ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
1401-04
05/09/2006
|
בפני השופט:
1. עמירם רבינוביץ
2. שמואל צור
3. רמי כהן
|
| - נגד - |
התובע:
גיל ברק
עו"ד אברהם דויטש
|
הנתבע:
1. רפאל פרץ
2. מאיר טוטמן
עו"ד אברהם מלכה
|
| פסק-דין |
השופט עמירם רבינוביץ
פתח דבר
1. השאלה הניצבת בפנינו בערעור זה היא, האם היה מקום להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את חובות חברת מגן מעליות בע"מ (להלן -
החברה) למנהלה ובעל המניות בה - הוא המערער שלפנינו. בית הדין האזורי בתל אביב (עב 300865/98 ; השופטת הראשית ורדה וירט-ליבנה) השיב על שאלה זו בחיוב, ומכאן הערעור שבפנינו. בנוסף, לפנינו ערעור שכנגד שהגישו המשיבים והמערערים שכנגד (להלן -
המשיבים). הערעור שכנגד מוסב כנגד דחיית חלק מרכיבי התביעה על ידי בית הדין האזורי.
הרקע העובדתי
2. המשיב מס' 1 (להלן -
פרץ) הועסק בחברה כמנהל שיווק החל מיום 20.7.1992 ועד ליום 31.12.1997, מועד בו פוטר מעבודתו. המשיב מס' 2 (להלן -
טוטמן) הועסק בחברה כמנהל מכירות החל מיום 1.10.1994 ועד ליום 31.12.1997, מועד בו פוטר מעבודתו בחברה.
3. המערער שימש בתקופה הרלוונטית מנכ"ל החברה ובנוסף החזיק ב-22.3% ממניותיה. יתר מניות החברה התחלקו בין שני שותפים וחברות נוספות.
4. תנאי עבודתם של המשיבים עוגנו בחוזי עבודה שנחתמו עימם. בחוזי עבודה אלה התחייבה החברה להפריש עבור המשיבים הפרשות לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות. כמו כן הוסכם בין הצדדים כי "
הסכם זה הינו לתקופה של שנה אחת ; מוסכם בזה כי הצדדים רשאים להביא הסכם זה לידי גמר בהודעה מקודמת [צ.ל מוקדמת - ע.ר]
של שלושה חודשים מראש או בתשלום מראש של שלוש משכורות חודשיות ונלווהן או בכל תמורה אחרת שעליה יסכימו הצדדים בכתב, וזאת על ידי מתן הודעה בכתב, שלושה חודשים מראש לפי [צ.ל לפני - ע.ר]
תום שנת העסקתו של העובד".
5. אין חולק, כי בשלב מסויים הפסיקה החברה להעביר את הפרשותיה לביטוח המנהלים ולקרן ההשתלמות. זו ואף זו. הניכויים שנוכו משכרם של המשיבים לצורך העברה לביטוח המנהלים ולקרן ההשתלמות לא הועברו ליעדן על ידי החברה.
6. לאחר שפוטרו מעבודתם בחברה הגישו המשיבים תביעה כנגד החברה והמערער לבית הדין האזורי בתל אביב. בכתב התביעה תבעו המשיבים זכויות המגיעות להם, לטענתם, בגין תקופת עבודתם בחברה וסיומה. כמו כן טענו המשיבים בכתב התביעה כי "
הנתבע 2 [המערער בענייננו - ע.ר]
כמנהלה של הנתבעת 1 [החברה - ע.ר]
נטל חלק פעיל במעשיה ומחדליה, יזם אותם או הורה לבצעם או אישר אותם לאחר מעשה ועל כן מוטלת עליו חבות אישית".
7. בהקשר זה יש לציין, כי בעת הגשת התביעה לבית הדין האזורי הייתה שרויה החברה בקשיים כלכליים. לאחר הגשת התביעה ניתן בחודש יולי 1999 צו פירוק כנגד החברה. עם מתן צו הפירוק פנו המשיבים למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים. המוסד לביטוח לאומי אישר למשיבים תשלום שכר עבודה, פדיון חופשה שנתית ופיצויי פיטורים.
