פסק-דין בתיק עע"ם 7213/04

השופטת ד' ביניש:

           המערער עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו ובקשתו היתה כי בית המשפט יבטל היתר הריסה שהוצא למבנה שבנה המערער, על פי טענת המשיבים שלא כדין, ובהיותו מסיג גבול. עוד ביקש המערער כי תינתן החלטה שמשטרת ישראל לא תיתן סעד למשיבים לפעול על-פי היתר ההריסה שבידם. העתירה נדחתה בבית המשפט קמא ועל פסק דינו הוגש הערעור שלפנינו.

           בינתיים התברר כי הבית שבגינו ניתן היתר ההריסה כבר נהרס בידי המשיבים. הליכי ההריסה עצמם בוצעו בסיוע המשטרה, והסעד המבוקש בעתירה התייתר. יודגש כי מאז ניתן פסק הדין נשוא הערעור ובטרם נהרס המבנה, התקיימו הליכים נוספים, הן במסגרת ההוצאה לפועל והן בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר המערער פנה אליו כדי למנוע את הליך ההריסה, וכל טענותיו של המערער נדחו וביצוע ההריסה אושר.

           המערער עומד על טענותיו כי הינו בעל זכויות בחלקה הנדונה, אף כי נקבע בפסק דין חלוט כי העיריה היא בעלת אותה חלקה. כן טוען הוא כי היתר ההריסה ניתן שלא כדין. שאלות אלה חורגות ממסגרת הערעור שלפנינו. נעיר רק כי על פי שורה של הליכים - עשרות הליכים - שהיו בין הצדדים, אין אחיזה לטענותיו של המערער. מכל מקום, אם וככל שיש למערער טענות הקשורות בזכויותיו בחלקה ובמבנה שנהרס, אין מקומן בהליכי הערעור שלפנינו.

           נוכח הריסת המבנה הפך הערעור לדיון בשאלה שאינה אקטואלית עוד, ודינו להדחות.

           הערעור נדחה, אפוא, והמערער ישא בשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 ש"ח.

ניתן היום, כ' בסיון התשס"ה (27.6.2005).

ש ו פ ט ת                                      ש ו פ ט ת                                 ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש