אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עמה 1107/02

פסק-דין בתיק עמה 1107/02

תאריך פרסום : 22/04/2009 | גרסת הדפסה
עמ"ה
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1107-02
18/09/2008
בפני השופט:
מגן אלטוביה

- נגד -
התובע:
ג'ונדיה מחמוד
עו"ד י. מדר
הנתבע:
פקיד שומה כפר-סבא
עו"ד פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
פסק-דין

שנות המס שבערעור הינן  2000-1997. במהלך שנות המס עסק המערער במתן שירותים חקלאיים באמצעות טרקטורים וכלים נוספים אשר בבעלותו, ובנוסף התפרנס כשכיר אצל מעבידים שונים.

ספריו של המערער לשנים נשוא הדיון נפסלו ע"י המשיב מכוח סעיף 130 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: " הפקודה"), והמערער לא ערר על החלטה זו, לוועדה לקבילות פנקסים.

בשל ליקויים שונים בניהול ספרי המערער, ובשל כשלים בדיווח הכנסותיו, קבע המשיב למערער שומות מס לפי מיטב השפיטה. בנימוקיו לשומות התייחס המשיב לתוספת המחזור המשוערת, להכנסה נוספת ממשכורת שלא דווחה ולרווח הון ממכירת טרקטור.

את נימוקיו, תמך המשיב גם בהפרשי הון בלתי מוסברים בסך של כ-240,000 ש"ח, בהשוואה בין הצהרות ההון של המערער לתאריכים 31.12.92 ו-31.12.98. (להלן: " הפרשי הון").

המערער מבקש לתקוף את פסילת ספריו בידי המשיב. המערער טוען כי קביעתו של המשיב כי הכנסותיו המוצהרות של המערער אינן סבירות, אינה נכונה. כן סבור המערער כי גם קביעתו של המשיב ביחס להפרשי הון בלתי מוסברים, הינה שגויה.

המערער טוען כי ההליך לקביעתן של השומות לפי מיטב השפיטה היה לקוי, שכן לדבריו, המשיב התנהל בניגוד להוראות סעיפים 150א ו-158א לפקודה, ומשכך יש לבטלן.

לבסוף, חולק המערער על אופן חישובן של השומות גופא.

פסילת הספרים

אף שלא נזכרה כלל טענה זו בהודעת הערעור שהגיש, מבקש המערער לתקוף את פסילת ספריו בידי המשיב. לטענתו, ההודעה בדבר פסילת ספריו לא הגיעה לידו ובשל כך לא תקף את פסילתם. טענה זו הועלתה לראשונה בעת הגשת ההודעה המפרשת את נימוקי הערעור.

לטענת המשיב ההחלטה בדבר פסילת ספריו של המערער נשלחה למערער ובנוסף צורפה גם לנימוקי השומה ונשלחה בדואר רשום שמספרו 311998648 (עמ' 30 לפרוטוקול, שורות 26-23). עוד העיד המשיב כי בדיון בהשתתפות המערער ומייצגו דאז עם המשיב, ביום 29.7.01, בטרם הוגשה הודעת הערעור, התייחס המערער לליקויים בניהול ספריו וטען, כפי שעולה מפרוטוקול הפגישה, כי "לא ידעתי שכך צריך לנהל את הספרים" (מש/4). המערער, לדבריו של המשיב, היה מודע היטב לפסילת ספריו.

המערער מצידו הסתפק בציון העובדה כי ההחלטה בדבר פסילת ספריו לא נמסרה לידיו והכחיש כי נכח בפגישה האמורה.

מבלי להזדקק לסעיף 238 לפקודה, המקים חזקת המצאה להודעה שנשלחה בדואר רשום  הרי שבהתייחס לשיג ושיח שניהלו הצדדים בפרק הזמן שקדם להליך זה, לא יכולה להישמע הטענה, כי בשעת הגשת הודעת הערעור לא ידע המערער על פסילת ספריו ולא העלה כל טענה כנגדה עד להגשת ההודעה המפרשת את נימוקי הערעור.      

האם די בהעלאת טענה כנגד פסילת הספרים רק בהודעה המפרשת את נימוקי הערעור אף שלא בא זכרה  בהודעת הערעור, כדי לראות בערעור, ערעור גם על החלטת הפסילה ? 

תקנה 9 לתקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), התשל"ט - 1978, מלמדת כי ככלל על ערעור מס יחולו בשינויים המחייבים ובכפוף להוראות הפקודה ולתקנות - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כאילו היתה זו תביעה אזרחית רגילה הנידונה בערכאה הראשונה.

זה מכבר נדונה ההשוואה בין ההודעה המפרשת את נימוקי השומה לכתב ההגנה (כך למשל בע"א 519/82 פקיד שומה ת"א 4 נ' ישראל נחושתן, פ"ד לט(3) 240), ובדומה לכך יש לראות את ערעורו של המערער ככתב התביעה.