ההליכים בבית הדין האזורי
8. בית הדין האזורי קיבל בפסק דינו החלקי את תביעת המשיבים להרים את מסך ההתאגדות שבין החברה למערער. כמו כן התקבלה תביעתם של המשיבים לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, הפרשות לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות. תביעתם של המשיבים לתשלום פדיון חופשה שנתית, שכר עבודה עד לתום תקופת חוזה העבודה והחזר דמי מילואים נדחתה. פסיקתו של בית הדין האזורי נומקה בנימוקים הבאים :
א. מעדותו של המערער בבית הדין עולה, כי כספים שהיו מיועדים לחברה הופקדו בחשבונו הפרטי על מנת להימנע מתפיסת הכספים על ידי נושי החברה. עירוב הנכסים בין המערער לחברה מעיד על שימוש לרעה במסך ההתאגדות. מחומר הראיות עולה גם, כי מכונית מרצדס שנקנתה על ידי החברה נרשמה על שם המערער. גם בכך יש להעיד על עירוב נכסים בין המערער לחברה, המהווה שימוש לרעה במסך ההתאגדות.
ב. המערער נהג בחברה כבשלו וניצל את מעמדו בחברה לצרכיו הפרטיים תוך שימוש לרעה במסך ההתאגדות. העובדה שהחברה לא העבירה הפרשות לביטוח המנהלים ולקרן ההשתלמות ואף ניכתה כספים משכרם של המשיבים עבור ביטוח מנהלים וקרן ההשתלמות ולא העבירה כספים אלה ליעדם מצדיקה אף היא הרמת מסך ההתאגדות.
ג. המשיבים אינם זכאים לתשלום שכר עבודה ונלווים עד תום מועד חוזי העבודה, שכן החוזה שנחתם עימם אינו חוזה לתקופה קצובה. יחד עם זה, זכאים המשיבים לתשלום תמורת הודעה מוקדמת בסכום של שלושה חודשי שכר.
ד. המשיבים לא זכאים לתשלום פדיון חופשה שנתית, שכן מתלושי השכר שהוצגו בבית הדין האזורי עולה, כי החברה שילמה להם את פדיון החופשה השנתית שמגיעה להם.
ה. פרץ אינו זכאי להחזר דמי מילואים, מכיוון שלא הביא ראיות הנוגעות לסכום ששולם לו בפועל על ידי החברה, ולא עמד בנטל הראייה בנוגע לגובה שכרו בחודש מאי 1996, בגינו העלה תביעתו זו.
טענות הצדדים
9. ערעור המערער מוסב כנגד הקביעה, כי יש להרים את מסך ההתאגדות בינו לבין החברה. בהקשר זה טען המערער את הטענות הבאות : החברה היא שהעסיקה את המשיבים והיא שיזמה את הפסקת עבודתם ; מעורבותו של המערער בהעסקת המשיבים נעשתה בכובעו כאורגן של החברה ; הכלל הוא כי יש ליתן תוקף לאישיותה המשפטית הנפרדת של חברה. הרמת מסך תעשה במקרים מיוחדים וחריגים. המקרה שלפנינו אינו בא בגדר החריג לכלל ; לצורך הרמת מסך ההתאגדות יש להצביע על כוונת תרמית. תנאי זה אינו מתקיים במקרה שלפנינו ; החברה לא הוקמה על מנת לשמש מסווה למעשי תרמית. העברת הכספים לחשבון הבנק הפרטי של המערער הייתה העברה זמנית בלבד. הכספים שהועברו לחשבון הבנק הוחזרו לחברה ; רכב המרצדס שרכשה החברה נרשם על שם המערער על מנת למנוע ירידת ערך של הרכב.