פסק-דין בתיק עע 139/05

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         זהו ערעור של שירותי בריאות כללית (להלן - שירותי בריאות) על החלטתו של בית הדין האזורי (השופטת נטע רות ונציגת הציבור הגב' ח. קפלניקוב) ליתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריה של המשיבה הגב' אביבה שמואל (להלן - אביבה), השבתה לעבודה, תשלום שכרה ממועד הפיטורים וכל זאת עד למתן פסק דין בהליך העיקרי.

2.         מאחר ומדובר בהליך זמני, שירותי בריאות פנו בבקשת רשות ערעור והרשות לערעור ניתנה בהחלטתו של כב' הנשיא ס. אדלר מיום 24.1.05.

3.         הרקע העובדתי

א.        אביבה הועסקה כאחות מעשית בקופת חולים כללית במחוז פתח תקווה החל מחודש ינואר 2000 וזאת בהתאם לחוזה עבודה אישי שנחתם בינה לבין שירותי בריאות.

ב.         בתאריך 17.10.04 הוצא ל אביבה מכתב שכותרתו "הפסקת עבודתך" בו נכתב כי בהמשך לשמוע שנערך ביום 17.8.04 ולאחר בחינה מדוקדקת של כל העובדות שהוצבו בפני מנהל משאבי אנוש והתייעצויות עם הגורמים הרלוונטיים, הוחלט להפסיק את עבודתה של אביבה החל מיום 18.10.04.

2.         אביבה פנתה בבקשה לצו מניעה זמני בתאריך 11.11.04 כמעט כחודש לאחר קבלת ההודעה בדבר הפסקת העבודה.

3.         בית הדין האזורי קבע כי הליך השימוע לא נעשה כדין וכי שירותי בריאות לא הוכיחו ברמה הלכאורית כי היתה סיבה ממשית לפיטוריה ובשל כך הוצא הצו שהוא למעשה צו עשה זמני המורה על החזרתה של אביבה לעבודה.

4.         שלוש טענות עיקריות הועלו על ידי ב"כ שירותי בריאות:

האחת - התעלמותו של בית הדין האזורי מן העובדה ש אביבה הועסקה על פי חוזה אישי המתיר סיום העבודה תוך 30 יום ממועד ההודעה.

השניה - התעלמות בית הדין האזורי מן הראיות שהוצגו בפניו, בכתב, בדבר קיומה של "פגישה מקדימה" בתאריך 12.7.04 בין אביבה לבין מנהלת הסיעוד במחוז שם הציגה מנהלת הסיעוד בפרטי פרטים את הטענות כלפיה וזאת בצירוף ישיבת השימוע מהוות הליך שימוע כדין.

שלישית - הפעלה לא מאוזנת של סעד האכיפה.

בטענות אלה נדון להלן: ראשון ראשון ואחרון אחרון. ולמותר לציין שהדיון והמסקנות הינן ברמה הלכאורית בלבד עוד בטרם התקיים הדיון בהליך העיקרי.

5.         א.        חוזה עבודה אישי

אין חולק כי אביבה התקבלה לעבודה בשירותי בריאות על פי "הסכם עבודה אישי מיוחד" המוציא אותה מתחולת ההסכמים וההסדרים הקיבוציים ומאפשר למעסיק להפסיק את עבודתה מכל סיבה בהודעה מוקדמת בת שלושים ימים. אולם, כפי שטענו באי כוחה, מאז אותו הסכם אישי נחתם הסכם קיבוצי בין שירותי בריאות לבין ארגון העובדים של שירותי בריאות ולפיו היה על שירותי בריאות להעביר את אביבה למעמד של עובדת קבועה עוד בשנת 2001.

בחינתם הליכאורית של סעיפי ההסכם הקיבוצי משנת 2001 (להלן - הסכם 2001) אינה מצביעה על כך ש אביבה אכן במעמד של עובדת קבועה ובשלב זה של הדיון, הנסיבות מצביעות, לכאורה, על מסקנה הפוכה - כי אביבה לא הועברה למעמד של עובדת קבועה והיא בין העשרות הבודדות של העובדים שנותרו במעמד של " עובד על פי חוזה עבודה אישי".

ולעניין קביעת מעמדו של העובד בהליך זמני, בנסיבות העסקה בעלת פנים לכאן ולכאן, ראה פסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי לאחרונה - עע 001427/01 מדינת ישראל - דני רויטמן ואח'.