ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
1363-04,196-05
02/08/2005
|
בפני השופט:
1. סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
2. עמירם רבינוביץ
3. שמואל צור
|
| - נגד - |
התובע:
משרד הבריאות
עו"ד דלית גילה
|
הנתבע:
1. יפה בן דוד
2. סוזן בלילטי
עו"ד איתן פלג
|
| פסק-דין |
השופט שמואל צור
1. החוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד-1994 (להלן -
"חוק הגזזת" או "החוק") מעניק פיצוי כספי, קצבה או מענק למי שלקה ב"מחלה" שנגרמה לו עקב "טיפול בהקרנה" שניתנה ערב הקמת המדינה ולאחריה לצורך טיפול במחלת הגזזת. בשני הערעורים שבפנינו, אשר נדונו - בהסכמת הצדדים - במאוחד, מתעוררות שאלות זהות הנוגעות לדרך יישומו של חוק הגזזת:
האחת - האם ה"מחלה" המוגדרת בתוספת לחוק כ"חוסר שיעור באזורי הצטלקות בעור הקרקפת" מזכה בפיצוי על "חוסר שיעור" בנוסף לפיצוי על "הצטלקות בעור הקרקפת" או שהפיצוי ניתן על "חוסר שיעור" בלבד.
השניה - האם, לפי חוק הגזזת, מוענק פיצוי על מחלת הרדיודרמטיטיס, לפי סעיף 85 לתוספת לתקנות הבטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן -
"תקנות הבטוח הלאומי").
והשלישית - כיצד על הועדות הרפואיות לקבוע אחוזי נכות ל"מחלה" של "חוסר שיעור..." לפי סעיפים 76 ו-77 לתקנות הבטוח הלאומי, זאת נוכח פסיקת בית הדין הארצי בפרשת שרון פז (עב"ל 1137/02
שרון פז - המוסד לבטוח לאומי , עבודה ארצי, כרך ל"ג (35), 39).
הרקע הנורמטיבי
2. חוק הגזזת הוא חוק מיוחד אשר נחקק בשנת 1994 ומטרתו להעניק פיצוי על מחלות ופגימות אשר נגרמו לעולים חדשים שקיבלו טיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת; וכך נאמר בהצעת החוק:
"עם הקמת המדינה הגיעו גלי עליה מארצות שונות. העולים שהגיעו בשנות ה-50 סבלו מחבלי קליטה קשים, וזאת בין היתר עקב חוסר נסיונה של מדינת ישראל בקליטת עולים בהיקפים כאלה. תחום הבריאות היה אחד התחומים שבו בוצעו פעולות שהסתבר מאוחר יותר כי היו בלתי יעילות ולעתים מזיקות. חולי הגזזת קיבלו טיפולים בהקרנות. התברר כעבור זמן שהקרנות אלה לא רק שבחלקן היו מיותרות אלא שגרמו לנזקים בריאותיים בלתי הפיכים עד כדי מחלת הסרטן ומחלות קשות ביותר אחרות... מן הראוי למצוא דרך לפיצוי הולם לחולים אלה כפי שנעשה לגבי קבוצות אחרות של חולים שהמדינה מצאה דרך לפצותם לפי חוק" (הצ"ח 2263, תשנ"ד, עמ' 405).
דברים דומים נאמרו גם במסגרת הדיון בכנסת בהצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית, לאמור:
"...מדובר באוכלוסיה של 20,000 איש, שבשנות ה- 50, בהגיעם למדינת ישראל, קיבלו טיפול במחלה שהיתה ידועה בשם גזזת. לצערי הרב, הדרך שבה אותרו אותם ילדים קטנים ונלקחו לאותם מוקדים שבהם בוצע הטיפול, היתה דרך רשלנית ובלתי מקצועית, וההוכחה לכך יושבת בכנסת... שום פיצוי כספי לא יענה על הנזק הנפשי שנגרם
לאותם אנשים. שום פיצוי כספי לא יבוא במקום הבריאות שאותם אזרחים איבדו... איננו מתכוונים להקשות את החיים על הנפגעים. קבענו באופן חד-משמעי, שאין צורך להוכיח קשר סיבתי, כלומר, שאתה צריך להוכיח שהמחלה פרצה אצלך בגלל הפגיעה. ... קבענו שדי שהתקיימו שני תנאים - האיש הוכיח שהוא עבר טיפול נגד גזזת והוא חולה באחת המחלות הרשומות בתוספת לחוק. לשמחתי, הצלחנו להכניס לתוספת לחוק גם את הפגיעה של חוסר שיער באזורי הצטלקות באזורי קרקפת. כלומר, לא רק גידולי מוח, לא רק גידולי גולגולת, לא רק גידולים אחרים; גם אדם שהנזק שלו קטן יוכל לזכות בפיצוי וגם בעזרה (דכ 139, עמ' 9809-9810)."
3. חוק הגזזת מעניק פיצוי כספי, קצבה חודשית או מענק למי שנפגע עקב "מחלה" (סעיפים 2, 3, 4 לחוק). סעיף 1 לחוק מגדיר "מחלה", לאמור:
"מחלה" -
אחת המחלות המוגדרות בתוספת";
התוספת לחוק כוללת מחלות ממאירות באזור הראש והצוואר ובהן גידולי
מוח, גידולי גולגולת וגידולים אחרים בבלוטות ובעור. כמו כן כוללת התוספת
"גידולי מוח שפירים", סרטן הדם" וכן פגימה מיוחדת המוגדרת בסעיף נפרד
בתוספת, כך:
"2. חוסר שיעור באזורי הצטלקות בעור הקרקפת".
דיוננו נוגע להגדרה זו שבסעיף 2 לתוספת לחוק בלבד.
4. סעיף 9 לחוק הגזזת מקים מנגנון של ועדות רפואיות לקביעת זכאותו של אדם לפיצוי לפי החוק ולקביעת אחוזי נכות:
"9. (א) השר ימנה ועדה רפואית שחבריה יהיו שלושה רופאים בעלי
תואר מומחה בתחומים הנוגעים לענין העומד לדיון. הועדה
הרפואית תדון ותקבע -