה על פיטוריה, במסגרת תהליך ההבראה ומכוחו של ההסכם הקיבוצי. המערערת הוזמנה לאגף כח אדם בשק"ם על מנת לקבל חשבון סופי של הסכומים המגיעים לה.
ו. ביום 19.6.97 חתמה המערערת על כתב ויתור כנוסחו בהסכם הקיבוצי. בכתב הויתור צויין הסכום ששולם למערערת בהתאם להסכם הקיבוצי, לרבות הסכום ששולם בגין פיצויי פיטורים מוגדלים (57,510.53 ש"ח). זאת, מעבר לסכומים הצבורים בקופות הגמל אשר שוחררו לזכותה.
ז. אין מחלוקת כי לאחר שהמערערת חתמה על כתב הויתור, לפי ההסכם הקיבוצי, שולמו לה הסכומים הנקובים בכתב הויתור לרבות פיצויי הפיטורים המוגדלים.
ח. לאחר הדברים הללו ביום 3.12.00, קרי - לאחר חלוף שלוש וחצי שנים מאז חתמה המערערת על כתב הויתור - ואף קיבלה פיצויים מוגדלים בהתאם להסכם הקיבוצי - הגישה המערערת תביעה לבית הדין האזורי ובמסגרתה טענה, בין היתר, כי על השק"ם היה לכלול בשכרה הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים ולצורך ביצוע הפרשות לפנסיה ולתשלום פדיון חופשה, רכיבי שכר שונים אשר לא נכללו בשכר הקובע הנ"ל. ביניהם, תמורה עבור שעות נוספות גלובליות, הוצאות טלפון, קצובת נסיעה וגילום כלכלה.