פסק-דין בתיק עסק 75/05

השופטת נילי ארד

1.         המערערים (להלן גם: הסתדרות הפקידים או נציגות העובדים) הגישו לבית הדין האזורי בתל אביב (השופטת מיכל לויט ונציגי ציבור מר גמליאל ומר אלדר; סק 97/04, סק 98/04) בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד החלטתו של הממונה על השכר במשרד האוצר (להלן: הממונה על השכר או הממונה) בדבר חריגה בשכרם של 339 מעובדי המשיבה 1 (להלן: עיריית רחובות או העיריה) ותוצאותיה. בית הדין האזורי דחה את בקשת הצד והצהיר כי החלטת הממונה בעינה עומדת וכי העירייה תבצע  בהתאם את ניכויי השכר המתחייבים הימנה.

כנגד פסיקתו של בית הדין האזורי מוסב ערעור זה, ועיקרו בפרשנות אותה יש ליתן להוראתו של סעיף 4.1 להסכם הקיבוצי מיום 3 במרץ 1999 והשלכותיה של הוראה זו על הסכמים קודמים, מכוחם שולמו לעובדים תוספות השכר מושא החלטתו של הממונה.

המערך ההסכמי

2.         משנת 1993 ואילך התקיים שיח ושיג בין עיריית רחובות לבין הממונה על השכר, משרד הפנים ומבקר המדינה, נוכח דרישתן של רשויות אלה מן העירייה  לבצע תיקון חריגות שכר, עליהן עמדו וכנגדן התריעו, כל רשות בתחום סמכותה ואחריותה. בד בבד, ונוכח סכסוכי עבודה והצורך בהבראת העירייה, התקיימו הליכי משא ומתן בין הממונה על השכר לבין העירייה ונציגות העובדים במגמה להגיע להסדר הבראה מוסכם, לרבות קיצוץ שכר עובדי העירייה והימנעות מחריגות שכר. מהלכים אלה לא עלו יפה.

            בין לבין התגבשו הסכמים מקומיים והסכמים ארציים. על אלה מביניהם להם נגיעה ישירה לענייננו נעמוד להלן.

3.         בהסכם מינואר 1995 הסכימו העובדים לוותר על  אחוזים משכרם לשנה אחת  כנגד התחייבות העירייה שלא לפגוע בשכרם (להלן: הסכם ינואר 95). תביעת העובדים למימוש זכויותיהם על פי אותו הסכם התבררה בבית הדין האזורי בתל אביב (השופטת עליה פוגל; תב"ע נז/3-4 עיריית רחובות - הסתדרות הפקידים ואח'). בעידודו של בית הדין - כך לטענת המערערים - הסתיים הסכסוך בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 20.2.97  (להלן: הסכם פברואר 97). במסגרת זו הוסכם "... לדחות את החלתם המיידית של ההסכמים המקומיים לתקופה של 3 שנים עד ליום 31.12.99". הסכם פברואר 97 ופסק הדין המאשר תוקפו לא הובאו לידיעת הממונה ולא קיבלו אישורו.

הסכם מרץ 99

4.                  בתאריך 3 במרץ 1999 נחתם  הסכם קיבוצי כללי בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף לאיגוד מקצועי והסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים (להלן: ההסתדרות) לבין מרכז השלטון המקומי וגופים נוספים (להלן: המעסיקים), בהסכמת הממונה על השכר כפי שניתנה בגוף ההסכם (להלן: הסכם מרץ 99  או ההסכם).  הסכם זה אומץ בפברואר 2002 במסגרת פרק ה' לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (נוסח משולב) (להלן: חוקת העבודה) והיה לחלק בלתי נפרד הימנה. מבין ההוראות שבהסכם מרץ 99 נעמוד להלן על אלה שהן בעלות חשיבות לענייננו:

בסעיף ההגדרות נאמר:

·        המועד הקובע - 31.8.98.

·        הסכמים מקומיים - תנאים ותניות בעניין שכר, או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, למעט בעניין פרישה וגמלאות, שנחתמו שהוסכמו, שנקבעו, או שהונהגו, בין הצדדים או מי מיחידיהם, בהסכמים קיבוציים, או בהסדרים קיבוציים דו-צדדים או חד צדיים; או בהסכמות; או בהתחייבויות אחרות, בין שמקורם בכתב, בנוהג או בעל-פה.

·        החוק - חוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985.

·        שכר גבוה - משכורת העולה על 82.5% משכר מנכ"ל ברשות מקומית בה מועסק העובד, בהתאם לטבלת השכר של העובדים הבכירים ברשויות המקומיות, כפי שזו תעודכן מעת לעת בחוזר מנכ"ל משרד הפנים, או בהסכם השקלי המפורט בטבלה המצורפת כנספח א' לפי הגבוה מביניהם.

·        עובדים ותיקים - עובדים, אשר בתום חודש ממועד חתימת ההסכם מועסקים אצל המעסיקים עליהם חל הסכם זה.

בסעיף 3 שעניינו תחולת ההסכם נאמר:

" הסכם זה יחול, החל מהמועד הקובע, על כל העובדים בשירות המעסיקים הכלולים בהסכם זה, המיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בדירוגים השנים, למעט עובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בחוזים אישיים"

ובסעיף 4 שכותרתו: הסכמים מקומיים  מ-1.4.82 עד למועד הקובע, עליו סב ציר דיוננו בערעור זה, נקבע כך: