פסק-דין בתיק עע 1307/04

השופט יגאל פליטמן

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט שמואל טננבוים ונציגי הציבור גב' אלטשולר ומר ישי, עב 9218/00; 9216/00; 9214/00; 9212/00), בו נדחו תביעות המערערים שעניינן: פיצוי בגין פיטורים שנעשו בניגוד להסכמים החלים על הצדדים ותוך הפרת חובת תום הלב וכן תביעות המערערים באשר לזכויות שונות אשר לטענת המערערים נשללו מהם על ידי ההסתדרות בתקופת עבודתם בפועל.

2.          עיקרי עובדות המקרה, כפי שעולה מפסק דינו של בית הדין קמא ומהמסמכים שבפנינו, הינם כדלקמן:

א.    המערערים נמנו על עובדי משרד מבקר ההסתדרות (להלן - משרד המבקר).

המערער 1 (להלן: מר טנר) החל עבודתו בחודש פברואר 86', המערערת 2 (להלן: גב' רוזן) החלה עבודתה בחודש מרץ 77', המערער 3 (להלן: מר ורד) החל עבודתו בחודש פברואר 81' והמערער 4 (להלן: מר כרמי) החל עבודתו בחודש אפריל 96'.

שכרו האחרון של מר טנר היה 24,290 ש"ח. שכרה האחרון של גב' רוזן היה 38,400 ש"ח. שכרו האחרון של מר ורד היה 45,000 ש"ח. שכרו האחרון של מר כרמי היה 21,000 ש"ח.

ב.     במסגרת פיטורי מאות מעובדי המשיבה, פוטרו גם המערערים. טנר, כרמי ורוזן פוטרו נכון ליום 15.8.99 ואילו ורד פוטר נכון ליום 15.10.99. עם פיטורי המערערים נסגר משרד המבקר. 

פיטורי הצמצום במשיבה בוצעו בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד מיום 23.12.98 (להלן - הסכם 98') אשר נחתם בין המשיבה לבין הסתדרות פקידים עובדי המינהל והשירותים, ועד עובדי בית נבחרי ההסתדרות והועד הארצי לעובדי המרחבים ומועצות הפועלים וכן, הסכם קיבוצי נוסף מיום 25.4.99 (להלן - הסכם 99') בין אותם צדדים.

ג.       ביום 23.5.99, נפגש יו"ר בית נבחרי ההסתדרות (להלן - בינ"ה), מר שלמה אביטן, עם שמונת עובדי משרד המבקר, ביניהם המערערים. על פי תרשומת שערך מר כרמי מאותה פגישה, הודיע מר אביטן למשתתפים, כי משרד המבקר יסגר ביום 31.5.99 וכי אין מניעה שעובדי הביקורת במשרד המבקר יקלטו בתקנים של משרד המבקר הפנימי במשיבה וזאת בתנאי שיסכימו להפחתה של 30-40 אחוז משכרם.

יומיים לאחר אותה פגישה, נשלחו למערערים מכתבי פיטורים הנושאים את התאריך 25.5.99 ולפיהם, בהתאם להחלטת בינ"ה נסגר משרד המבקר ולפיכך יסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים ביום 30.6.99, בתום תקופת ההודעה המוקדמת. עוד צויין במכתבי הפיטורים כי הזמנה לועדת שימוע בהתאם להסכם הקיבוצי תשלח בימים הקרובים.

בעקבות מכתבי הפיטורים פנו המערערים לבית הדין האזורי בבקשה לצו מניעה נגד פיטוריהם (עב 911649/99 ; בש"א 200463/99).

בדיון שהתקיים ביום 28.6.99 בבית הדין האזורי, הוסכם בין הצדדים כי המכתבים מיום 25.5.99 יחשבו כמכתבי הודעה על סגירת משרד המבקר ולא כמכתבי פיטורים. הואיל והצדדים הודיעו על רצונם למצות את ההליך הקבוע בסעיף 8 להסכם 98' שעניינו, הליכי סיום עבודה, נקבע כי ככל שהמשיבה תבקש לפטר את המערערים יפעלו הצדדים כך: המערערים לא ידרשו להתייצב לעבודתם, אולם משכורתם תשולם במלואה עד למיצוי ההליך, עניינו של כל אחד מהמערערים יובא לדיון בפני ועדת ההכרעה ולאחריה תשמר זכותו להביא עניינו בפני ועדת שימוע. נוכח הסכמת הצדדים נמחקה הבקשה לצו מניעה זמני.

עניינם של המערערים הובא בפני ועדת ההכרעה וזו החליטה על הפסקת עבודתם. ביום 7.7.99 נשלחה לכל המערערים הודעה בדבר החלטת ועדת ההכרעה ועל פיה נקבע תאריך סיום העבודה ליום 8.8.99.

ביום 20.7.99 הופיעו המערערים בפני ועדת השימוע. למחרת, ביום 21.7.99, הגישו המערערים בקשה נוספת למתן צווי מניעה זמניים נגד פיטוריהם (בש"א 200784/99). בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי ביום 22.7.99, הוסכם כי אם תחליט ועדת השימוע שלא לקבל את טענות המערערים, ייכנסו פיטוריהם לתוקף ביום 8.8.99, בכפוף לזכותם של המערערים לעתור לבית הדין כנגד פיטוריהם.

יומיים לאחר הדיון בועדת השימוע פנה מר שי שני, נציב כח אדם במשיבה, טלפונית אל כל אחד מהמערערים והציע להם להשתלב בתקן פנוי במשרד המבקר הפנימי. את תשובותיהם של המערערים פירט מר שני במכתבו מיום 22.7.99 ליועצת המשפטית של המשיבה ועיקריו הינם: מר טנר היה מוכן לוותר על אחזקת רכב בלבד אך לא על תוספת המבקר. גב' רוזן לא היתה מוכנה לעבור לדרוג אקדמאי ללא תוספת מבקר. מר ורד היה מוכן לעבור לדרוג האקדמאים בתנאי שיקבל 3 דרגות נוספות. מר כרמי היה מוכן לגמישות בנושא השכר.

בסופו של דבר, ועדת השימוע דחתה את טענות המערערים והם פוטרו. המערערים קיבלו פיצויי פיטורים מוגדלים וכן חודשי הסתגלות בהתאם לויתקם כמפורט בהסכם 98'.

ד.     ביום 15.5.00, לאחר שנודע למערערים כי התקבלו עובדים חדשים מחוץ למשיבה לעבודה במשרד המבקר הפנימי, פנו המערערים למר קנדל, המבקר הפנימי של המשיבה והודיעו לו כי הם עומדים על זכותם להתקבל חזרה לעבודת ביקורת במשרד המבקר הפנימי. פנייה זו לא נענתה. רק לאחר שבא כח המערערים שיגר מכתב נוסף, זימנה המשיבה ישיבה לעניין זה.

אל הישיבה, אשר התקיימה ביום 26.7.00, הופיעו מר טנר ומר כרמי בלבד. מצד המשיבה נכחו בישיבה מר שי שני נציב כח אדם, עו"ד אלון לוין היועץ המשפטי להסתדרות ומר קנדל המבקר הפנימי. בישיבה פירט מר קנדל את התנאים שיאפשרו החזרתם לעבודה של המערערים במשרד המבקר הפנימי. התנאים כללו: השבת כספי הפיצויים אשר שולמו למערערים, עמידה בבחינות מקצועיות ובחינות התאמה, תנאי העסקה שיהיו בדירוג המח"ר ולא בדרוג הבקורת וכן תקופת נסיון.

בהמשך לאותה פגישה, הודיעו מר טנר ומר כרמי באמצעות בא כוחם, כי הם מוכנים להקלט בעבודה בכפוף לתנאים הבאים: העסקה באותם תנאים בהם הועסקו במשרד המבקר עובר לפיטוריהם, הם לא יחוייבו לעמוד בבחינות ולאור ויתקם ואופי עבודתם, יקלטו כעובדים קבועים ללא תקופת נסיון. בכך הסתיים המשא ומתן בין הצדדים ואיש מהמערערים לא חזר לעבודה במשיבה.