עם זאת, בעוד ההודעה המפרטת את נימוקי השומה מוגשת כמסמך יחיד, ממש כשם שהנתבע מגיש את כתב הגנתו ברגיל, אין הדבר כן ביחס לכתב טענותיו של המערער. כתב התביעה כביכול, בערעור המס, מובא בפני בית-המשפט כשהוא מחזיק שני חלקים, המוגשים על ידי המערער בפרקי זמן שונים. בית המשפט ראה בשני חלקים אלה את ראשיתו של כתב התביעה והשלמתו, כך למשל דבריו של הנשיא שמגר בפרשת ציטרנבאום:

"אם נמשיך בדרך התוויית ההשוואה על יסוד הדברים הנ"ל, הרי נימוקי הערעור (להבדיל מנימוקי השומה שבהם דנו לעיל, שהם בגדר המקבילה לכתב-הגנה) דינם כדין כתב-תביעה. הודעת הערעור היא כאילו ראשיתו של כתב התביעה, ונימוקי הערעור באים ומשלימים את אשר צריך היה להיטען מעיקרו נגד השומה, ואשר הושהה, לפי החיקוק, רק בשל כך שחסרו הנימוקים של השומה, שנגדה מכוונת הודעת הערעור". (ע"א 670/83 אריה ציטרנבאום נ' פקיד שומה נצרת, פ"ד לט(3) 685)

ודוק, אין שני חלקיו של "כתב התביעה" כביכול שקולים זה לזה. נימוקי הערעור אינם אלא השלמה לאשר "צריך היה להטען מעיקרו נגד השומה". כמצוות המחוקק, על המשיב להתייחס לטענות אותן מעלה בפניו המערער בכתב הערעור, אך אינו נדרש לעשות כן, ואף אינו יכול לעשות כן, ביחס להודעה המפרשת את נימוקי הערעור. משכך, אין לראות בנימוקי הערעור "מקצה שיפורים" לאמור בהודעת הערעור ואשר צריך היה להטען בה כבר בראשית הדרך. בהודעת הערעור על המערער לפרט מהן ההחלטות והשומות עליהן הוא מערער. ההודעה המפרשת את נימוקי הערעור אינה המקום להעלות טענות לראשונה בקשר עם פסילת ספרים או שנות מס שלא נכללו בהודעת הערעור. וראו - עמ"ה 1174/03 , עמ"ה 1096/03 אלפא אינקלי בע"מ ואח' נ. פקיד שומה תל אביב -יפו 4 , מיסים יח/4, ה-118.

ביום הדיון (24.1.07) ניתנה החלטה בה צוינה עמדת בית המשפט בדבר היות החלטת הפסילה החלטה נפרדת שבסיסה שיקול דעת שונה משקול הדעת שבבסיס השומה.  על המבקש לערער ולהעמיד לבחינת בית המשפט כל אחת מההחלטות, עליו לעשות זאת במפורש כבר במסגרת הודעת הערעור, אולם הותרתי את הטענה להכרעה במהלך ההכרעה בערעור גופו על מנת שלא לחסום בכל זאת את המערער מלהביא עדויות וטענות בנוגע לפסילה גופה.

בעניין אלפא אינקלי דלעיל, נקבע כי על מנת שלא לחסום את המערער בקשר עם נושא  כה מהותי כתקיפת פסילת הספרים, ניתן, בכפוף למתן הזדמנות למשיב לתקן את ההודעה המפרשת את נימוקי השומה, לדון בשאלת הפסילה, אף אם לא צוין הדבר בהודעת הערעור בשל שגגה. 

עם זאת,  על בית המשפט להשתכנע כי אכן מדובר בשגגה, בהתנהלות בתום לב וכיוצא בזה, בבחינת היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, שהוא ציון מפורש בהודעת הערעור, כי המערער חולק על קביעת המשיב בדבר פסילת ספריו.

המערער במהלך שלב ההוכחות, לא הביא ראיות של ממש לסתור את עמדת המשיב בעניין הפסילה. המערער מסביר זאת בכך שלא יכול היה להיערך לתקוף את החלטת הפסילה משום שמסר את ספריו למשיב ולא קבל אותם חזרה. 

 המערער מעלה טענות קשות כנגד המשיב ביחס לאי החזרתם של הספרים לידיו. טענות אילו לא גובו בראיות מוצקות כנגד עמדת המשיב כי הספרים הושבו לידי המערער. אין די בהעלאת טענה מסוג זה. אם סבר המערער כי בלא הספרים אין בידו לנהל כשורה את ההליך ואילו אכן לא בידיו או בידי מייצגיו, היה עליו להגיש בקשה מגובה בתצהיר, בעניין אי קבלת הספרים כולם או חלקם, במסגרת ההליכים המקדמיים. ערעור זה ידע דחיות מרובות מיום הגשתו ועד לתום ההליכים המקדמיים והיה למערער ומייצגיו הזדמנות יותר מנאותה לפעול לקבלת הספרים אם אכן אילו לא הושבו.  אין די בהכללת טענה מסוג זה, שהיא קריטית לניהול המשפט אליבא המערער, בהודעה המפרשת את נימוקי הערעור. במקרה דנן, נוצר הרושם כי המערער העדיף לטעון בעלמא כנגד אי מסירת הספרים ובכך להימנע מלטעון כנגד טענות הפסילה עצמן.

מן מהעדויות העומדות בפני עולה כי קיימים כשלים מהותיים בהתנהלותו של המערער ביחס לניהול ספריו ודיווחיו למשיב בשנות הפסילה- המערער נתפס באי דיווח למשיב על חלק מההוצאות העסקיות; המערער הודה כי קיבל משכורות עליהן לא דיווח במסגרת דו"חותיו אודות מלוא הכנסתו; המשיב הצביע על רווח הון אותו הפיק המערער ממכירת טרקטור שלא דווח; המשיב מצא בחומר שהוגש לו,  פתק בכתב ידו של יועץ המס של המערער, ממנו עולה כי נכון לחודש אוקטובר 2000 נצברו למערער הכנסות נטו בסך 78,692 ש"ח, בעוד מדו"ח המערער לשנת 2000 כולה, הצהיר המערער על הכנסות נטו בסך 72,735 ש"ח, ועוד -  בדין פסל המשיב את ספרי המערער.  המערער לא חלק חזיתית וטען כי אין הדברים כך, כל ששב וטען היה כי בלא הספרים אינו יכול להתייחס לדברים.

מן המקובץ עולה כי אין מקום להתערב בשקול דעתו של המשיב בקשר עם פסילת ספריו של המערער.

אציין, כי נציג המשיב העיד כי לא קיים נוהל של מעקב אמיתי ורישום, אחר ספרים המצויים בידיו משעה שנמסרו על ידי נישום (עמ' 42 לפרוטוקול, שורה 18 ואילך), וכי אינו יודע על קיומו של נוהג לערוך פרטיכל ולהחתים את הנישומים בעת השבת ספריהם, עם קבלת המסמכים לידיהם (עמ' 43 לפרוטוקול, שורה 7-8). דומני, כי חובה על המשיב לפתח נוהל ברור של קבלת ספרים, רישומם, ניהול יומן מעקב, מי מטפל בהם, איזו מחלקה נטלה אותם לידיה, אם הועברו מאגף אחד (מס הכנסה) לאגף אחר (מע"מ) למשל, אם הושבו למייצג או לנישום וכיוצא באילו. ספרים ומסמכים נמסרים למשיב על פי חוק אולם הם של הנישום שמסרם או מי שניטלו או התקבלו מאיתו, המשיב במובן זה מחזיקם בנאמנות עבור אילו. קיומו של נוהל עבודה מסודר של קבלת ספרים ואחזקתם יסייע למשיב להתמודד עם טענות השבות ונשנות, בין שיש להן בסיס ובין שלא, בדבר אבדן של חומר הגורם לנזק ראייתי ואחר למערערים. דומני  כי על מחוקק המסים ליתן דעתו לשאלה זו ולהסדיר חובת פרטיכל קבלה , מעקב ומסירה של ספרים, מסמכים וכל הנמסר או נלקח מאת הנישום. עד שרשות המס תוציא הוראה מסודרת בעניין, ככל שהוראה כזו לא קיימת ואם קיימת אינה מקוימת, ומבלי לפגוע בחובתה לעשות כן, טוב יעשו הנישומים ומיצגיהם אם ידאגו לערוך פרטיכל מסירה מפורט של החומר הנמסר והחומר המתקבל בחזרה. 

הפגמים שנפלו בהוצאת הצווים

המערער טוען כי נציג המשיב, מר אלעד נוימן (עת/1), נטל חלק פעיל הן בשלב א' והן בשלב ב' בעריכת והוצאת השומות, תוך הפרת הוראת סעיף 150א לפקודה, ודי בכך כדי לבטלן. 

עוד טוען המערער כי לא ניתן לו יומו בפני פקיד השומה כמצוות סעיף 158א(א) לפקודה, שכן נציג המשיב כבר עסק בעריכת השומה בשלב א' וממילא לא הפעיל כל שקול דעת נוסף כנדרש ממנו בשלב ב'.

לטענת המשיב, מר גרמה הוא המפקח אשר דן בתיק בשלב א' והוא אשר הזין במחשבי רשות המס את השומות. תפקידו של מר נוימן בשלהי שלב זה היה תפקיד טכני בלבד והתבטא במילוי הטופס ושליחתו בדואר בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